ישראל פולס

כך מחזרות מפלגות הימין אחר קולות המצביעים הערבים

p
המחבר
בקצרה
על רקע חוק הלאום וכוונתם של מחצית מהמצביעים הערבים להחרים את הבחירות, המפלגות הציוניות ובהן מפלגות מהצד הימני של המפה כמו ישראל ביתנו, ש"ס ואפילו איחוד מפלגות הימין מחזרות בלהט אחר הקול הערבי.

הראפר הערבי-ישראלי תאמר נפאר פרסם ביום חמישי [4 באפריל], חמישה ימים לפני הבחירות, שיר חדש בשם "תאמר חייב להצביע", שנועד לדחוק במצביעים הערבים לנהור לקלפיות. "או שנצביע או שנגמור מחוץ למולדת", הוא שר. 

נפאר, ששרת התרבות מירי רגב דרשה בעבר [אוקטובר 2016] לבטל את הופעתו בפסטיבל חיפה מכיוון שלטענתה הוא שולל את קיומה של ישראל כמדינת העם היהודי, ובהזדמנות אחרת החרימה את הופעתו כי שר שורות משיר של מחמוד דרוויש [ספטמבר 2016], מסביר בשירו את שיקולי החרם של המצביעים הערבים: "האם הם טיפלו בעוני? הרחיבו לנו את המסגרות? הרי רק בבחירות רואים אותם באופק, למה שאפסיד יום עבודה? בחרתי פעם שעברה...הספינה הזו שקעה".

אבל בהמשך הוא מנמק: "למען אחיי ואחיותיי ב-67' אני הולך להצביע, למען צעדת השיבה אני הולך להצביע, זה לא הגיוני שאני אוותר על כלי כשבקושי יש לי כלים, למען כל הפליטים אני הולך להצביע, למען הנשים המוכות במקלטים אני הולך להצביע, בשביל שאוכל לשיר למחרימים במקום לדבר איתם במשאיות הטרנספר".

נפאר מציע בשירו לנקום באביגדור ליברמן, שיזם את החוק אשר העלה את אחוז החסימה כדי למחוק את הרשימות הערביות, ועתה עשוי לפעול נגדו כבומרנג. לפי רבים מהסקרים האחרונים מפלגתו של ליברמן ישראל ביתנו לא תעבור את אחוז החסימה. "אם הקול שלנו ימחק את ליברמן, יכלא את ביבי, אז אנחנו מוכנים", הוא שר.

צחוק הגורל, אותו ליברמן שביסס את הקמפיינים שלו על קריאות נגד ערביי ישראל, אשר רואה בהם גיס חמישי ושדרש לספח את חלקם למדינה פלסטינית עתידית, מנסה עתה לקושש קולות בקרבם. אחד מחברי רשימתו (מקום 4), איש משרד החוץ לשעבר אלי אבידר, הדובר ערבית על בוריה בהגייה מצרית רהוטה, הפיץ סרטון שלא ניתן להגדירו אלא כאופורטוניסטי. "במי תבחרו?", הוא שואל בערבית את המצביעים הערבים. "באחמד טיבי, זה שפירק את הרשימה המשותפת ופועל למען הרשות הפלסטינית? האם תבחרו בבל"ד והתנועה האסלאמית? והרי אתם לא בוחרים בהם אלא בוחרים בכסף הקטארי". בהמשך אבידר מונה עוד ועוד "סיבות" מדוע לא כדאי לערבים להצביע לאף מפלגה ערבית או יהודית, כי כולם זרקו אותם לכלבים. ואז הוא מציע להם לשקול להצביע לליברמן. "אני יהודי, אני ישראלי, ועפ"י הפילוסוף מישל עפלק (ממייסדי תנועת הבעת' הסורית) אני גם ערבי", הוא קובע.

קריאתה של ישראל ביתנו למצביעים הערבים לבחור בה היא הזויה, אבל היא לא היחידה. נדמה שכמעט כל המפלגות הציוניות גילו פתאום כי ברשימת הבוחרים ישנם כ-16% מצביעים ערבים. אמנם מחציתם לא מתכוונים להצביע – כך לפי סקר פנימי שערכה רשימת חד"ש-תע"ל; המצביעים הערבים מאוכזבים מפירוקה של הרשימה המשותפת  שהפיחה תקווה בבחירות 2015 וכשלה בשיפור מעמדם ומצבם הכלכלי, החברתי והאזרחי. ההסתה גברה וחוקק חוק הלאום שהגדירם כאזרחים סוג ב'. אבל כל זה לא מפריע למפלגות הציוניות לבקש כעת את קולם של הבוחרים, אולי בגלל סקר של חברת סטאטנט הטוען כי 27% מהמצביעים הערבים, שהם כ-150 אלף קולות, מתכוונים או שוקלים להצביע למפלגות ציוניות.

במפלגת העבודה טוענים כי הם מזהים פוטנציאל של 150 אלף מצביעים ערבים שיכולים להצביע עבורם בבחירות הקרובות. קשה לדעת מניין הובאו הנתונים האלה, הרי יו"ר המפלגה אבי גבאי הראה לח"כ לשעבר זוהיר בהלול את הדרך החוצה וברשימת העבודה לכנסת יש נציג דרוזי רק במקום ה-17 (סאלח סעד) ונציג מוסלמי רק במקום ה-23 (אחסאן ח'לאילה). העבודה (לשעבר המחנה הציוני, שם שהבריח מצביעים ערבים בבחירות הקודמות) לא עשתה דבר במהלך הקדנציה האחרונה שיוכיח למצביעי המגזר שהיא פועלת למענם. ראלב מג'אדלה, השר המוסלמי הראשון מטעם מפלגת העבודה, מתח השבוע ביקורת חריפה על מפלגתו [31 במארס]. בראיון לעיתון ישראל היום הוא אמר: "זו עובדה שמחקו את המגזר הערבי במפלגת העבודה...הציבור הערבי יחזיר לו (לאבי גבאי) בהתאם".

המחשבה שמצביעים ערבים יתמכו במפלגה שזרקה את ח"כ בהלול והציבה ברשימתה נציג מוסלמי במקום לא ריאלי, הזויה לא פחות מהסרטון של ישראל ביתנו.

גם בש"ס מנסים לגייס את המצביעים הערבים כמו בכל מערכת בחירות (בבחירות 2015 למשל הצליחה ש"ס לזכות ב-52 קולות בעיר טייבה). לטענת שר הפנים אריה דרעי, הוא פועל רבות למען הציבור הערבי "שלצערו רובו נמצא בצד של המדינה שאין להם", כדבריו ב-2012.

מפלגות הימין כמו הימין החדש ואיחוד מפלגות הימין אינן משלות את עצמן כמו ישראל ביתנו, אבל גם לא מוותרות מראש על קולות המצביעים הערבים. השבוע [1 באפריל] הגיע מנהיג איחוד מפלגות הימין רפי פרץ לכנס בכסרא-סמיע שבגליל כדי לגייס מצביעים דרוזים, "חברים לנשק", אך הוא ואנשיו גילו שהנוכחות הייתה כמעט אפסית. מסתבר שהדרוזים לא שכחו את עלבון חוק הלאום.

מי שכן עשויה לזכות במספר רב של קולות המגזר הערבי היא מרצ, שבחמישייה הראשונה שלה מוצבים עיסאווי פריג' (מקום 4), מוסלמי תושב כפר קאסם; ועלי סלאלחה (מקום 5), תושב היישוב הדרוזי בית ג'אן, מנהל בית הספר התיכון בכפרו, שהצליח להעלות את שיעור זכאות תלמידיו לתעודת בגרות מ-13% ל-100%.

בינתיים שירו של תאמר נפאר מופץ ברשתות החברתיות ופונה בעיקר למצביעים הערבים הצעירים. "ברגע זה יש איום עלינו ועל הילדים שלנו", הוא שר, "אל תזלזל בפאשיזם שלהם, תראו מה הם עשו לסבים שלנו". אולי ראפר מהעיר המעורבת לוד יצליח לעורר תקווה במצביעים הערבים. 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept