בהתחלה, היו התל אביבים משוכנעים שמדובר בטעות. ביום חמישי [14 במארס], קצת אחרי השעה תשע בערב, החרידו צופרי האזעקה את שמיה השאננים של בירת החילוניות הישראלית. אזעקה? בתל אביב? מאיפה הביאו את זה עכשיו, שאלו את עצמם העוברים והשבים. רובם, כלל לא עשו את הנדרש ברגעים כאלה ולא מיהרו לתפוס מחסה או נכנסו למקלט או לממ"ד, חדר מבוטן בטוח יחסית שאמור להיות בכל בית בישראל. מאז קיץ 2014 לא נשמעה בעיר אזעקה. יש אמנם מתיחות מול רצועת עזה, אבל היא בעיקר מנת חלקם של תושבי עוטף עזה, שדרות והקיבוצים סביבה. לא תל אביב.

עד מהרה נשמעו כמה פיצוצים שהרעידו את שמי העיר. מאות אלפי אנשים הבינו, בבת אחת, שזו אינה טעות. זו הייתה בעיקר מבוכה. לקח לדובר צה"ל, תא"ל רונן מנליס, זמן רב לעלות לשידור באמצעי התקשורת ולהודות שצה"ל נתפס בהפתעה, אין עדיין מידע מי אחראי על הירי ו"אנחנו עוסקים בלהבין את זה". הם עסקו בלהבין את זה אחר כך, לאורך כל הלילה.

הערכת המודיעין של צה"ל כללה לאחרונה חשש מהסלמה ביטחונית מול רצועת עזה, בעיקר לקראת הבחירות בישראל, אבל אף אחד לא האמין שארגון חמאס יעז לבצע או להתיר לגורם אחר לבצע ירי על תל אביב. ירי כזה הוא "נשק יום הדין" של חמאס ונשמר בדרך כלל ל"מאני טיים" של התמודדות כוללת מול ישראל. יום חמישי האחרון לא היה "מאני טיים" אלא דמה יותר ל"גארבג' טיים": הכסף הקטארי הגיע, לאחר עיכובים רבים, כמה ימים קודם. משלחת מצרית רמת דרג שהתה ברצועה, מנסה להמשיך את המגעים לייצוב ההסדרה בין ישראל לחמאס. ואז התרוממו שתי רקטות ה-75M  צפונה, לעבר הכרך הישראלי.

הרקטות לא התפוצצו בקרבת אזרחים ולא נגרמו אבדות, אבל את הבומים ניתן היה לשמוע היטב ברחבי גוש דן והם זעזעו את הציבור הישראלי, פחות מחודש לפני הבחירות. המזועזע הראשי היה ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו. ירי על תל אביב הוא הדבר האחרון שנתניהו צריך, בעודו נאבק על קולות הימין ומנסה "לשתות" שוב את המנדטים של בנט, סמוטריץ', ליברמן ומפלגות נוספות. הבטן הרכה של נתניהו בקמפיין הנוכחי היא המצב מול עזה ומה שנתפס בימין כתבוסתנות ישראלית מול חמאס.