ישראל פולס

הרשות הפלסטינית מזהירה את ישראל: חמאס אורב לכם בפינה

p
המחבר
בקצרה
בעוד ישראל נאותה להעביר מזוודות כסף לחמאס ונמנעת מהסלמה שתוביל לעימות מזוין בעזה, היא משפילה שוב ושוב את אבו מאזן ופועלת בחופשיות בגדה. ברשות הפלסטינית מזהירים: בסוף תקבלו את איסמעיל הנייה במקום אבו מאזן

השר לעניינים אזרחיים ברשות הפלסטינית, חוסיין א-שייח', נפגש בשבוע שעבר [דצמבר 2018] עם בכירי המנהל האזרחי בירושלים ופרס בפניהם תמונת מצב עגומה של מצב הרשות. לאחר שנחשפה הפגישה, הסביר א-שייח' לסוכנות הידיעות הפלסטינית מען כי הוא נתבקש ע"י ירדן ומצרים להתריע בפני ישראל, שאם תמשיך במדיניותה נגד אבו מאזן והרשות הפלסטינית היא תצטרך "לשאת בתוצאות".

ספק אם ירדן או בעיקר מצרים, שישראל מנהלת עמן ערוץ פתוח בקשר למצב ברצועת עזה, אכן לחצו על א-שייח' להיפגש עם הישראלים. סביר יותר שזו הייתה דרכו להצדיק את קיום הפגישה – במצבה הנוכחי של הרשות הפלסטינית כל מגע יזום עם ישראל עלול להתפרש כשיתוף פעולה עם האויב.

אבו מאזן נמצא כעת בשיא חולשתו מאז התמנה בנובמבר 2004 ליו"ר הרשות. מנגד תנועת חמאס נמצאת בעלייה – גם בתחומי הגדה. כשבכיר ברשות הפלסטינית כמו א-שייח', הנתפס ע"י בני שיחו הישראלים כמי שניתן לסמוך על הערכותיו, מזהיר שישראל תאלץ "לשאת בתוצאות", הוא מתכוון לומר שאם ישראל תמשיך לנהוג כך כלפי אבו מאזן היא תקבל את חמאס על גדרות הגדה, כפי שקרה בעזה לפני יותר מעשור [2007].

בחודש ינואר 2006 זכה חמאס בבחירות לפרלמנט הפלסטיני (74 מושבים לעומת 45 מושבים של הפת"ח) – בחירות שאבו מאזן נאלץ להכריז על קיומן בגלל לחץ הנשיא ג'ורג' בוש לקדם דמוקרטיה ברשות הפלסטינית. בין ההכרזה על הבחירות לבין קיומן, נסוגה ישראל משטחי רצועת עזה במהלך שכונה "התנתקות" [קיץ 2005]. מבחינת הפלסטינים, ההתנתקות התפרשה כניצחון חמאס על הציונים; חמאס הצליח במקום שבו נכשלו אבו מאזן וקודמו יאסר ערפאת.

"מה הציבור הפלסטיני הבין מנסיגת ישראל מעזה?", שאל אותי באותם ימים בכיר פת"ח ותושב עזה, סופיאן אבו זיידה (שדבריו צוטטו בספרי "להכיר את חמאס"), וגם השיב: ''הישראלים מבינים רק כוח''.

כשנה וחצי אחרי שכבשה בקלפי את הפרלמנט הפלסטיני, ביצעה הזרוע הצבאית של חמאס הפיכה בעזה ותפסה את מוסדות השלטון בה [יוני 2007]. הקלות הבלתי נסבלת בה הוכנעו כוחות הפת"ח של אבו מאזן התאפשרה בין היתר "הודות" לראש הממשלה אהוד אולמרט, שהחליט להטיל סנקציות על הרשות הפלסטינית [פברואר 2006] בתגובה לניצחון חמאס בבחירות. התוצאה הייתה שחמאס התחזק בזכות כספים ונשק שקיבל מאיראן, כשעובדי הרשות הפלסטינית לא קיבלו משכורת כי ישראל הקפיאה את העברת כספי המסים לרשות. מוחמד דחלאן, מראשי הפת"ח אז, התחנן שישראל תאפשר העברת נשק, תחמושת וציוד צבאי לרשות הפלסטינית כדי להיערך למאבק מזויין עם חמאס, אך נענה בשלילה ע"י אולמרט.

וכך, בעוד חמאס השתמש בציוד צבאי חדיש, למנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית כולל הביטחון המסכל היו רק רובים מיושנים ומספר מצומצם של קליעים. אבל מה שפגע ברשות יותר מכל ותרם לתבוסה המבישה בעזה, היה המורל הירוד. אנשי מנגנוני הביטחון הפלסטינים היו גם רעבים וגם מיואשים. וכך ישראל קיבלה את חמאס על גבול עזה ומאז הכל היסטוריה.

האם ישראל למדה את הלקח? מסתבר שלא. כפרפראזה על דבריו של אבו זיידה מלפני 13 שנה, אפשר רק לתהות מה יכולים הפלסטינים להסיק מיחסה של ממשלת ישראל הנוכחית לחמאס בהשוואה ליחסה לרשות הפלסטינית ולתושבי הגדה. וכמו אז, גם כעת התשובה היא שישראל כפי הנראה מבינה רק כוח.

ישראל נאותה להעביר מזוודות כסף מזומן לחמאס לתשלום משכורות, הבליגה כמעט לגמרי על ירי מאות רקטות לשטחה ונמנעת בשבועות האחרונים מהסלמה שתוביל לעימות מזוין עם צבא חמאס. במקביל, צה"ל מבצע מעצרים מדי יום בגדה ומחסל חשודים בתכנון וביצוע פעולות טרור. ישראל מאפשרת הריסת בתים בגדה – צעד שאותו שלא הייתה מעזה לבצע בעזה, ומשפילה יום אחר יום את יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. הוא מצדו לא רק שמכריז שהוא נגד מאבק מזוין עם ישראל, אלא אפילו מקיים תיאום ביטחוני "עם האויב". בתמורה הוא מואשם ע"י נתניהו ושריו בהסתה לטרור. "מיותר לצפות לגינוי מצד הרשות הפלסטינית, הם רק תורמים להסתה", אמר נתניהו בישיבת סיעת הליכוד לאחר הפיגוע בכניסה לעפרה [10 בדצמבר].

בישיבת הוועד הפועל של אש"ף שכונסה בשבוע שעבר ברמאללה [13 בדצמבר], טענו בכירי הפת"ח כי ארגונים יהודיים קיצוניים הזוכים לתמיכת ממשלת ישראל קוראים לרצוח את יו"ר הרשות. בהודעה שפרסמו הזהירו בכירי הוועד הפועל, כי ישראל תישא בתוצאות ההסתה.

בינתיים אבו מאזן והרשות הפלסטינית נחשבים למוקצים מבחינת ממשלת ישראל ושום דיאלוג לגבי העתיד אינו מתקיים עמם ולא נראה באופק. התוצאות כמובן בהתאם.

מכון הסקרים הפלסטיני בראשות חליל שקאקי פרסם השבוע [16 בדצמבר] תוצאות סקר מקיף שערך, ממנו עולה כי לו היו מתקיימות היום בחירות ברשות הפלסטינית איסמעיל הנייה היה מנצח את מחמוד עבאס בפער של שבעה אחוזים (49%-42%). 75% מהנשאלים בסקר רוצים שעבאס יתפטר מתפקידו, כאשר אחוז המתנגדים לו הוא הגדול בכל תקופת כהונתו (מאז 2004]. המציאות הפלסטינית בשטח היא אכזבה משלטון הרשות, בעיקר בגלל מנהיגותו החלשה מול ישראל לעומת מנהיגות חמאס בעזה, שהצליחה לכופף את ישראל ולקבוע קווים אדומים.

על הרקע הזה הגיע א-שייח' לפגישה עם עמיתיו בישראל והתריע על היחס לאבו מאזן והרשות. "אם לא תעצרו את ההסתה נגד אבו מאזן", הוא אמר, "ואם לא תגבילו את הפעולות הצבאיות בשטחי הרשות הפלסטינית לרבות עונשים קולקטיביים שהחליטה עליהם ממשלת ישראל, אל תבואו אחר כך בטענות כשתקבלו את איסמעיל הנייה במקום אבו מאזן".

לא בטוח שנתניהו, אשר מאפשר לבית היהודי לקדם החלטות פופוליסטיות בקבינט ובכנסת, יהיה מסוגל לעצור החלטות ומהלכים כאלה מתוך מחשבה עמוקה על השלכותיהם. ישראל, כפי שניסיון העבר מלמד, תמשיך לחזק את חמאס, להחליש את הרשות ואחר כך תטען שאין עם מי לדבר.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept