ישראל פולס

האם ישראל ערוכה לרעידת אדמה הרסנית?

p
המחבר
בקצרה
אחת למאה שנים פוקדת את האזור רעידת אדמה הרסנית. האחרונה התרחשה ב-1927 כך שמבחינה סטטיסטית לפחות ישראל כנראה קרובה מאי-פעם לרעש קטלני נוסף. מומחים מעריכים כי אלפים רבים ייהרגו, אבל יש מי שמשוכנע שמדובר בתרחיש אימה מוגזם.

לפני כעשרה ימים [15 במאי] פקדה את אזור הים התיכון רעידת אדמה בעוצמה של 4.4 בסולם ריכטר. זו הורגשה בערים רבות בישראל, מה שהזניק את רף החרדה הציבורית. לפי התיעוד הידוע, רעשי אדמה משמעותיים מתרחשים באזור ישראל בכל 100-90 שנים. רעידת האדמה המשמעותית האחרונה אירעה ביולי 1927 באזור צפון ים המלח. למעלה מ-300 בני אדם נהרגו ברעש, אשר גרם להרס רב בירושלים, יריחו, רמלה, לוד, טבריה ושכם. מבחינה סטטיסטית לפחות, אנחנו כנראה קרובים מאי-פעם לרעש אדמה הרסני נוסף.

ביולי 2018 פרסם מבקר המדינה דוח שכותרתו "מוכנות המדינה לרעידת אדמה – תשתיות לאומיות ומבנים". לפי הדוח, התרחשותה של רעידת אדמה חזקה בישראל היא כמעט ודאית והשפעתה על אזורים שונים במדינה תהיה עצומה. "בהתאם למסגרת להיערכות שאושרה על ידי הממשלה, יש להיערך ל-7,000 חללים, 8,600 פצועים קשה, 37,000 פצועים קל, 9,500 לכודים בהריסות בניינים ו-170,000 חסרי קורת גג", כתב המבקר.

תרחישים אחרים צופים 20 אלף הרוגים והמוני ישראלים ללא קורת גג. לדברי ד"ר אפרים לאור, ראש המרכז לחקר אסונות פתע רבי-נפגעים במכון הטכנולוגי בחולון, כ-320 אלף מבנים יינזקו ברעידת אדמה "וזו הערכת חסר לדעתי". ההערכות הללו מתבססות על העובדה שרבים מבנייני המגורים בישראל לא נבנו לפי התקן לעמידות מבנים ברעידת אדמה. התקן נכנס לתוקף בשנת 1975 והיה למחייב החל מ-1980. "יש 80 אלף מבנים בישראל שנבנו לפני 1980 ונמצאים בסכנת קריסה ממשית ברעידת אדמה. ישראל רחוקה מלהיות מוכנה לאסון שכזה", אומר לאל-מוניטור פרופ' ערן פייטלסון מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטת העברית.

פרופ' פייטלסון הוא חבר בקבוצת חוקרים שפרסמה בשנה שעברה [2018] מחקר מקיף בנוגע להיערכות הממשלתית לרעידות אדמה. "להיערכות לרעש אדמה יש שלושה רכיבים: לפני – חיזוק מבנים; בזמן האסון – חילוץ ופינוי; ואחרי האסון – טיפול ושיקום", הוא אומר. "בכל מה שקשור לחיזוק מבנים ושיקום מצבנו בעייתי. בכל הקשור לחילוץ לכודים וטיפול בפצועים, מצבנו טוב יחסית וזאת הודות לפיקוד העורף. אם תתרחש רעידת אדמה, הקטסטרופה הגדולה תתרחש אחריה. למדינת ישראל אין תכנית כיצד לטפל בתרחיש שבו יש לנו 170 אלף חסרי קורת גג. אנחנו מדחיקים את זה, אבל אם תתרחש רעידת אדמה היא עשויה להוביל למשבר בסדר גודל נרחב. גם בכל הקשור להכנת התשתיות לרעידת אדמה נעשה מעט מאוד. מרבית מבני הציבור שהיו אמורים להיות ממוגנים, לא מוגנו, ומרבית הבתים בישראל בסכנת קריסה ברעידת אדמה".

"רוב אזרחי ישראל חיים בקירבה להעתקים גיאולוגיים שבהם תתרחשנה בוודאות רעידות אדמה חזקות. עשרות אלפי בניינים בישראל לא תוכננו לעמוד בפני תנודות קרקע כאלו", אומר לאל-מוניטור הסיסמולוג ד"ר אבי שפירא, מי שהיה בעבר יו"ר ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה וכתב דוח בנושא. "הרעידות הקטנות מלמדות אותנו שיש מערכת סיסמית פעילה שמייצרת עכשיו תנודות חלשות. בסופו של דבר, מתישהו היא תייצר תנודות חזקות", הוא מסביר.

לדבריו, יש שני מוקדי רעש באזור: בים התיכון ובאזור הבקע הסורי-אפריקאי. "הסכנה הגדולה יותר היא מהבקע הסורי-אפריקאי שנמתח בין אילת לקריית שמונה", הוא אומר, "שם החשש הוא מרעידת אדמה חזקה בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר. באזור הזה יש הרבה אנשים שגרים במבנים ישנים".

מי שאינו מתרגש מתרחישי האימה הללו הוא פרופ' משה ענבר, מומחה לאסונות טבע מאוניברסיטת חיפה. "מאיפה הביאו את ה-7,000 הרוגים? למה לא 70 אלף?", הוא תוהה בשיחה עם אל-מוניטור. "אם נשווה את עצמנו לקליפורניה, שם היו בשנים האחרונות כעשרה אירועים בעוצמה 7 פלוס, באף מקרה לא היו יותר ממאה קורבנות. וחשוב לזכור שקליפורניה גדולה פי עשר מישראל. בצ'ילה היה רעש בעוצמה 8.8 וגם שם היו רק כמה מאות הרוגים. גם תרחישי הרס הבתים הוא מוגזם ומופרך".

לפרופ' ענבר יש הסבר מעניין לתחזיות האפוקליפטיות. "מניסיוני כחוקר ראיתי שאם אתה לא מגזים בתחזית, אף אחד לא יתייחס אליך ותשכח מלקבל תקציב. הפוליטיקאים צריכים מספרים מפחידים. לפני שנים דובר שבבית שאן יהיו 17 אלף נספים, אבל בדקתי ובכלל לא גרו שם כל כך הרבה אנשים", הוא אומר. "חוקרים גם נוטים לבטח את עצמם ולהיצמד לתרחיש הקיצוני ביותר. באיטליה רצו לשלוח לכלא שלושה גיאולוגים שטענו שלא תהיה רעידת אדמה, אחרי שבסוף כן הייתה. אני עוד לא שמעתי על אף אחד שהלך לכלא בגלל הגזמות".

אחד המיזמים הממשלתיים לחיזוק מבנים הוא תמ"א 38, המאפשר ליזמים לקבל זכויות בנייה בבנייני מגורים ישנים ובתמורה לחזק אותם מפני רעידות אדמה. הבעיה היא שפרויקטים של תמ"א 38 לא משתלמים כלכלית בפריפריה. "תמ"א 38 עשה נזק כי הוא ייצר אשליית שווא של טיפול בבעיה", טוען פרופ' פייטלסון. "אם ניקח למשל את בית שאן, שיושבת על הבקע הסורי-אפריקני, אני לא יודע אם בבניין אחד שם עשו תמ"א. אבל במקומות בעלי סיכון נמוך בהרבה, כמו תל אביב ורמת גן, עשו עשרות פרויקטים ועוד יעשו מאות".

לדברי סא"ל (במיל') ערן מגן, לשעבר סגן מפקד יחידת חילוץ ארצית בפיקוד העורף, העוסק בחילוץ בכל העולם מעל ל-25 שנה, "ביומיים הראשונים אחרי רעידת אדמה יהיה כאוס. התרחישים מדברים על אלפי בתים הרוסים. אין צוותים מקצועיים שיכולים לטפל בכמות כזו. לכן אנחנו מנסים להכין צוותים מקומיים שיהיו הכוח הראשון שיגיב, כוח אשר יוכל לטפל ברוב המקרים. יש תכנית של משרד הביטחון ופיקוד העורף בשיתוף חברת 'מגן', שמכשירה תלמידי כיתות י' לבצע חילוץ קל. זה פרויקט מאוד ייחודי בעולם".

מגן משוכנע שדווקא בגלל האיום הביטחוני הגבוה, מדינת ישראל ערוכה לטפל ברעידת אדמה חזקה טוב יותר ממדינות אחרות. "פיקוד העורף הוא אחד הגופים המובילים בעולם בכל הקשור לחילוץ והצלה, והצבא הישראלי ממשיך לצבור ניסיון", הוא אומר. "אני אישית נכחתי בלמעלה מעשר משלחות של הצבא לאזורי אסון בעולם. בשנים האחרונות אנחנו רואים הרבה יותר העברה של מידע מהצבא לרשויות המקומיות ושירותי החירום האזרחיים. זה חשוב מאוד, כי בסופו של דבר, בזמן חירום, כל אחד יצטרך לדאוג לעצמו. לא נוכל להמתין לצבא הגדול שיגיע לחלץ אותנו".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: homeless, injured, idf, state comptroller, infrastructure, construction, earthquake, death

מרדכי גולדמן, עיתונאי חרדי, משמש בשנים האחרונות כפרשן המדיני והצבאי של היומון החרדי 'המבשר'. גולדמן הוא בוגר ישיבות חרדיות ומסלול הוראה בהלכה, וכן בוגר מסלול התנדבות לשירות אזרחי-לאומי. במקביל, למד לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. הוא מרצה בפני תלמידי ישיבות על התהליך המדיני ועל צה"ל, ומייעץ לחברות וארגונים בנוגע לציבור החרדי.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept