למרות מדיניות "אמריקה קודם", ממשל טראמפ מתחיל להעריך את הרווחים - הפנימיים והבינלאומיים – שניתן להפיק מעשיית שלום. פגישת הפסגה שהתקיימה בסינגפור ב-11 ביוני עם מנהיג צפון קוריאה, קים ג'ונג און, נחתמה בהודעה מעורפלת משהו. ובכל זאת, נדמה שהיא החדירה בנשיא דונלד טראמפ ביטחון שיש ביכולתו להוביל לפירוק מלא של צפון קוריאה מנשק גרעיני, באמצעות משא ומתן שיוביל להסכם תוך פחות משלוש שנים.
בפגישה בניו יורק ארבעה ימים לאחר מכן נועדו יועץ הבית הלבן, ג'ארד קושנר, השליח האמריקאי למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט, ושגרירת ארה"ב באו"ם, ניקי היילי, עם המזכיר הכללי של האו"ם אנטוניו גוטרש. הם דנו עמו בתוכנית השלום הצפויה של ארה"ב, שתוקדש לסכסוך הישראלי-פלסטיני, וכן בהקלה על המשבר ההומניטרי בעזה ובצורך לבלום החלטות אנטי-ישראליות בפורומים שונים של האו"ם.
