ישראל פולס

הצד האפל של ''העשור המופלא'' של נתניהו

p
המחבר
בקצרה
ראש הממשלה מתפאר ב"עשור מופלא" של צמיחה והתעצמות, אך מתעלם מהירידה במספר הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, מבריחת המוחות לחו"ל, מכך שאיראן נטלה מישראל את תואר המובילה במזרח התיכון בתפוקה מדעית ומהעובדה שרמת החינוך בישראל קרובה לזו של מדינות מתפתחות.

בנאומו בכנסת לרגל פתיחת מושב החורף [15 באוקטובר], התפאר ראש הממשלה ב"עשור מופלא", שחופף לכהונתו בעמדת הקברניט. הוא דיבר על עשור של צמיחה והתעצמות, יציבות וביטחון, שגשוג ובנייה. נתניהו ידע לספר כי כל אחת מן המדינות המפותחות "הייתה מתברכת במה שעשינו". וכמובן, שום נאום אינו שלם בלי להזכיר את איראן, שנגדה, לדברי נתניהו, ישראל תמשיך לפעול בכל הכוח.

אולי אין זה מקרה שנתניהו שכח להזכיר את ההישגים הישראליים מעוררי הקנאה בחינוך ובמדע. הזכרתם הייתה מאלצת אותו להתייחס למקומה של ישראל בתחומים אלה ביחס לשכנותיה הקרובות והרחוקות. האם הוא חשש כי דיבור על יחסי הכוחות בין ישראל לאיראן בתחומים הקריטיים הללו מהבחינה האסטרטגית, ישעמם את הציבור?

ובכן, במהלך "העשור המופלא" איראן נטלה מישראל את תואר המובילה במזרח התיכון בתפוקה המדעית. ישראל ירדה למקום הרביעי, מתחת לטורקיה וסעודיה. היא הפסידה לאיראן את המקום הראשון במספר המחקרים בביוכימיה, גנטיקה וביולוגיה מולקולרית. בהנדסה כימית ישראל ירדה מהמקום הראשון למקום החמישי, ובכימיה ובמדעי המחשב הידרדרה למקום הרביעי, אחרי קטאר ואיראן. גם בכלכלה ובמינהל עסקים איראן הדיחה את ישראל מראשות הטבלה. לפי נתוני חברת המידע האקדמי סקופס, בין 1996 ל-2016 ירדה ישראל מהמקום ה-18 בדירוג עולמי הבוחן את תפוקת המחקר למקום ה-33, הרחק מתחת לאיראן שדורגה במקום ה-16 וטורקיה שעלתה מהמקום ה-27 למקום ה-17. אפילו סעודיה התקדמה מהמקום ה-42 למקום ה-32.

הכלכלן פרופ' מנואל טרכטנברג, שהיה יו"ר הוועדה לתכנון של המועצה להשכלה גבוהה, ציין בתגובה לנתונים כי איכות המחקר בישראל גבוהה באופן ניכר ביחס לפרסומים המחקריים של שכנותיה במזרח התיכון. עם זאת, ציין טרכטנברג, כשמדובר במדינה בעלת אוכלוסייה של 80 מיליון איש כאיראן, קיים חשש שהיא תסגור גם את הפער מבחינת איכות המחקר. טרכטנברג, שהיה ח"כ מטעם המחנה הציוני, הזהיר כי ההשקעה האדירה של איראן במחקר, בעיקר בתחומי הפיזיקה, ההנדסה, הכימיה והאווירונאוטיקה, צפויה להפוך לאיום של ממש.

ועוד נתון באותו תחום ביחס ל"עשור המופלא", הנוגע למאזן הכוחות האסטרטגי באזור: לפי דוח של הרשות לחדשנות שפורסם בעיתון "כלכליסט" ביוני 2016, בעשור הקרוב יחסרו בישראל 10,000 מהנדסים ומתכנתים. "נראה ששבע השנים הטובות נגמרו. אנחנו קרובים לתקרת הזכוכית שלנו", אמר אז המדען הראשי של הרשות, אבי חסון. בינואר השנה [2018] דיווחה הרשות לחדשנות לממשלה כי שיעור השכירים המועסקים בהייטק נותר קפוא כבר עשר שנים לנוכח תחרות גלובלית גוברת בתחום, וכי דרום קוריאה, פינלנד וגרמניה כבר עוקפות את ישראל בהשקעה הממשלתית בחדשנות, כאחוז מהתפוקה המקומית הגולמית (תמ"ג).

הדרך הנכונה להתמודד עם המגמות המדאיגות הללו היא כמובן השקעה בחינוך, השכלה ומדע. מה עשו ועושות ממשלות ישראל במשמרת של נתניהו לטובת העניין? הנה עוד כמה נתונים משעממים: יום אחד לפני שנתניהו נשא את נאום "העשור המופלא", נפתחה בישראל שנת הלימודים האקדמית כשזו הפעם החמישית ברציפות שהפתיחה היא בסימן של ירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון. ישראל עלולה לאבד את מקומה בצמרת המדינות המשכילות בOECD-, מאחר שהיא אחת המדינות הבודדות שבה שיעור המשכילים הצעירים נמוך יותר משיעור המשכילים בכלל האוכלוסייה.

במאמר שפרסם ב"הארץ" לקראת פתיחת שנת הלימודים [1 בספטמבר], כתב הכלכלן פרופ' דן בן דוד מאוניברסיטת תל אביב, שעומד בראש מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, כי כמחצית מהתלמידים בישראל – ילדי המגזר החרדי והמגזר הערבי – מקבלים חינוך ברמה של מדינות מתפתחות. לדבריו, כשאותם ילדים יגדלו, הם יוכלו לתחזק רק משק ברמה של עולם שלישי, משק שאינו יכול לתחזק צבא של עולם ראשון, "תנאי הכרחי לקיומה של המדינה באזור האלים ביותר על פני כדור הארץ".

ומה עשתה ממשלת נתניהו כדי להכשיר דור צעיר של מדענים וחוקרים, שיבטיח את קיומה של המדינה באזור הזה? באוגוסט 2016 היא ביטלה את החוק שחייב את כל מוסדות החינוך היסודי בישראל, כולל מוסדות הפטור החרדים, ללמד 11-10 שעות של מתמטיקה, מדעים ואנגלית.

בשעה שאיראן מעודדת כניסת נשים לתחומי המדע, בישראל מציעים לתלמידות תיכון להסתפק בשיעורים בהעצמה נשית. בנות מבתי ספר בכפר סבא לא הורשו להשתתף בתוכנית המיועדת לתלמידים מצטיינים במדעים, שמטרתה "לעודד את הסקרנות הטבעית של התלמידים ללימודי הביולוגיה ולקרב אותם לבחירת מגמות מדעיות בעתיד" [אוקטובר 2018].

בצד הברחת מוחות מתחומי המדע, "העשור המופלא" מתבלט בבריחת מוחות אל מעבר לים עקב קיצוץ בתקציבי המחקר וההוראה של האוניברסיטאות בישראל. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2017 חלה עלייה של 38% בפער בין מספר האקדמאים היוצאים מישראל לבין מספר השבים אליה. 24% מהדוקטורים למתמטיקה ו-20% מבעלי תואר שלישי במדעי המחשב שהוכשרו בישראל חיים בחו"ל שלוש שנים ויותר. כך גם 17% מהדוקטורים להנדסת מכונות ו-16% מהדוקטורים להנדסת אווירונאוטיקה וחלל, להנדסה ביו רפואית ולגנטיקה.

ועוד נתון משעמם על תרומתה של ממשלת נתניהו לקידום המדע בישראל: לאל-מוניטור נודע כי הממשלה קיצצה באחרונה את הסיוע לתוכנית FIRST, שמשכה כל שנה בשנים האחרונות יותר מ-11,000 ילדים ובני נוער בגיל 18-6 לתחומי ההנדסה והמדעים באמצעות העיסוק ברובוטיקה. אל"מ (במיל') בני קידר, מיוזמי התוכנית, אמר השבוע לאל-מוניטור כי בעקבות הקיצוץ בהיקף התוכנית, חלק מהתלמידים שהשתתפו בה נאלצו לוותר השנה על השתתפותם. "לתוכנית יש תרומה משמעותית יותר להגדלת מספר הסטודנטים להנדסה מאשר לפעילות של המועצה להשכלה גבוהה ושל שר החינוך נפתלי בנט שעומד בראשה", אמר קידר. לדבריו, כדי לשמור על היקף הפעילות יש לבטל את הקיצוץ במימון התוכנית בגובה של שני מיליון שקל.

להזכירכם, הסכום הזה המקוצץ מהווה פחות מעשירית התקציב שהממשלה אישרה השבוע [14 באוקטובר] לתוכנית להקמת שכונה עבור 31 משפחות בהתנחלות היהודית בחברון. אין דבר שמשקף יותר מזה את סדרי העדיפויות של ממשלות ישראל ב"עשור המופלא". זו האמת המשעממת שמסתתרת מאחורי הנאומים חוצבי הלבבות והמצגות המופלאות על "האיום האיראני".

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: תרבות

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept