ישראל פולס

לבד במערכה: כך ננטשו תושבי עוטף עזה על ידי הממשלה

p
המחבר
בקצרה
ממשלת ישראל עושה הכל כדי לחמוק ממבצע צבאי בעזה אך גם לא מצליחה להגיע להסדרה. מלבד אמפתיה ורטוריקה לוחמנית אין לנתניהו וליברמן הרבה מה להציע לתושבי הדרום, שמתחילים להפנים כי הם "בשר התותחים" של האין-מדיניות.

בסוף השבוע האחרון [ 27-26באוקטובר], לאחר עשרות רקטות ששוגרו אל יישובי הדרום והקפיצו שוב עשרות אלפי אזרחים למרחבים מוגנים ולמקלטים, החלה להתארגן באמצעות הרשתות החברתיות מחאה אזרחית.

שבעה חודשים חלפו מאז החל "טרור העפיפונים", שחירב את השטחים החקלאיים בעוטף עזה ובהמשך החזיר כשגרה מסוימת את אזעקות "צבע אדום". אולם נדמה שרק בימים האחרונים הפנימו תושבי הדרום שהם נמצאים בתוך מלחמת התשה ושמלבד הצהרות, לממשלת הימין אין תוכנית פעולה.

ביום ראשון [28 באוקטובר] הגיעו כמה עשרות מתושבי עוטף עזה אל תל אביב, חסמו את צומת עזריאלי וניסו להמחיש לציבור את מציאות חייהם. הם השמיעו אזעקות צבע אדום ברמקולים, נשכבו על הרצפה והביאו את ילדיהם כדי שיספרו לתקשורת על חיים בתוך סיוט מתמשך. למחרת, הם הפגינו במעבר כרם שלום, וביום שלישי חסמו את צומת אשקלון. המחאות הללו אמנם סוקרו בתקשורת, אך לא באופן בולט. זה מחדד את התחושה שבאין תוכנית פעולה ממשלתית בעזה, תושבי הדרום הם אלה שמשלמים את המחיר.

הציפייה בחודשים האחרונים לפעולה ממשלתית משמעותית – הסדרה או מלחמה, ובעיקר בשבועיים האחרונים, לאחר פגיעת טיל הגראד בבית משפחת תמאנו בבאר שבע שרק בנס הסתיימה ללא נפגעים [17 באוקטובר], נתקלת במציאות מסובכת. ממשלת ישראל עושה הכל כדי לחמוק ממבצע צבאי אך גם לא מצליחה להגיע להסדרה. למעשה מלבד אמפתיה, רטוריקה לוחמנית ותקיפות מדודות מהאוויר אין לממשלה הרבה מה להציע. במציאות הזאת הלכה והתגברה ההבנה של תושבי עוטף עזה, כי מדובר במצב מתמשך שבו הם בבחינת "בשר התותחים" של האין-מדיניות, ולאור ההבנה הזאת, הם נערכו כאמור להסלמת המחאה.

כמה שעות לאחר פגיעת הגראד בבאר שבע, הגיע ראש הממשלה בנימין נתניהו לאוגדת עזה. בסיום הערכת המצב נפגש נתניהו עם ראשי הרשויות בעוטף עזה ואמר להם: "ישראל רואה בחומרה רבה את ההתקפות עליה... אם ההתקפות האלה לא ייפסקו, אנחנו נפסיק אותן. ישראל תפעל בעוצמה רבה".

בלילה כינס נתניהו את הקבינט המדיני-ביטחוני. הישיבה ארכה חמש שעות, וההערכות דיברו על כך שמלחמה בעזה היא שאלה של שעות או לכל היותר ימים.  אולם בהודעה הרשמית שפורסמה לאחר הישיבה לא היה זכר ליציאה למבצע צבאי בעזה, ותחת זאת נמסר כי התקבלה החלטה להחריף את תגובת צה"ל אל מול האירועים על הגדר.

כך אט אט חודרת לתודעה המציאות החדשה בעוטף עזה – שגרה של מלחמת התשה. מצד אחד, חמאס ממשיך להתגרות בגבול אך לא מסלים את פעילותו (כלומר נמנע משיגור רקטות אל מרכז הארץ). מצד שני, ממשלת נתניהו משמיעה הצהרות מיליטנטיות. אבל כל עוד תל אביב שקטה, ההכלה, כך נדמה, קלה יותר.

ביום שני השבוע [29 באוקטובר], בעוד תושבי הדרום מארגנים את המשך מחאתם, התייחס שר הביטחון אביגדור ליברמן בישיבת סיעת ישראל ביתנו למתיחות בגבול עזה. דבריו היו מרתקים, משום שהם עמדו בסתירה למיצובו בקבינט, כמי שלוחץ על פעולה קשה בעזה אך נבלם שוב ושוב.

"כל מי שבונה על ההסדרה עם חמאס, טועה בגדול", פתח ואמר ליברמן. בהמשך הוא הצדיק את מחאת תושבי הדרום והסביר שממשלת ישראל ניסתה "את כל האופציות וכל האפשרויות, ועובדה שאחרי שבעה חודשים בליל שישי האחרון תושבי הדרום ספגו 43 רקטות, 43 אזעקות צבע אדום, וברור שאי אפשר להמשיך ככה...". מי שציפה לשמוע כאן הצהרה על תוכנית פעולה חדשה, התבדה. "חייבים, כמו שאמרתי, לפעול בצורה אחרת, ואין שום צורך במבצע קרקעי", הסביר ליברמן, "יש לנו מספיק אמצעים על מנת להחזיר את השקט והרגיעה ללא מבצע קרקעי, כי מבחינתי גם אם נהרוג את כל 40,000 המחבלים של חמאס והג'יהאד האסלאמי, זה לא שווה לאבד חייל ישראלי אחד."

אם לשר הביטחון יש דרכים כל כך יעילות להחזיר את השקט והרגיעה, שאלו את עצמם בוודאי תושבי עוטף עזה לנוכח האמירות האלה, למה הן לא הוכיחו את עצמן עד כה?

אם לא די בכך, באותו הזמן נפגש ראש הממשלה עם כתבים מדיניים ואמר להם שישראל פועלת למנוע חדירה לשטחה ופגיעה בחיילים וביישובים, ובד בבד פועלת למנוע קריסה הומניטרית בעזה; לכן ישראל מוכנה לקבל את מאמצי התיווך של האו"ם ומצרים להסדרת אספקת החשמל לרצועה ולהשגת רגיעה. הצהרות ברוח דומה נשמעו גם בסביבתו של נתניהו. "נתניהו", צוטט גורם מדיני בכיר, "מעוניין למצות את הניסיון לשוב לרגיעה ברצועה, הוא אינו מעוניין בעוד מלחמה". לדברי הגורם, האפשרות השנייה עדיפה מבחינתו של נתניהו, כלומר: מכות קשות על עזה ללא כיבוש הרצועה כדי להשיג שקט ארוך טווח. הוא גם ציין שראש הממשלה יודע כי אם ייצא למבצע צבאי, כולם ימחאו לו כפיים בשעתיים הראשונות, אבל אחר כך כולם ישנו את דעתם.

כלומר, נתניהו בניגוד לליברמן דווקא מאמין באופציית ההסדרה, אך כשזו אינה מתגשמת מסתבר שלשניהם אין תוכנית פעולה, ויתרה מזאת, שניהם אינם מעוניינים במבצע צבאי בעזה.

ראש הממשלה הוא הדמות הנושאת באחריות הישירה לבעיית עזה ולכך שלישראל אין מדיניות ברורה. ובכל זאת, נתניהו עדיין מצליח לשמור בסקרי דעת קהל על תדמיתו כמר ביטחון, אף שהוא עומד בראש ממשלת ישראל בעשר השנים האחרונות – שנים שבהן בעיית עזה לא רק שלא נפתרה, אלא אף החמירה.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept