ישראל פולס

הנתון הדמוגרפי שחשף המינהל האזרחי מסעיר את הימין

p
המחבר
בקצרה
המאבק על שאיפת סיפוח השטחים של הימין מעולם לא היה גלוי יותר, כפי שנחשף השבוע בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. וכשהדמוגרפיה הופכת להיות עניין של פוליטיקה, כל נתון משרת צד אחר של המפה הפוליטית.

אלמלא יוזמת סיפוח השטחים שהימין בישראל ובעיקר מפלגת הבית היהודי מבקשים לקדם תוך חיסול פתרון שתי מדינות לשני עמים, ספק אם הנתונים הדמוגרפיים שמסר השבוע סגן ראש המינהל האזרחי לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת היו מעוררים סערה כה גדולה.

בישיבת הוועדה בכנסת [26 במארס] טען סגן ראש המנהל האזרחי, אלוף משנה אורי מנדס, כי בשטחי יהודה שומרון (הגדה המערבית) ורצועת עזה רשומים כחמישה מיליון פלסטינים. המספר הזה מבוסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הרשות הפלסטינית.

אם מוסיפים למספר הזה את תושבי מזרח ירושלים והאזרחים הערבים תושבי ישראל, המונים ביחד כ-1.8 מיליון בני אדם על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הישראלית, עולה שכבר היום יש יותר ערבים מיהודים בין הים התיכון לירדן. בישראל חיים כיום כ-6.5 מיליון יהודים.  

הנתונים הללו הפתיעו את חברי הכנסת מהימין. אם תכניתם לסיפוח השטחים תתממש אזי כבר עכשיו קיים יתרון דמוגרפי לערבים במדינה דו לאומית עתידית. לא מפתיע שח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) מיהר לצייץ בחשבון הטוויטר שלו שהחזון של ראש ממשלה ערבי הולך ומתקרב. טיבי המשיך להתלוצץ על חשבון הימין והבטיח כי ממשלת טיבי בראשותו "תעודד יהודים לנהור לקלפיות" (רמז לאמירתו השערורייתית של רה"מ בנימין נתניהו ערב הבחירות 2015) ו"תבטל את חוק ועדות הקבלה ליישובים קהילתיים כדי לא לפגוע במיעוט היהודי".

יו"ר הוועדה, ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), טען כי "אם הנתון מדויק, הוא מפתיע ומדאיג. אם הוא לא מדויק, אנחנו כמובן רוצים לדעת מה הנתון המדויק". חבר הוועדה מהבית היהודי, ח"כ מוטי יוגב, טען כי הנתונים אינם מדויקים ואינם הגיוניים. לשיטתו הם שקריים או מוטים במכוון. "בשנת 2016 דווח על כ-80 אלף יילודים ועל כ-8,000 נפטרים – תוחלת חיים שאינה קיימת בשום מקום בעולם", הוא טען.

יורם אטינגר, חבר ב"צוות האמריקאי-ישראלי למחקרים דמוגרפיים" העוסק בבדיקת המצב הדמוגרפי בישראל, בגדה ובעזה, אומר לאל-מוניטור כי הפעם האחרונה בה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הישראלית בדקה את נתוני אוכלוסיית השטחים הייתה בחודש דצמבר 1996, זאת מכיוון שבשנת 1997 הורתה לה הממשלה לחדול מכך.

"מאותו הרגע הממסד הישראלי מהדהד נתונים מדווחים של הפלסטינים", הוא אומר. אטינגר, שכיהן בעבר כציר בדרגת שגריר לענייני הקונגרס האמריקאי בשגרירות בוושינגטון, טוען במשך שנים כי נשק ההפחדה הדמוגרפי של הרשות הפלסטינית הוא שקרי, ויוצא נגד מחקריו של הגיאוגרף הישראלי ארנון סופר, ראש קתדרת חייקין לגיאו-אסטרטגיה באוניברסיטת חיפה, המוכר בגישתו האפוקליפטית של רוב ערבי אשר לטענתו יחסל את קיומה של מדינת ישראל היהודית. לא בכדי ציטט  ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) העומד בראש ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון לענייני יהודה ושומרון נתונים שאטינגר נוהג לפרסם בעקביות.

אטינגר טוען כי לפי הנתונים הפלסטיניים חיים היום 1.85 מיליון פלסטינים בגדה ו-1.5 מיליון ברצועת עזה. הפער בין המספרים שלו לבין המספר שציין אל"מ מנדס מוסבר על ידי אטינגר בכך שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הרשות הפלסטינית כוללת בנתוניה פלסטינים שאינם מתגוררים בשטחים, ואף עושה זאת בגלוי. "כבר במפקד הראשון שהפלסטינים עשו ב-1997 אמר ראש הלשכה דאז, חסן אבו לבדה, כי המפקד כלל 325 אלף תושבים שיותר משנה לא שהו בגדה. למשל סטודנטים הלומדים בחו"ל או פלסטינים הרשומים כתושבי השטחים אבל שוהים דרך קבע מחוץ לאדמותיהם", הוא אומר.

לטענת אטינגר, גם מספר הלידות הפלסטיניות מנופח וכולל לידות של פלסטינים שאינם מתגוררים בשטחים. לחיזוק טענה זו הוא מביא במחקריו ציטוט של תת שר הפנים הפלסטיני חסן עלאווי, שאמר בחודש אוקטובר 2014 בראיון לסוכנות "מען" כי נתון האוכלוסייה בגדה שפורסם על ידי הרשות כולל מאה אלף לידות חו"ל.

במינהל האזרחי לא הסתירו את העובדה שהנתונים שנמסרו לוועדת חוץ וביטחון מבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הרשות הפלסטינית, אבל לא ציינו בפני הח"כים כי בידי המינהל האזרחי יש מאגר נוסף של נתונים. כל פלסטיני המתגורר בשטחים רשום במאגרי המידע של המינהל ובשב"כ, ורוב תושבי השטחים נושאים תעודת זהות ירוקה שמנפיק להם המינהל.

וכך, כשהדמוגרפיה הופכת להיות עניין של פוליטיקה, כל נתון משרת צד אחר של המפה הפוליטית בישראל. בעוד השמאל מזהיר מפני איבוד הרוב היהודי אם לא ייפתר הסכסוך הישראלי-פלסטיני ותוקם מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל, הימין מבטל לחלוטין את האיום הדמוגרפי המבוסס לדעתו על מספרים שקריים.

אטינגר אינו מסתיר את נטייתו הפוליטית ימינה. "אני אומר לאנשים מהאגף השמאלי המגיעים אל מחמוד עבאס בפיק ברכיים דמוגרפי – תרדו מההונאה הזאת של פצצת זמן דמוגרפית ערבית. היא לא קיימת", הוא אומר.

המחלוקת על הנתונים תימשך כנראה, אך דבר אחד ברור. המאבק על שאיפת סיפוח השטחים מעולם לא היה גלוי יותר, כפי שנחשף השבוע בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept