למרות הכל, הדברות עם פולין היא הדרך לתקן את חוק השואה

הפוליטיקאים הישראלים לא נותרו אדישים לפוטנציאל התקשורתי הטמון בסערת החוק הפולני. כאשר נוסח החוק אינו סופי ועשוי להשתנות, כל דרישה להעניש עכשיו ומיד את פולין היא פופוליסטית, מלבה את האש ואינה מקדמת פתרון.

al-monitor .

נושאים מכוסים

israeli politics, holocaust, yair lapid, poland, benjamin netanyahu

פבר 8, 2018

בציוץ ששחרר ביום שלישי [6 בפברואר] אל מרחבי הטוויטר, האשים ח"כ יאיר לפיד את ראש הממשלה נתניהו בכך שטעה כאשר הודיע שייכנס למו"מ עם ראש ממשלת פולין על חוק הכחשת שואה. "על זכר הנרצחים לא מנהלים מו"מ. עכשיו עליו להחזיר את השגרירה עד להודעה חדשה ולבחון מחדש הסכמי שיתוף פעולה. מדינת היהודים לא הוקמה כדי שנשתוק למכחישי רצח יהודים" – פסק לפיד.

התקפתו של לפיד על נתניהו התרחשה לאחר שהנשיא הפולני חתם על "חוק השואה" השנוי במחלוקת. הנשיא הבהיר כי החוק צפוי לעבור תיקונים, לאחר שיועבר לעיון בית המשפט לחוקה במדינה כדי לוודא שהוא עומד בתנאי החוקה הפולנית ואינו פוגע בחופש הביטוי.

דברי הנשיא הפולני שיקפו את המהלכים המתבצעים בימים האחרונים מאחורי הקלעים בין ישראל לפולין במטרה להביא את המשבר לסיום, ככל הנראה באמצעות תיקונים שירככו את החוק באופן שישראל תוכל לחיות איתו.

החוק המקומם קובע עונש של עד שלוש שנות מאסר למי שייחס לפולנים אחריות לפשעי הנאצים במלחמת העולם השנייה. בעוד הפולנים רואים בו אקט של הגנה על האינטרסים שלהם וכבודם הלאומי, כדברי נשיאם בבית המחוקקים, בישראל החוק עורר כעס ומחאה והתפרש כאטימות מצד מדינה ידידותית.

לפיד אינו הפוליטיקאי הישראלי היחיד שגילה פעלתנות תקיפה אל מול חוק השואה, מה שליבה את המתח בין שתי המדינות ולא תרם למהלכים הדיפלומטיים המתנהלים ביניהן כל העת. מאז אושר החוק בפרלמנט הפולני לפני כשבוע [1 בפברואר], נרשם קונצנזוס נדיר נגד החוק במערכת הפוליטית בישראל שכלל גם את חברי הכנסת הערבים, כפי שתיאר במאמר כאן בן כספית.

באופן הזה כמעט לא היה פוליטיקאי בישראל שנותר אדיש לפוטנציאל התקשורתי הטמון בסערת החוק הפולני. לפיד בלט בתגובותיו התוקפניות כלפי פולין, כמי שנושא את דגל זיכרון השואה באופן אישי כבן לניצול שואה. הוא נקלע לקרב טוויטר עם שגרירות פולין בישראל, לאחר שהאשים את מדינתם בשותפות לשואה, "ושום חוק לא ישנה זאת".

שגרירות פולין לא נותרה חייבת והשיבה: "טענותיך נטולות התימוכין מראות באיזו דחיפות נדרש חינוך על השואה, גם כאן בישראל". יו"ר יש עתיד לא נותר חייב וצייץ: "אני בן של ניצול שואה, סבתי נרצחה בפולין על ידי גרמנים ופולנים. אני לא צריך שיעורים מכם על השואה".

יו"ר הבית היהודי, שר החינוך נפתלי בנט, היה יצירתי ולוחמני לא פחות. הוא יזם ביקור רשמי בפולין כדי לדבר נגד החוק ואף היה אמור להיפגש עם סגן ראש הממשלה במדינה. בנט לא הסתפק ביוזמה זו, ושילב אותה יחד עם מתקפה בוטה נגד פולין. בין השאר הוא אמר: "חלקו של העם הפולני היה מעורב בשואת יהודי אירופה", ועורר עליו את זעמה של ממשלת פולין שביטלה את הביקור. "לכבוד הוא לי", הגיב בנט לביטול. לזכותו יאמר שהוא לפחות הפגין איפוק, כשלא נענה לקריאות לבטל את משלחות התלמידים למחנות ההשמדה בפולין.

ברקע נרשמו לא מעט קריאות להחזיר את שגרירת ישראל בפולין הביתה כמחאה, ובהן גם מצד שר התחבורה ישראל כץ [1 בפברואר]. כותרת נוספת רשמו חברי כנסת שיזמו חוק לפיו "הכחשת מעורבות סייעני הנאצים היא עבירה פלילית". יוזם החוק הפרובוקטיבי היה ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), והצטרפו אליו עשרות חברי כנסת מכל סיעות הבית.

בינתיים סערת החוק הפולני אינה שוככת. היא מתודלקת על ידי פוליטיקאים מישראל ומפולין – כל מדינה והכבוד הלאומי שלה. הפולנים אינם מרימים דגל לבן אל מול ההתקפות והעלבונות מישראל, והרושם הוא כי לא יוותרו על החוק. בתקשורת דווח על קמפיין של ממשלת פולין להוכחת אי אחריותה לזוועות השואה, ובראיונות שהעניק ראש ממשלת פולין לעיתונאים ישראלים, כמו הכתב הפוליטי עמית סגל, הוא הסביר את עמדתם של הפולנים והודה כי ככל הנראה התיאום בין ישראל לפולין בתהליך החקיקה לא היה מוצלח.

גם אם מדובר בכישלון מדיני מהדהד של נתניהו, כפי שטוען לפיד, כל מדינה סוברנית לקבל החלטות – אף אם הן מקוממות ושערורייתיות מבחינתה של מדינת ישראל. הטענה כי לא מנהלים מו"מ על גב ניצולי השואה היא בעייתית, בעיקר כאשר נוסח החוק אינו סופי ועשוי להשתנות. במצב כזה ברור שמו"מ מול מדינה ידידותית הוא חיוני ויכול להיות אפקטיבי. כל דרישה להעניש עכשיו ומיד את פולין, להחזיר את השגרירה לארץ, לבטל הסכמים או לתקוף את הפולנים בבוטות – היא  פופוליסטית, מלבה את האש ואינה מקדמת פתרון.

מי ששוב סיפק מבט ישיר וענייני על המציאות היה ח"כ בני בגין מהליכוד, אולי בגלל ששיקולי אלקטורט מעולם לא הנחו אותו. בראיון לגלי צה"ל אמר בגין כי "אין טעם להאשים באופן גורף את פולין. ההחלטה לחוקק אותו לא הייתה הכי נבונה, אך היא לא תגביל את הדיון ואת חקר השואה".

כל כך נכון וכל כך פשוט. זיכרון השואה והנצחתה אינו מתחיל ונגמר בחוק השואה הפולני.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020
נתניהו לא כשיר לקבל על עצמו את מלאכת הרכבת הממשלה
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
כמו ב-1996, ברית המקופחים התייצבה מאחורי נתניהו
מזל מועלם | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020