ישראל פולס

נקמתו של אבו מאזן? ישראל מתמודדת לבד עם המשבר בעזה

p
המחבר
בקצרה
על רקע אזהרת הרמטכ"ל איזנקוט כי עזה נמצאת על סף אסון הומניטרי ועד שיימצא פתרון יסודי למצוקה הקשה, המפתח להצלת תושבי הרצועה מצוי בידיו של איש אחד, יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, שלא לוקח בשלב הזה כל אחריות.

שוב מחלוקת תקשורתית בין הדרג המדיני לדרג הצבאי. הפעם לא מדובר בסוגיה צבאית או ויכוח על עוצמת התגובה לגל טרור, אלא בשאלה האם עזה קורסת או רק חווה משבר כלכלי נסבל. 

בישיבת הממשלה שהתקיימה ביום ראשון השבוע [4 בפברואר] הזהיר הרמטכ"ל רב-אלוף גדי אייזנקוט כי עזה  נמצאת על סף קריסה, ואמר כי על ישראל לעשות צעדים משמעותיים למנוע זאת. לדבריו, התדרדרות נוספת עשויה לקרב את האפשרות של עימות מול חמאס בשנה הקרובה אף ששני הצדדים אינם מעוניינים בכך.

את החשש מקריסת מערכות בעזה שתשפיע על ישראל השמיע בשבוע שעבר [31 בינואר] גם מתאם הפעולות בשטחים, האלוף יואב פולי מרדכי, בכנס חירום של פורום המדינות התורמות שהתקיים בבריסל. מרדכי קרא למדינות להתגייס למען עזה ואף הציג תכנית מפורטת להקמת תשתיות. הבעיה היא שהתכנית שגיבש מרדכי עשויה לקחת חודשים רבים, הרבה מעבר ל"תחזית הקריסה" של מערכת הביטחון.

יממה אחר התסריט הקטסטרופלי שהשמיע הרמטכ"ל, סתר שר הביטחון אביגדור ליברמן את דבריו. "המצב הכלכלי לא פשוט וחייבים לטפל בו, אבל אין שום משבר הומניטרי", אמר ליברמן בפתח ישיבת סיעתו בכנסת. בתגובה להערכת הרמטכ"ל כי משבר הומניטרי עלול להביא לעימות מזויין ששני הצדדים לא רוצים בו, אמר ליברמן בגיחוך: "מאז אתמול אנחנו עדים לזרימה של הרבה מאוד אינפורמציה ובעיקר דיסאינפורמציה לכל כלי התקשורת בנוגע לרצועת עזה...אין לנו שום כוונה ליזום מהלך צבאי בעזה, אבל אני שמח שהנהגת חמאס נמצאת בפאניקה". על אף הדברים הללו, ליברמן הדגיש כי עמדתו זהה לעמדת הרמטכ"ל.

את שר הביטחון ליברמן מטרידות כעת יותר דרכי התגובה הישראלית למניעת המשבר, ועוד יותר מכך מציאת פתרונות יסודיים ארוכי טווח, שישימו סוף למצור המתמשך על הרצועה.

במקביל הורה ראש הממשלה נתניהו ליזום דיון בקבינט הביטחוני-מדיני שבו תידון תכניתו של שר התחבורה ישראל כץ להקים אי מלאכותי אשר יכלול נמל ימי מול חופי עזה. כץ מנסה כבר יותר משנתיים לעניין את ראש הממשלה והשרים בתכניתו, אבל נתקל בחומה בצורה. נתניהו סירב עד כה לשמוע על הפרויקט הגרנדיוזי של השר שיחסיו עמו מתוחים, וגם ליברמן גילה התנגדות נחרצת.

לפני כחצי שנה [יוני 2017], כשהשר כץ התריע מפני משבר הולך ומתקרב בעזה וטען כי "אין לישראל מדיניות מול עזה", אמר ליברמן באירוע פומבי בתל אביב: "אי ונמל בעזה זה אומר לתת פרס לטרור ולעודד אותו. זו תהיה הדרך הטובה ביותר להבריח אמצעי לחימה לעזה". שר הביטחון אף לגלג על תוכניתו של כץ, שטען כי ניתן יהיה לפקח על סחורות שיגיעו לנמל בעזה באמצעות פקחים בינלאומיים. "בלתי אפשרי לשמור על ביטחון בעזה עם פקחים בינלאומיים", פסק ליברמן.

בחודשים המעטים שחלפו מאז, החריף המשבר בעזה. ביום שלישי [6 בפברואר] השביתו סוחרי הרצועה את הפעילות במעבר כרם שלום, בטענה שכוח הקנייה הגיע לשפל, היקף ההזמנות של יבואנים וסוחרים ברצועה ירד באופן דרמטי ואין להם עוד יכולת לשאת בהפסדים. לאנשים אפילו אין כסף לרכוש מזון.

מצבם של הסוחרים הוא דוגמה אחת הממחישה שקריסת מערכות אינה תרחיש אפוקליפטי עתידי, אלא נמצאת ממש כאן, מעבר למחסום ארז, כמה עשרות קילומטרים ממרכז תל אביב. לישראל שלא נערכה למשבר כזה וממשיכה לקדש את הסגר על עזה – אין תשובה.

מקור ביטחוני ישראלי אומר לאל-מוניטור, כי לא ברור עדיין אם נתניהו מסכים לתכניתו של השר כץ, אבל הוראתו לכנס דיון בקבינט מוכיחה לפחות שאזהרת הרמטכ"ל הדליקה אורות אדומים בלשכתו. אבל גם אם יאשר הקבינט הקמת אי מלאכותי מול עזה בסיוע המדינות התורמות, הביצוע יימשך שנים אחדות ועזה לא יכולה לחכות.

בשלב הזה ראשי מערכת הביטחון ממליצים להכניס לרצועה בדחיפות מזון, מים, תרופות וציוד לבתי החולים. מי יממן את אספקת הציוד והמזון? לא ברור. מה שכן ברור הוא שלא מדובר בפתרון יסודי לטווח ארוך. "גם אם יפעל מנגנון סיוע משולב של פורום המדינות התורמות בתוספת הקלות נרחבות של ישראל, זה לא יציל את עזה מקריסה. היא תמשיך לגסוס וזה רק ידחה מעט את הקץ. והוא קרוב", אומר המקור. 

עד שיימצא פתרון יסודי למצוקת עזה, בין אם בהקמת נמל ימי או כל פתרון יצירתי אחר, המפתח להצלת תושבי הרצועה מצוי בידיו של איש אחד: יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. על אף שגם הוא נמצא במצוקה פוליטית, מדינית וכלכלית, עקב איומי ממשל טראמפ לגדוע את סיוע החוץ האמריקאי, הוא היחיד אולי שיכול לעשות מעשה. אבל אבו מאזן, לפחות בשלב הזה, לא לוקח אחריות על הרצועה.

בישראל יש הסבורים שסירובו של אבו מאזן נובע לא רק בגלל המחלוקות שלא נפתרו עם חמאס בסוגיית הפיוס, אלא מתוך רצון להתנקם בנתניהו ובטראמפ שהשפילוהו עד עפר. מבחינתו, כך נדמה, עדיף שמצוקת עזה תיפול על כתפי נתניהו, שמחא כפיים לטראמפ. הוא משאיר כעת את נתניהו לאכול לבדו את הדייסה שבישל בעצמו.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept