כבר הרבה זמן, ואולי מעולם, לא זכתה שרת התרבות והספורט מירי רגב לפרגון מקיר לקיר, כפי שהביאו לה השמעת ההמנון והנפת הדגל הישראלי בטורניר הג'ודו שנערך בשבוע שעבר באבו דאבי [28 באוקטובר]. "היא זו שהתעקשה 'לעשות עניין' מכך שהתחרויות בתוניסיה ובאבו דאבי לא יתקיימו, אם לא יתאפשר לספורטאים הישראלים להופיע בהן עם דגל ישראל ועם ההמנון", כתב למחרת פרשן הספורט איתמר קציר בהארץ, עיתון שלא נוהג לפנק את רגב במחמאות. קציר העלה אותה לדרגת "אישיות דיפלומטית מהמעלה הראשונה", וחתם במילים: "(שגיא) מוקי יצא עם מדליית זהב, אבל רגב יצאה משם עם כתר של שגרירה, שרת חוץ, ואולי חשוב מכך – שיחת היום, והפעם בהקשר חיובי".
מה הופך השתתפות פומבית של מדינה חברה באו"ם בתחרות בינלאומית רשמית, להישג מדיני של אותה מדינה? על מה ולמה מגיע לשרת התרבות שבח והלל, על שהתנגדה לאפליה של סמלי המדינה, דבר המתבקש מעצם ההשתתפות, כמו הייתה אחרונת המדינות המצורעות המתחננות על זכותן לייצוג מכובד? כלום לא צריך להיות מובן מאליו, שאיגוד הג'ודו הבינלאומי לא יכול לתת חסות לטורניר שמתקיים במדינה, שממשלתה מערבת פוליטיקה בספורט? האם השלטון באבו דאבי היה מעז למנוע את נגינת ההמנון של איראן או לאסור על הנפת הדגל של סעודיה – מדינות שהיו מתקשות לגבור על ישראל באליפות המזרח התיכון בזכויות אדם?
כשקטאר נבחרה לארח את המונדיאל שעתיד להתקיים ב-2022, היה מובן מאליו שהיא תפתח את שעריה בפני הנבחרות של כל המדינות החברות בפיפ"א ותכבד את סמליהן הלאומיים, כולל ישראל (הסיכוי שרגב תגיע לשם כדי לשיר את ההמנון בעת הענקת הגביע לנבחרת ישראל, דומה לסיכוי שהיא תבקש להניף את הדגל בכנס של "שוברים שתיקה"). נכון יותר לתהות, מדוע התאחדויות ספורט לא ביטלו במשך השנים תחרויות ספורט שהתקיימו במדינות שהחרימו ספורטאים ישראלים או שהסתירו את נוכחותם? לדוגמא, Association of Tennis Professionals קיים בשנת 2009 את הטורניר השנתי שלו בדובאי, למרות סירובה של האמירות להעניק אשרת כניסה לטניסאית הישראלית שחר פאר.
בצד הדרתם הגלויה של הספורטאים הישראלים, התפתחו מתחת לפני השטח יחסים הדוקים בין מערכת הביטחון ואנשי עסקים ישראלים לבין מדינות המפרץ. פריצת הדרך הגדולה שלהן אל מחוץ לארון נעשתה בעקבות ועידת מדריד [1991] שבה השתתפו נציגים בכירים ממדינות ערב. הסכם אוסלו, שנחתם כעבור שנתיים בבית הלבן, וההתקדמות שהסתמנה בתהליך המדיני, נתנו הכשר לפתיחת נציגויות דיפלומטיות ישראליות: מעומאן ודובאי שבמפרץ הפרסי ועד מרוקו ותוניסיה שבצפון אפריקה.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
