ישראל פולס

כדי לשרוד, חמאס מוכן לשלם בעשרות הרוגים פלסטינים

p
המחבר
בקצרה
ההוראה של ראשי חמאס לפזר את המחאה בעזה ברגע שמספר ההרוגים הגיע ל-55, וההיענות המהירה של המפגינים, הוכיחה שמנהיגי התנועה שולטים באירועים והכל נעשה על פי תכנון מראש. המטרה: להוכיח את צדקת דרכה של התנועה, ולנצח בקרב מול הפתח על הנהגת העם הפלסטיני

ביום שני ב-17:30, כשמניין ההרוגים הפלסטינים בהפגנות הגדר שבין עזה לישראל הגיע ל-55, חמאס הורה למפגינים להתרחק מהגבול ולשוב לבתיהם. שתי סיבות הניעו את מנהיגי התנועה להכריז על פיזור ההפגנות: הראשונה הייתה לחץ שהפעילו הארגונים האזרחיים ברצועה - אלה שיזמו את המחאה לפני שחמאס השתלט עליה - כדי לעצור את שפיכות הדמים. בתי החולים בעזה קלטו אתמול מעל אלפיים וחמש מאות פצועים, כמאה מהם במצב אנוש, וכמעט קרסו תחת הנטל. הסיבה השנייה שהניעה את מנהיג חמאס יחיא סינוואר לפזר את ההפגנה הייתה פשוטה יותר: המשימה הושגה. בשעה שבירושלים חגגו את פתיחת שגרירות ארה״ב החדשה, העולם כולו (למעט ארה״ב) נשא עיניו בדאגה אל רצועת עזה, וגינה את ישראל בחריפות על מספר הנפגעים הגבוה. יום למחרת ההפגנה מספר ההרוגים הגיע ל-60.

עד שמספר ההרוגים לא חצה את החמישים, אף אחד ממנהיגי חמאס לא הפעיל שיקול דעת ולא ניסה למנוע שפיכות דמים. ההוראה אתמול לפזר את המחאה, וההיענות המהירה של המפגינים, הוכיחה שמנהיגי התנועה שולטים באירועים והכל נעשה על פי תכנון מראש. המפגינים האזרחים היו כלי במשחק העצוב שאנשי חמאס מנהלים על הגדר כדי להיחלץ מהמצוקה של תנועתם, אשר כבר זמן רב ניצבת מול סכנת קריסה.

בשבת, יומיים לפני ההפגנות ההמוניות, נעשה מאמץ מצרי אחרון להפעיל לחץ על ההנהגה המדינית של חמאס למנוע את שפיכות הדמים. משלחת של חמאס, בראשותם של ראש הלשכה המדינית, איסמעיל הנייה, סגנו חליל אלחיה ורווחי מושתהא, הגיעו לקהיר במטוס שחיכה להם בשדה התעופה של אל-עריש אחרי שחצו את מעבר רפיח. הם נפגשו עם ראש המודיעין הכללי המצרי, עבאס כמאל, כדי לשמוע ממקור ראשון על ההצעה המצרית. זו נועדה לאפשר לחמאס להוציא קיטור ולהראות נוכחות ביום העברת השגרירות האמריקאית לירושלים וביום הנכבה (15 במאי), מבלי להגיע להתנגשות קטלנית עם ישראל, שעשויה להידרדר לעימות צבאי רחב.

לדברי גורם ביטחוני ישראלי ששוחח עם אל-מוניטור, בשבועות האחרונים מצרים העבירה כמה מסרים ברוח זו להנהגת חמאס. הפעם הניסיון למנוע את המחאה ההמונית היה רציני יותר. בתמורה להרגעת הרוחות על ידי חמאס, מצרים הייתה מוכנה להעניק שורת הקלות ומחוות משמעותיות במעבר הגבול ברפיח. במקביל, קהיר העבירה מסר להנייה כי היא רואה בחמאס אחראי ישיר לאירועים. התשובה הברורה של חמאס להצעה המצרית הגיעה פחות מ-48 שעות לאחר מכן: רבבות פלסטינים הפגינו סמוך לגדר הגבול עם ישראל, כולל ניסיונות רבים לחצות אותה, כשמאחוריהם ניצבים הנייה ושני חברי המשלחת הבכירים שהיו עמו בקהיר.

כשניתן האות לסיום ההפגנות, מספר הנפגעים היה הגבוה ביותר ליום אחד של עימותים מאז צוק איתן. נשיא טורקיה, רג׳פ טאיפ ארדואן, הורה להחזיר את השגריר הטורקי מתל אביב. כך גם דרום אפריקה. מועצת הביטחון ערכה דיון חירום. המחיר בחיי אדם שולם, והמטרה של חמאס הושגה.

מנהיגי התנועה יכולים כעת לרשום לעצמם הישג נוסף: הם הראו לרשות הפלסטינית וליריביהם מתנועת הפתח שהם עדיין מסוגלים לשלוט על סדר היום הפלסטיני ולהניע עשרות אלפים להפגנות. בעוד הרשות הגיבה באופן דיפלומטי בלבד להעברת השגרירות האמריקאית לירושלים, המחאה של חמאס הייתה גדולה יותר, משפיעה יותר ומסוקרת יותר.

למאבק על דעת הקהל הפלסטינית יש משמעות רבה בקבלת ההחלטות של חמאס. מנהיגי התנועה בעבר ובהווה מונעים מתחושות של קיפוח ורגשי נחיתות מול הרשות הפלסטינית, ולכן הם משקיעים מאמצים בלתי פוסקים כדי להוכיח שהם הגוף המוביל את העם הפלסטיני, ושהם נציגיו ודובריו הראשיים. הצהרת הליגה הערבית בוועידת רבאט ב-1974, שהכירה באש״ף כנציג הרשמי של העם הפלסטיני, עדיין לא נותנת מנוח למנהיגי חמאס. אף על פי שעברו מאז יותר מ-70 שנה, ההצהרה הזאת עדיין מהווה חלק מתהליך קבלת ההחלטות שלהם.

"יום הנכבה ומחאת ירושלים הם רק תאריכים שמסייעים להם [לחמאס] להוכיח שדרכם יעילה", אומר לאל-מוניטור אחד מבכירי תנועת הפתח בגדה. ״הם לעולם לא יודו שנכשלו לנהל את עזה ולשלוט בה״. לדבריו, הניסיון להוכיח את צדקת דרכה של התנועה עלול להוביל את חמאס גם לעימות צבאי רחב היקף עם ישראל.

גם בישראל סבורים שחמאס נערך למלחמה. "כל הסימנים בשטח מעידים שהם מתכוננים לעימות חזיתי נרחב עם ישראל", מאשר לאל-מוניטור גורם ישראלי ביטחוני.  לדבריו, ההערכה הזאת הביאה את ישראל להעביר מסר ברור לחמאס שאם העימותים יימשכו, צה"ל יחדש את ההתנקשויות בראשי הזרוע המדינית. 

אין איום שמטריד את הנהגת חמאס יותר מחידוש מדיניות החיסולים נגד ראשיה. זה היה הפתרון היחיד שעבד מול פיגועי המתאבדים שהתנועה יזמה באינתיפאדה השנייה בעשור הקודם. הנייה, סינוואר וגם ראשי הזרוע הצבאית של חמאס מבינים היטב שחיסול ההנהגה המדינית, הנמצאת כולה בשטחה הקטן של רצועת עזה, עלול להיות הצעד שממוטט סופית את התנועה. ואז, לניסיון לשלוט על דעת הקהל ולמאבק הפנים-פלסטיני מול הפתח ממילא כבר לא תהיה שום משמעות.

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את נצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012).
ב-2010 יצא לאקרנים סרטו ''חיים יקרים'' אשר הוקרן בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי של טורונטו וזכה אף בפרס ''אופיר''. הוא בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית ומתגורר בנס ציונה.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept