חשיבות החלטתו של רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה, להצטרף למאבקה של לארה אל-קאסם נגד מניעת כניסתה לישראל, נעוצה לא רק בצורך להגן על סטודנטית של האוניברסיטה. יש בה גם התייצבות של המוסד האקדמי הוותיק במדינה, שהוקם לפני יותר ממאה שנה, נגד מדיניות הממשלה הנתפסת על ידי ראשי האוניברסיטה כנוגדת זכויות אדם בסיסיות ובראשן חופש הביטוי.
אל-קאסם הייתה פעילה בארגון המיישם את דוקטרינת החרם של BDS ואשר פעל להחרמת מרצים ישראלים באוניברסיטה בפלורידה. למרות פעילותה זו, היא הגיעה לפני כשנה [2017] לביקור בישראל, ובעקבותיו נרשמה ללימודים בתכנית לתואר שני בינלאומי בזכויות אדם וצדק מעבר בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית. היא קיבלה אשרת לימודים בקונסוליה הישראלית במיאמי, אך עם נחיתתה בארץ היא נחקרה על ידי נציגי משרד הפנים ונציגי המשרד לעניינים אסטרטגים, ואשרת השהייה שלה בוטלה.
ההחלטה לבטל את אשרת השהייה התבססה על חוק הכניסה לישראל שתוקן ב-2017 ולפיו לא תינתן אשרת שהייה למי שקרא לחרם על ישראל או השתתף בחרם כזה. התיקון לחוק מכוון בעיקר נגד תומכי ה-BDS. אל-קאסם פתחה במאבק משפטי לביטול ההחלטה, אך בית המשפט המחוזי קבע [12 באוקטובר] כי זו עומדת בתנאים שקבע החוק למניעת כניסה לישראל.
אל-קאסם לא ויתרה וערערה, ובג"ץ דן בסוגיה בהרכב של שלושה שופטים. ב-18 באוקטובר קיבל בג"ץ את ערעורה של אל-קאסם ופסק כי היא רשאית להיכנס לישראל. השופט ניל הנדל כתב בפסק הדין כי העובדה שאל-קאסם מבקשת ללמוד בירושלים באוניברסיטה העברית אינה עולה בקנה אחד עם הטענה שהיא פעילת חרם סמויה. השופטת ענת ברון כתבה, כי מאחר שאין במעשיה של אל-קאסם עילה מספקת לאסור את כניסתה לישראל, הרי שנוצר הרושם שהחלטת שלילת האשרה התקבלה בשל הדעות הפוליטיות שלה. "מדובר בצעד קיצוני ומסוכן, העלול להוביל להתפוררותם של עמודי התווך שעליהם בנויה הדמוקרטיה בישראל,'' ציינה ברון. בנוסף, שלושת השופטים הסכימו עם עמדת האוניברסיטה העברית, שהובעה בדיון, כי שלילת האשרה פוגעת קשה במאבק בחרם.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
