ישראל פולס

חוק הגיוס החדש: כניעה או פרגמטיות של ליברמן?

p
המחבר
בקצרה
במונחים של שנות המאבק הסוערות לשוויון בנטל – מתווה הגיוס החדש של שר הביטחון אביגדור ליברמן מהווה כניעה לחרדים. אבל אם מסתכלים על המשבר המתגלגל בשני העשורים האחרונים, נדמה כי אין מנוס מפשרה הדדית.

שבוע לאחר שהציג את מתווה הגיוס החדש [11 ביוני], שר הביטחון אביגדור ליברמן בטוח שבסופו של דבר החרדים יתעשתו ויתמכו בו כאיש אחד, וכי המשבר הקואליציוני שהחל להתגלגל יבוא אל קצו. חוק הגיוס יובא לאישור הכנסת בשבועות הקרובים, ולפי ליברמן זהו המתווה המעשי היחידי אשר חרדים וחילונים יכולים להתכנס סביבו, אחרת החברה הישראלית תאחר את הרכבת.

"החרדים צריכים להיות מטורפים כדי להפיל את החוק הזה. אם זה לא יקרה עכשיו, בג"ץ יגייס אותם בכפייה", אמר ליברמן בשיחה עם אל-מוניטור.

ליברמן מכוון למשבר הקואליציוני שמנסה לחולל סגן שר החינוך החרדי מאיר פורוש (יהדות התורה), הדורש לבטל את הסנקציות הכלכליות הכלולות במתווה כלפי ישיבות שלא יעמדו במכסת הגיוס. הדרישה של פורוש לא סוחפת כרגע את כל החרדים ונתפסת כפוליטיקה פנים מגזרית, לכן ההתייחסות אליה במערכת הפוליטית היא בערבון מוגבל.

ליברמן דוחה בביטול את הגישה הטוענת שהגיעה העת לבטל את חובת הגיוס, אותה מובילים ח"כים כמו מוסי רז ממרצ. "מדינת ישראל לא תוכל להתקיים עם צבא מקצועי. זוהי טעות גמורה לחשוב שזה אפשרי בכלל", הוא אומר לאל-מוניטור. לדבריו, "הצבא שלנו בנוי על מודל צבא העם, ושתי המשימות שראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון הגדיר כשהוקם צה"ל נכונות גם היום: להגן על הגבולות ולהיות כור היתוך. זה בא לידי ביטוי גם בחוק הגיוס החדש".

אם לא יהיו הפתעות, קיים סיכוי גבוה שהחוק החדש יאושר עוד לפני יציאת הכנסת לפגרת קיץ מכיוון שאיכשהו, למרות שהוא מכיל התגמשות גדולה כלפי החרדים ויש אף מי שטוען "כניעה" – המערכת הפוליטית ובראשה האופוזיציה מתנהלת מולו בפרופיל נמוך. אפילו יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, נושא דגל המאבק בהשתמטות החרדים בשנים האחרונים, מאותת כי יתמוך.

קשה להאמין שהמשבר המתמשך והמתגלגל של גיוס החרדים, שהביא כבר לפירוק קואליציה (פרישת קדימה בראשות שאול מופז מהממשלה ביולי 2012) ובנה את יו"ר יש עתיד כמותג חילוני חזק בבחירות 2013, אינו מצליח לעורר יצרים כבעבר.

בסוף שנות ה-90' החליט בג"ץ כי אין לשר הביטחון סמכות לפטור באופן גורף את תלמידי הישיבות מגיוס לצה"ל. לכן, בשנת 2002 נחקק "חוק טל" שהסדיר לראשונה את מערך הפטור משירות סדיר והיה אמור לעודד גיוס חרדים לצבא. אלא שעשור לאחר מכן, ב-2012, קבע בג"ץ כי החוק "ההיסטורי" לא השיג את מטרתו ופסל אותו. מאז ועד היום, ממשלה אחרי ממשלה אינה מוצאת פתרון שמצד אחד יעבור את מבחן בג"ץ, מצד שני ייתן מענה לערך השוויון ולצרכי צה"ל כצבא העם ומצד שלישי יזכה לשיתוף פעולה של החרדים.

זה לא הלך בטוב, כלומר מתווה בשיתוף החרדים, וגם לא הלך ברע, כלומר מתווה הכולל סנקציות נגדם.

דוגמה בולטת לכך היא כניסת קדימה בראשות מופז לממשלת נתניהו במאי 2012 כדי לפתור את משבר השוויון. השותפות קרסה אחרי חודשיים מכיוון שהחרדים החרימו את המהלך ונתניהו התקפל. המתווה שהוצג אז כלל סנקציות כלכליות ופליליות אישיות על המשתמטים, והחרדים ראו בכך השפלה ורדיפה.

הזדמנות גדולה נוספת באה ב-2013 כשלפיד השיג בבחירות באותה שנה 19 מנדטים – לא מעט בשל דגל השוויון בנטל, וכפה על נתניהו ממשלה בלי חרדים. וכך ב-2014 בא לעולם חוק גיוס שכלל סנקציות אישיות. לפיד יצא המנצח הגדול אך ב-2015 הממשלה החדשה ביטלה את החוק שלו, זאת אחרי שהחרדים התנו את כניסתם לממשלה בכך. ממשלת נתניהו הרביעית גיבשה חוק גיוס שהחרדים יוכלו לחיות איתו, אלא ששוב בג"ץ התערב ובספטמבר 2017 הוא ביטל את החוק בטענה כי אינו מתכתב עם ערך השוויון וצבא העם, והורה לממשלה לחוקק בתוך שנה חוק אחר.

בנקודה הזאת עבר תפוח האדמה הלוהט אל שר הביטחון ליברמן, וכך נולד בשבוע שעבר חוק חדש שאמור לאפשר לחרדים לחיות עמו בשלום, לאפשר לבג"ץ לא לפסול אותו ולא פחות חשוב – ליברמן דאג שהרמטכ"ל המוערך גדי איזנקוט יברך עליו.

המתווה החדש אינו כולל סנקציות פליליות וכלכליות אישיות על המשתמטים, אלא מסתפק בסנקציות נגד ישיבות שלא יעמדו במכסות הגיוס. יעדי הגיוס הם פחות שאפתניים, וגם הגדרת "מיהו חרדי" הורחבה עד כדי שחרדים נחשבים גם כאלה שהם תלמידי ישיבות לשעבר שפרשו מעולם הלימוד.

במונחים של שנות המאבק הסוערות לשוויון בנטל – זוהי כניעה לחרדים. אבל אם מסתכלים על שני העשורים האחרונים, נדמה כי אין מנוס מפשרה הדדית.

"הדממה וההבנה שבהן מתקבל המתווה בכנסת לא ברורות, אבל אני מתכוון להוביל את ההתנגדות מולו", אמר לאל-מוניטור ח"כ איציק שמולי מהמחנה הציוני. ח"כ שמולי מנסה לעורר בימים האחרונים את מפלגתו לפעולה, מתוך אמונה שיש ציבור גדול במדינת ישראל שרואה במאבק הזה סמל לחברה שוויונית ולאי כניעה לחרדים – מה שעשוי להשתלם גם אלקטורלית. בינתיים נראה שמאמציו נושאים פרי והיו"ר אבי גבאי החל להתבטא נגד המתווה.

אבל בפועל דרמה לא מתרחשת. שמולי עשוי לגלות שהציבור החילוני הישראלי של 2018 מגלה אדישות ועייפות כלפי סוגיית השוויון בנטל. לכן יש סיכוי שהגישה הפרגמטית של ליברמן, שזוכה למטרייה מקצועית-ממלכתית מהרמטכ"ל ויש לה היתכנות פוליטית, יכולה לעבוד הפעם.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: supreme court, military service, conscription, ultra-orthodox, avigdor liberman, volunteers

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept