כבר מספר ימים שעל שולחנו של שר האוצר משה כחלון מונחים נתונים מטרידים לפיהם גל התייקרויות יכה במשק. למרות זאת, כשהנתונים המטרידים על התייקרות תעריפי החשמל, המים ושלל מוצרי מזון החלו להיחשף ביום שלישי בערב [11 בדצמבר] ולהשתלט על סדר היום התקשורתי והפוליטי, שר האוצר מצא את עצמו בעמדת מגננה לא נוחה.

כחלון הבין מיד שהוא עומד בפני אירוע משברי והחליט להקים ועדה להורדת יוקר המחייה בראשות פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי באוצר. מטרתו הייתה לצמצם נזקים, ולרכך את המתקפה התקשורתית כלפיו [12 בדצמבר]. טקטית לא בטוח שכחלון פעל נכון, מכיוון שבמינוי הוועדה הוא העצים את הבעיה ומיקד עוד יותר את תשומת לב הציבור אליו. נראה שפעל מתוך לחץ.

הסיקור הנרחב בכל כלי תקשורת אפשרי של השפעת עליית המחירים על התקציב המשפחתי והפגיעה בשכבות החלשות, כאשר כל זה מתרחש במשמרת של שר האוצר "הכי חברתי" שכיהן כאן, היווה בשורה קשה ליו"ר כולנו. ואם הגל הזה לא ייעצר, הוא יהיה הראשון לשלם על כך מחיר פוליטי.

עליית המחירים הנוכחית היא המשמעותית ביותר מאז המחאה החברתית בקיץ 2011 וקשה היה לצפות אותה. מקורה בהצטברות של כמה נסיבות, למשל היחלשות השקל מול הדולר והיורו, עליית מחירי חומרי גלם ובצורת. כתוצאה מכך, החלה בחודשים האחרונים תגובת שרשרת של עלייה במחירי מוצרי מזון ומוצרי צריכה בסיסיים אחרים. זה כדור שלג שלממשלה אין ממש שליטה עליו.