ישראל פולס

מדוע אוקראינה מעכבת תיירים מישראל המגיעים למדינה?

p
המחבר
בקצרה
בניסיון להילחם בתופעות של הגירת עבודה וסחר בנשים, ישראל מונעת את כניסתם של אלפי אזרחים אוקראינים בכל שנה. באוקראינה לא אוהבים את זה וכעת הם נוקמים בתיירים ישראלים המגיעים למדינה. אל-מוניטור חושף את מתווה הפשרה שמקדמת ישראל.

ישראל ואוקראינה מקיימות לכאורה יחסים מדיניים מצוינים. אוקראינה היא אחת המדינות המתויירות ביותר על ידי ישראלים, שעורכים בה טיולי שורשים ומבקרים בקברי הצדיקים שבה כמו קברו של מייסד חסידות ברסלב רבי נחמן בעיר אומן. אבל במהלך חודש האחרון [פברואר 2019] ישראל ואוקראינה ניהלו (וממשיכות לנהל) מלחמה נקמנית וחסרת-עכבות על גבם של תיירים משתי המדינות, שמעוכבים במכוון במעברי הגבול, מטורטרים במשך שעות ארוכות ולעתים אף נשלחים חזרה לארצותיהם. שיאו של המשבר נרשם לפני כעשרה ימים [7 במארס], כאשר סגל בכיר של עיריית קייב עוכב בנתב"ג.

כמו בכל מאבק דיפלומטי, יש פער בין הסיבות הרשמיות למשבר לסיבות האמיתיות. באופן רשמי, באוקראינה מסבירים כי המדינה נמצאת ערב בחירות ומנסה למנוע מגורמים זרים (בעיקר מרוסיה) להיכנס לשטחה בתקופה רגישה זו. מאחר שבישראל יש למעלה ממיליון דוברי רוסית, הישראלים יוצאי רוסיה נחשבים לקבוצת סיכון עבור קייב. אלא שהסיבה האמיתית קשורה למאבק בין שתי המדינות נוכח הגירה בלתי חוקית לישראל ובקשות מקלט מצד אזרחים אוקראינים, ומנגד טענות אוקראיניות על יחס לא הוגן לאזרחיה בגבול הישראלי.

בשנים האחרונות ישראל מתמודדת עם גל של מהגרי עבודה מאוקראינה אשר משתקעים בה באופן בלתי חוקי. התופעה החלה ב-2010, כאשר בלחץ יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ביטלה הממשלה את הצורך באשרות כניסה לאזרחי אוקראינה. לאחר שפרצה מלחמת אזרחים באוקראינה [2014] החלו רבים מהם להגיש בקשות למקלט מדיני בישראל. על פי נתוני רשות ההגירה והאוכלוסין הישראלית, ב-2016 הגישו 6,680 אזרחים אוקראינים בקשות למקלט בישראל. באותה שנה, 5,700 אזרחי אוקראינה שנחשדו בהגירת עבודה הוחזרו חזרה לארצם. שנה לאחר מכן, ב-2017, הוגשו 7,700 בקשות למקלט של אזרחי אוקראינה ו-8,453 שהגיעו לנתב"ג הוחזרו חזרה לארצם. ב-2018 הוגשו 1,765 בקשות מקלט של אזרחי אוקראינה, והוחזרו 7,730 אזרחים אוקראינים לארצם.

לפי הערכות של גורמים רשמיים, נכון להיום שוהים בישראל באופן לא חוקי כ-15,000 מהגרי עבודה מאוקראינה. חלקם הגדול הגישו בקשות לקבלת מעמד פליט, מה שמאפשר להם לעבוד בישראל. "אף אחד מהאלפים שהגישו בקשות בישראל למעמד פליט – אינו פליט באמת", אומר לאל-מוניטור עו"ד אלכס כהן, שחלק מבני משפחתו גרים באוקראינה. "בתוך אוקראינה ישנם אזורים שרחוקים מאוד מהקרבות ואין בהם סכנת חיים, ואפשר לעבור אליהם. הכל זה תירוץ כדי לקבל מעמד בישראל". לדבריו, "כל הסיפור הזה מבוסס על מאכערים וחברות כוח-אדם שמאתרות את המועמדים, מכינות את בקשות המקלט עבורם, מתאמות מראש את הגעתם, וגוזרות קופון שמן –2,000-1,000 דולר עבור התיווך".

"יש תופעות לוואי לא סימפטיות בעקבות הפטור מוויזות לאזרחים אוקראינים", אומר לאל-מוניטור גורם בכיר במערך החוץ הישראלי. "מעבר להגירת עבודה, חשפנו בשנים האחרונות לא מעט רשתות של סחר בנשים. לכן נאלצנו להחזיר אלפים חזרה לארצם. האוקראינים לא אוהבים את זה וכעת הם נוקמים. מי שמשלם את המחיר הם תיירים ישראלים אקראיים. המשבר עדיין בעיצומו ונכון לעכשיו שני הצדדים מתבצרים בעמדותיהם".

אנה, שוהה בלתי חוקית מאוקראינה, סיפרה לאל-מוניטור על נסיבות הגעתה לישראל. "המצב הכלכלי באוקראינה קשה מאוד", היא מתארת, "אני גרתי בחבל חמלניצקי והרווחתי שם בערך דולר לשעה. בישראל אני מרוויחה בניקיון 15 דולר לשעה. השארתי ילדה בת חמש באוקראינה, ואני ובעלי עובדים כאן קשה מאוד ומתכוונים לחזור לאוקראינה בעוד חצי שנה ולפתוח עסק להשכרת יאכטות באודסה". על השאלה מדוע בחרו לבוא דווקא לישראל ולא לאחת ממדינות האיחוד האירופי, שגם הן פטורות מוויזה, משיבה אנה: "יש בישראל הרבה דוברי רוסית ויש כאן תרבות רוסית מפותחת יחסית. בסופי שבוע אנחנו נפגשים עם חברים. יש כאן חוויה מעבר לעבודה. בהולנד למשל אהיה אבודה לגמרי".

לצד הטענות על הגבלת הכניסה, בשתי המדינות טוענים להשפלות הדדיות. ישראלים שעוכבו בכניסה לאוקראינה בפברואר האחרון טענו כי שוטרים מקומיים השפילו אותם והוצמדו להם חיילים. מנגד, אזרחים אוקראינים שעוכבו בנתב"ג יומיים לאחר מכן טענו כי הושמו במרתף וכי לא הוגש להם מזון.

"בתקשורת המקומית באוקראינה לא מתקיים דיון על ממדי ההגירה הבלתי-חוקית לישראל, מאחר שזה מתפרש כעלבון למדינה. הדיווחים כאן הם על כך שתיירים אוקראינים מושפלים בישראל", אומר לאל-מוניטור הרב הלל כהן, יו"ר ארגון "איחוד הצלה" באוקראינה. "המשבר הזה מספק לנו עבודה 24 שעות ביממה. הקמנו מוקד סיוע מיוחד ואנחנו מספקים מזון כשר למי שנתקע בשדה (התעופה באוקראינה) ומציעים שירותי תרגום וסיוע".

לטענת עו"ד אלכס כהן, "היחס לתיירים זרים בישראל הוא גועל נפש. לא משנה מה, אסור להתייחס לאדם כאויב. כל התשאולים הללו והצורה האגרסיבית שבה זה נעשה – זה פשע. יש בישראל אוכלוסייה גדולה של ילידי אוקראינה שבני משפחותיהם מגיעים לבקר אותם. הם כל הדרך שרויים בחרדה מה יעשו להם הפקידים בגבול".

שגריר ישראל באוקראינה, יואל ליאון, מעורב בסוגיה הזו עד צווארו. "השבוע השתתפתי בפגישה משמעותית עם סגנית שר הפנים האוקראינית, ואנחנו בודקים פתרונות קונקרטיים", הוא אומר לאל-מוניטור. "גם הם מבינים שסוגיית ההגירה והסחר-בנשים היא בעיה חמורה, ואני בטוח שבהידברות נוכל להתגבר על זה. אני מסביר להם שפקחי הגבול שלנו עושים את עבודתם והם אכן קפדניים וקשוחים. זו צורת ההתנהלות מול כל חשוד כמהגר עבודה. לא תמיד הם מבינים את זה".

לאל-מוניטור נודע, כי בימים אלו נבדק מתווה שבמסגרתו נציג של רשות ההגירה בישראל יתשאל את המבקשים להגיע ארצה כבר בשדה התעופה באוקראינה בהתאם למודל דומה שמתקיים בין קנדה לארה"ב. הבעיה היחידה היא הסדרת העניין בחוק. השלטונות באוקראינה מסתייגים בינתיים מהרעיון מחשש לתגובה שלילית מצד דעת הקהל המקומית. גורמים בישראל משוכנעים שהכדור נמצא כעת בידיים של אוקראינה. "כל עוד הם לא יבינו שתופעות של סחר בנשים והגירת עבודה הם משהו שלא נסכים לו בשום אופן, המשבר הזה לא ייפתר", אמר לאל-מוניטור גורם ישראלי הקשור לעניין.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: visa, migrant workers, sex trade, deportation, detention, airports, tourists, ukraine

מרדכי גולדמן, עיתונאי חרדי, משמש בשנים האחרונות כפרשן המדיני והצבאי של היומון החרדי 'המבשר'. גולדמן הוא בוגר ישיבות חרדיות ומסלול הוראה בהלכה, וכן בוגר מסלול התנדבות לשירות אזרחי-לאומי. במקביל, למד לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. הוא מרצה בפני תלמידי ישיבות על התהליך המדיני ועל צה"ל, ומייעץ לחברות וארגונים בנוגע לציבור החרדי.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept