ביוזמת נורבגיה והאיחוד האירופי התקיים השבוע בבריסל (31 בינואר) כנס חירום של פורום הגופים התורמים לפלסטינים. הפעם האחרונה שהפורום כונס כדי לטכס עצה איך להציל את הרשות הפלסטינית מקריסה הייתה בשולי העצרת הכללית של האו"ם בספטמבר בניו יורק. גם אז יצגו את ישראל השר לשיתוף פעולה אזורי, צחי הנגבי, ומתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף יואב (פולי) מרדכי.

פורום המדינות התורמות נוסד ב-1993 בעקבות הסכם אוסלו והקמתה של הרשות הפלסטינית, אך הכינוס בבריסל השבוע הוא מהחשובים בתולדותיו. יש לו משמעות קריטית לתפקודה ועתידה של הרשות הפלסטינית ולשלטונו של יו"ר הרשות אבו מאזן. הוא כונס יום לאחר נאום מצב האומה של הנשיא ארה״ב דונלד טראמפ, בו הנשיא שב וחזר על איומו כי רק המדינות שמשתפות פעולה עם ארה"ב יזכו לסיוע כספי ממנה - כשהרמז לאבו מאזן היה ברור לכולם.

את כנס החירום יזמו שרת החוץ של נורבגיה אינה אריקסן סוריידה ושרת החוץ של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני. איומי טראמפ על קיצוץ סיוע החוץ לרשות הפלסטינית הדליקו נורות אדומות בנורבגיה ובאיחוד, ומכאן הקריאה לשרי החוץ של המדינות התורמות להגיע לבריסל. כפי שכתבתי כאן השבוע (29 בינואר), ביטול הסיוע או קיצוצו באופן משמעותי עלול לפגוע אנושות בתפקודם של הרשות ומנגנוני הביטחון הפלסטיניים, ולהעמיד בסכנה את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל.

מדינות האיחוד האירופי, כמו גם התורמת הגדולה ארה"ב, אינן מעבירות את תרומותיהן ישירות לקופה הפלסטינית ברמאללה, אלא משלמות עבור פרויקטים נקודתיים כדי שכספי הסיוע לא יגיעו לחשבונות הבנק של "הקרובים לצלחת". כך למשל, 330 מיליון הדולרים בקירוב שאישר הקונגרס האמריקאי ב-2017 הועברו ישירות בין היתר לכיסוי חובות הרשות לחברת החשמל הישראלית, ולרכישת ציוד ותחזוקה של בתי חולים במזרח ירושלים. אבל לאור הצהרות טראמפ, סיוע החוץ האמריקאי לרשות לשנת 2018 הינו בגדר תעלומה. האם טראמפ יממש את איומו ויורה על הקפאה מוחלטת של הסיוע - או שיבחר לקצץ חלק ממנו, כפי שעשה עם תקציב אונר"א (סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים הפלסטינים), שנחתך בחצי מ-125 מיליון דולרים ל-60 מיליון?