ישראל פולס

התחלואה בקרב ערביי ישראל: בעיה אסטרטגית

p
המחבר
בקצרה
אין ספור ועדות ומחקרים הצביעו בשנים האחרונות על פערים בין יהודים וערבים בישראל בכל תחומי החיים. על אף שהפניית תקציבים והשקעות לאוכלוסייה הערבית יכולה להקל על המתח הרב בין המגזרים ולסייע גם בתחום הביטחוני, כמעט כל ממשלות ישראל מסרבות לעשות את הצעד הפשוט הזה, וממשיכות באפליה והזנחה

רגע לפני יציאת הכנסת לפגרת הקיץ, היא קיימה בשבוע שעבר (10 ביולי) את אחד הדיונים החשובים יותר במושב הזה, שעסק ביחסי יהודים-ערבים בישראל: אתגרי הבריאות של האוכלוסייה הערבית. מצב בריאותה הירוד יחסית של האוכלוסייה הערבית הוא ביטוי נוסף לכישלונן המתמשך של כמעט כל ממשלות ישראל במיגור אפליית הערבים וקידום השוויון.

הנתונים שהוצגו בדיון הראו עלייה מדאיגה במספר חולי הסוכרת במגזר הערבי, שיעור תמותה גבוה בלידות לעומת האוכלוסייה היהודית, כמו גם תוחלת חיים נמוכה. אך למרות חומרתם הרבה, זו תהיה טעות להתייחס לנתונים שהוצגו בדיון אך ורק דרך נקודת המבט הבריאותית. ההיבט הרפואי הוא עדות נוספת, קשה ומטרידה, להמשך ההזנחה של המיעוט הערבי בישראל, המהווה חמישית מאוכלוסיית המדינה, כמעט בכל תחום.

יוזם הדיון, שהתקיים בוועדה המשותפת לתעסוקת ערבים ושוויון חברתי, היה יו"ר הוועדה ח"כ אחמד טיבי, מוותיקי חברי הכנסת הערבים ורופא במקצועו. טיבי הצליח להעלות על סדר היום התקשורתי והפוליטי סוגיה שלאורך השנים זכתה להתעלמות. זה היה אירוע יוצא דופן, כי מרבית הכותרות שהכנסת מייצרת ביחס לערביי ישראל בשנים האחרונות מגיעות מפרובוקציות קולניות או פופוליזם - מבית היוצר של ח"כ חנין זועבי וחבריה מבל״ד מצד אחד, או חברי כנסת מהימין מצד שני.

לא בכדי ציין טיבי כי זהו הדיון הראשון מסוגו בכנסת. זה די מדהים, בהתחשב בכך שמדי שנה מתפרסמים מחקרים ונתונים על אחוזי תחלואה הגבוהים בקרב ערביי ישראל ביחס ליהודים. אולם עד כה שום מהלך ממשלתי מערכתי לא ננקט כדי לצמצם את ממדי התופעה.

את הנתונים המטרידים, הציג בדיון ד"ר בשארה בשארת, מומחה לרפואת משפחה ויו"ר החברה לקידום הבריאות בחברה הערבית. הפערים מתברר נוגעים לכל תחום כמעט: יהודים בישראל חיים 82 שנה בממוצע, לעומת הערבים שחיים בממוצע 79 שנה. אצל נשים הפער גדול יותר - יהודיות חיות 84.5 שנה וערביות 80.9 שנה.

תמותת תינוקות בקרב הערבים עומדת על 6.1 בממוצע לאלף לידות, ואילו אצל היהודים על 2.2. בקרב הבדואים נמדדה התמותה הגבוהה ביותר - 11.1 לכל אלף לידות.

תמונת המצב חמורה גם בכל הנוגע למחלות כרוניות הנובעות מאורח חיים לא בריא. התמותה בקרב חולי הסוכרת היא 32 אחוז בממוצע אצל ערבים לעומת 14 אחוז בלבד אצל יהודים. הפער מתקיים גם בתמותה כתוצאה מיתר לחץ דם ובעיות לב. אחת הדוגמאות המזעזעות היא אחוזי התחלואה הגבוהים ביישוב ג'סר אל זרקא שבאזור חיפה, שם כ-20 אחוז מהתושבים חולים בסוכרת.

בשיחה עם אל-מוניטור השבוע אמר ח"כ טיבי, כי חשיבותו של הדיון הייתה בכך שהוא המחיש באמצעות מספרים, שחור על גבי לבן, את ממדי הפער בתחלואה בין יהודים לערבים, והבהיר עד כמה המצב הוא מדאיג. "זה מחייב את הממשלה לקבל החלטה מיידית על תוכנית חירום לטיפול באוכלוסיה הערבית, לצאת בקמפיין לאורח חיים בריא. כי חלק גדול מהמחלות ניתן למנוע באמצעות הסברה".

הפער הזה לא נובע ממדיניות של ממשלה כזאת או אחרת. הזנחת המגזר הערבי היא חלק מההוויה הישראלית, והיא נמשכת בעשורים האחרונים כמעט ללא הפסקה. יוצאת דופן בהקשר זה הייתה ממשלתו השנייה של יצחק רבין (1995-1992). בתקופה זו גדלו באופן ניכר התקציבים למגזר הערבי. רבין האמין שקידום כלכלי וחברתי של ערביי ישראל יתרום לחוסנה הכלכלי של המדינה, וגם יסייע בהקלה בסוגיות ביטחוניות.

ההוכחה לכך שרבין צדק - אך לא הספיק לעשות תיקון משמעותי - הגיעה באוקטובר 2000, חמש שנים לאחר שנרצח, כשממשלת אהוד ברק התמודדה עם מהומות אלימות מצד ערביי ישראל. הטריגר למהומות אוקטובר היה אמנם הזדהות לאומית של ערביי ישראל עם הפלסטינים בתחילת האינתיפאדה השנייה, אך ועדת החקירה הממלכתית שבדקה את אירועי הדמים, שבהם נהרגו 13 אזרחים ערבים, ייחדה פרקים שלמים בדו"ח לסיבות העומק שהביאו למהומות: הפערים בין יהודים לערבים, חוסר השוויון וההזנחה שהיו הקרקע עליהם צמחו תסכול וקיטוב. גם השב"כ – הגוף שמסיבות ביטחוניות נוהג לפענח לפני כולם את זרמי העומק בחברה - דוגל במשוואה שיותר שוויון יביא לפחות אלימות.

ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, אמר ב- 2012 שסוגיית שילוב ערביי ישראל חשובה יותר מהאיום האיראני, וציין כי ישראל סובלת מבעיות פנימיות שחומרתן והשלכותיהן על עתידה הן דרמטיות.

מסקנות ועדת אור לא יושמו במלואן, בוודאי בכל הנוגע להקצאת תקציבים לצמצום הפערים החברתיים בין ערבים ליהודים. קוצר הראות של ראשי הממשלה מנע מהם להבין כי בהשקעה משמעותית במגזר הערבי יש לא רק צדק חברתי, אלא גם חלק מהפתרון למתח הביטחוני הפנימי בישראל. אין כמעט ועדה או מחקר שבחנו את הפערים בין ערבים ליהודים ואת השפעתם לטווח הארוך בכל התחומים - מחינוך דרך בריאות ועד שיטור והתמודדות עם פשיעה - שלא הגיעו למסקנה הזאת. והיו ועדות רבות, ומחקרים רבים, ועדיין הממשלות מתעלמות.

כן גם הנתונים שהוצגו בשבוע שעבר בכנסת על מחדלי הבריאות באוכלוסיה הערבית: סביר להניח שלא יחוללו מפנה אמיתי אחרי שירדו מסדר היום. בהקשר הזה, בלטו בחסרונם חברי הכנסת הערבים, חבריו של טיבי לרשימה המשותפת, שהיו צריכים כאיש אחד למנף את הנושא ברשתות החברתיות ובראיונות, ולא להשאיר לרגע את הזירה התקשורתית והפוליטית שקטה. ייתכן שהדבר נובע ממאבקי כוחות פוליטיים בתוך המפלגה, אבל קשה שלא להגיע למסקנה שבענייני הסכסוך עם הפלסטינים - הח"כים הערבים בולטים הרבה יותר מאשר בקידום נושאים חברתיים הנוגעים לערביי ישראל.

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept