את המהלך לחיסולו הפוליטי של השר לשעבר גדעון סער (הליכוד), שראש הממשלה בנימין נתניהו בעצמו הוביל וניהל, צריך לראות כחלק מהיערכותו להקדמת הבחירות בתנאים של חוסר ודאות, כאשר חקירות פליליות מרחפות מעל ראשו.
אמנם ייתכן שמדובר גם בפרנויה של ראש הממשלה, אבל בשורה התחתונה מה שנתניהו עשה הוא פשוט לצמצם את הערפל בקרב ההישרדות הגדול שלו. זה אומר לחסל את סער, שצבר בחודשים האחרונים כוח ציבורי ופוליטי מחודש, והוזכר כיורשו של נתניהו. זה גם אומר למנוע תרחיש שנשמע מופרך ומקורו בשמועות שלפיהן נשיא המדינה ראובן ריבלין, שהוא חברו של סער ושנוא נפשו של נתניהו, ימנע מראש הממשלה את הרכבת הממשלה הבאה. איך? על פי החוק, אחרי בחירות נשיא המדינה מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת שהוא לדעתו בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להצליח במשימה. החוק אינו מחייב את הנשיא להטיל את המשימה על מי שעומד בראש המפלגה הגדולה ביותר; החוק גם אינו קובע שחבר הכנסת שעליו תוטל המלאכה יהיה דווקא ראש מפלגה. בשנת 2009 למשל, הטיל הנשיא פרס את מלאכת הרכבת הממשלה על נתניהו בראשות הליכוד, אף שציפי לבני ומפלגתה קדימה זכו ביותר מושבים בכנסת.
לכאורה, אחרי הבחירות הבאות, יוכל הנשיא ריבלין להחליט שסער (אף שאינו עומד בראש מפלגה) הוא המתאים ביותר לנסות להרכיב ממשלה, אם יתרשם שיש לו עדיפות בכך על פני נתניהו, גם אם נתניהו כראש הליכוד ינצח בגדול את הבחירות.
על פי מקורבי נתניהו, כפי שנחשף ב"ישראל היום" [24 באוקטובר], הגיע אל ראש הממשלה מידע כי מתגבש מהלך בקרב ראשי מפלגות מהאופוזיציה, סער וריבלין – למנוע ממנו להרכיב ממשלה לנוכח חקירותיו. הטענה הזו, שלא הוכחה בשום דרך ומבוססת על שברי שמועות והערכות פוליטיות, נשמעת בצדק כמו תיאוריית קונספירציה הזויה. העניין הוא שנתניהו לקח את זה צעד אחד קדימה, והודיע באמצעות יו"ר הקואליציה ח"כ דודי אמסלם שבכוונתו לשנות את חוק יסוד: הממשלה, באופן שיצמצם את כוחו של נשיא המדינה וימנע מחבר כנסת שאינו ראש מפלגה להרכיב ממשלה.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
