ישראל פולס

הישראלים שהופכים מזון עודף לארוחות גורמה

p
המחבר
בקצרה
בישראל פועלים כמה ארגונים שמטרתם להגביל את בזבוז המזון ובה בעת להאכיל את העניים. התארגנות אחרת, המכונה ״עמותת רובין פוד״, עורכת אירועים קהילתיים מזדמנים של בישול מצרכים שהוצלו ממרכולים, חקלאים או בתים פרטיים.

עם רדת החשיכה בתל אביב, כשבעלי דוכני המזון מתחילים להוריד את תריסיהם ולארוז את מרכולתם, משנה שוק הכרמל את פניו. גברים ונשים חולפים במהרה על פני הדוכנים, מלקטים מהרצפה פירות וירקות שלא נמכרו. אלה הם אנשי "סוף היום". רובם פשוט אנשים עניים המחפשים נואשות מזון בחינם. בדרך כלל מדובר במבוגרים, אך יש ביניהם גם צעירים. כאן לא מבחינים בין ילידי ישראל לבין מהגרים לא חוקיים. אולם יש בקרב המלקטים קבוצה נוספת: המתנדבים - אנשים המקדישים את ערביהם למאבק בבזבוז מזון.

בישראל פועלים כמה ארגונים שמטרתם להגביל את בזבוז המזון ובה בעת להאכיל את העניים. לקט ישראל, למשל, "יוביל את תחום הצלת עודפי המזון האיכותיים והמזינים ויפעל באופן יעיל ויאפשר נגישות גבוהה למזון זה לכל מי שזקוק לו בישראל". חזונו, כפי שמוגדר באתר הארגון, הוא "הצלת כל עודפי המזון הראויים והמזינים בישראל למען אלה הזקוקים להם". דו"ח שהוכן על ידי חברת הייעוץ BDO עבור לקט ישראל מצא כי ב-2017, כ-33 אחוז מכל המזון שהופק בישראל ירד לטמיון. במלים אחרות, יותר משני טונות מזון נזרקים לפחי הזבל מדי שנה. מחברי הדו"ח מעריכים כי מחצית הכמות ראויה למאכל אדם וניתנת להצלה. כאן נכנסים לתמונה לקט ישראל וארגונים דומים.

יעל ערמון,מארגון The Natural Step Israel  (ארגון הפועל להטמעת קיימות אסטרטגית בחברה הישראלית מתוך תפיסה של חדשנות) מסבירה כי בדומה למדינות מפותחות אחרות, גם בישראל מתרחש בזבוז מזון בכמויות נרחבות, אם כי בישראל לבעיה יש היבטים ייחודיים. "קרוב ל-18 אחוזים מהאוכלוסייה בישראל סובלת מאי ביטחון תזונתי. מצד שני, משפחה ישראלית ממוצעת זורקת מדי שנה מזון בשווי המוערך בכ-8,000 שקל. אנחנו מתמקדים בהפחתת בזבוז המזון על ידי הרשתות הגדולות, מקדמים את מכירתם של מוצרים עם תוקף מוגבל, ומובילים סדר יום לאומי למאבק באי ביטחון תזונתי", אומרת ערמון, מנהלת מחקר במעבדה לצמצום בזבוז מזון בישראל.

כדי לקדם את יעדיו, הארגון השיק ב-2016 פרויקט בשם "המעבדה לחדשנות וקיימות לצמצום בזבוז מזון בישראל". המעבדה פועלת עם למעלה מ-40 שותפים מהמגזר הציבורי, העסקי, ממשל מקומי ומרכזי, מוסדות אקדמיים, ארגוני סביבה וחברה, רשתות מזון ובתי מלון, וגופים נוספים במטרה לצמצם את בזבוז המזון במדינה. 

מנכ"ל הארגון ההומניטרי "לתת", ערן וינטרוב, אומר לאל-מוניטור כי מזון בשווי 1.4 מיליארד שקלים מתבזבז בישראל מדי שנה. "ארגון לוגיסטי ותקנות נכונות מצד הרגולטור היו יכולים להציל בין 30 ל-50 אחוזים מהמזון הזה", הוא טוען. לדבריו, "לתת" פיתח במהלך השנים רשת נרחבת של אנשי מקצוע ומתנדבים שאוספים מוצרי מזון המיועדים לחיסול מסיבות שונות – בין אם בשל פגמים באריזה או תאריכי תפוגה קצרים. "הקמנו מערכת יעילה לאיסוף מזון שגם משרתת היטב את היצרנים. הם לא צריכים לדאוג לכל התהליך של שינוע מזון שלא ניתן למכור או להשמדתו. למעשה, תרומות אלה גם פטורות ממס. בנוסף על כך, הם מקבלים מחמאות על המחויבות החברתית שלהם בסיוע לנזקקים. ומעל כל אלה, אנחנו גם חוסכים זיהום סביבתי שנגרם מהטמנת מזון. זהו מצב שבו כל המעורבים מנצחים", אומר וינטרוב.

לדבריו, תוכנית הביטחון התזונתי של "לתת" מתבססת על יוזמות דומות בצרפת וארה"ב, כלומר על הקמתם של בנקי מזון לאומיים. "אנחנו פועלים בשיתוף עם 180 ארגונים מקומיים ברחבי המדינה באיסוף מזון ובחלוקת סלי מזון לכ-60 אלף משפחות הנתונות בסכנת אי ביטחון תזונתי. כ-80 אחוז מהמוצרים שאנחנו מחלקים הם חבילות מזון שהוצלו ושאנחנו מקבלים ישירות מתעשיית המזון", הוא מסביר.

אחרים פועלים בהיקף מצומצם, מקומי יותר, בהם פעילים המכנים עצמם "עמותת רובין פוד". הפעיל החברתי שי רילוב מספר לאל-מוניטור כי "הישראלים אוהבים לקנות כמויות גדולות של אוכל, למלא את המקרר. אנחנו כל כך שקועים בתרבות הצריכה ששכחנו את הזמנים בהם סבלו כאן מצנע. ובכך שאנחנו שוכחים את זה, אנחנו גם שוכחים ליהנות ממה שיש לנו. אנחנו תמיד מחפשים עוד".

בשלוש השנים האחרונות רילוב וחבריו ארגנו אירועים מזדמנים של בישול מצרכים שהוצלו. הם נוהגים לאסוף מזון מבוזבז ממרכולים, חקלאים, כל אחד שמוכן לתת. טבח מתנדב מכין עבורם ארוחות גורמה מהמצרכים שנאספים. "זה הולך נהדר. אנשים לא מאמינים שאפשר להכין כאלה מטעמים מירקות שעמדו להפוך לזבל", מספר רילוב.

בימים אלה עסוקה קבוצת רובין פוד באיסוף תרומות להקמת בית אוכל קהילתי, כפי שהם מכנים זאת. במקום יוגשו ארוחות שיתבססו אך ורק על מוצרים שנועדו להשמדה או לזריקה. "התפריט ישתנה מדי יום בהתאם למה שנצליח לאסוף. אנשים ישלמו כמה שירצו, או אפילו יתנדבו כאן במקום לשלם. אנחנו גם מתכננים סדנאות כדי לרתום אנשים לקרב שלנו נגד בזבוז מזון", הוא אומר.

לדבריו, כמה בעלי דוכנים בשוק המרכזי בחיפה כבר מחויבים לפרויקט. הוא ושותפיו מקווים ליצור שיתופי פעולה דומים גם בשווקים אחרים. מבחינתו, "הפעילות שלנו מבוססת לחלוטין על השטח ועל התנדבות. המאבק בבזבוז מזון מסייע לא רק לנזקקים, הוא גם משמר את המשאבים הטבעיים שלנו. הוא יכול גם לשמש כמנוע לאקטיביזם חברתי ודו-שיח בישראל וגם מעבר לגבולותיה".

רינה בסיסט-ברושנין היא עיתונאית ישראלית, המשמשת ככתבת בינלאומית של קול ישראל, ששרתה בפאריז, בריסל, ניו אורלינס ופרטוריה. היא גם כותבת עבור סוכנות הידיעות האמריקאית JTA, עבור ג'רוזלם פוסט ו-Ynet. בעבר שרתה במשרד החוץ הישראלי בתפקיד סגנית השגריר בקולומביה.

רינה בסיסט-ברושנין שייכת לצוות העריכה של 'ישראל פולס'.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept