לפני כשנה וחצי [יוני 2017] התקיים בוועדת המדע של הכנסת דיון באשר לאיום הסייבר על מערכת הבחירות בישראל. מסקנת הדיון הייתה שלא נשקפת לישראל סכנה ממשית מאיום הסייבר בנושא הבחירות בעיקר לאור העובדה שהמערכת של ועדת הבחירות המרכזית בישראל היא גוף סגור ועצמאי, שאינו חשוף להתערבות חיצונית. "החלטנו שלא לעבור להצבעה ממוחשבת", אמר לאל-מוניטור גורם ישראלי המקורב לוועדת הבחירות המרכזית, "בעיקר בגלל מה שקרה בבחירות לנשיאות בארה"ב. אנחנו מעדיפים לספור את הקולות לאט יותר, אבל להיות בטוחים שאין שום סיכוי לחדירה של גורמים מבחוץ למערכת הממוחשבת".
למרות כל זאת, אמירתו של ראש השב"כ נדב ארגמן לפני מספר שבועות [7 בינואר] לפיה הוא משוכנע שבבחירות הקרובות יהיה ניסיון של מדינה זרה להתערב בבחירות בישראל, ממשיכה להדהד. הבחירות יתקיימו ב-9 באפריל ולאמירה הזאת של ארגמן הצטרף לאחרונה מי שעומד בראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט העליון חנן מלצר. השופט מלצר טרוד סביב הסוגיה הזו בשנתיים האחרונות וקיים מספר רב של דיונים במאמץ לוודא שלא תהיה השפעה זרה על הבחירות באמצעי סייבר.
אראל מרגלית, ח"כ לשעבר במפלגת העבודה ומיליארדר הייטק ישראלי מוערך, שיגר בכנס הסייבר הבינלאומי שנערך בתל אביב לפני כשבועיים [29 בינואר], אזהרה נוקבת. לדבריו, ראש ממשלה שהוא מועמד פוליטי תחת חקירה פלילית לא יכול להיות האחראי הבלעדי על הגנה מאיומי סייבר בזמן בחירות.
מרגלית התייחס לעובדה שרשות הסייבר הלאומית בישראל הוכפפה ישירות לראש הממשלה נתניהו, למרות התנגדות תקיפה למהלך הזה מכיוון השב"כ וזרועות בטחון ישראליות נוספות. לרשות הסייבר הישראלית יש סמכויות גורפות ואין עליה כרגע רגולציה כלשהי. "העובדה שאיש אמון של נתניהו עומד כעת בראש הגוף העוצמתי הזה, בעידן של השפעות והתערבויות סייבר מבחוץ", אמר מרגלית לאל-מוניטור, "צריכה להדאיג כל ישראלי".
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
