ישראל פולס

התפוח הרקוב לא נפל רחוק מהעץ

p
המחבר
בקצרה
מיום היוולדו ספג יאיר נתניהו מאביו ומאמו גינוני מלכות. הוא קם בבוקר עם "לא היה כלום" והולך לישון עם "לא יהיה כלום". הוא ראה איך אביו מקבל מתנות מאנשי עסקים, ואיך אמו מתייחסת לעובדי מעון רה״מ. כך שאין מה להיות מופתע מהקלטת השיחות שלו עם חבריו.

מה היה קורה אילו אחד מערוצי הטלוויזיה המרכזיים בארה"ב היה מפרסם הקלטת שיחה בין בנו של הנשיא דונלד טראמפ, לבין בנו של טייקון גז אמריקאי, הכוללת את הדברים הבאים: "אבא שלי עשה לאבא שלך אחלה עסקה, אחי. אתה חייב לפרגן לי. אבא שלי נלחם בקונגרס בשביל זה, אחי… אבא שלי סידר לך עכשיו 20 מיליארד דולר. נכון שבעניין הוועדה שדנה במיזם הגז שלכם, אבא דפק אותך, אבל אחרי זה הוא החזיר לך… אבא שלי סידר לאבא שלך 20 מיליארד דולר ואתה בוכה לי על 400 שקל?״ כמה שעות היה לוקח למשרד המשפטים למנות חוקר מיוחד, או לאף-בי-איי לזמן את כל הנוגעים בדבר לחקירה בחשד לעסקת שוחד ענקית?

קשה להאמין שטענה לפיה משתתפי השיחה היו בגילופין הייתה משכנעת את החוקרים כי מדובר באמירות סרק בין צעירים קלי דעת. נהפוך הוא. ג'ורג' פפדופולוס, מי שהיה היועץ לענייני חוץ של טראמפ, אישר באחרונה את האמרה התלמודית "נכנס יין, יצא סוד". בבילוי רווי אלכוהול בבר בלונדון במאי 2016, פפדופולוס סיפר לדיפלומט אוסטרלי כי בידי מוסקבה מידע פוליטי מפליל על הילרי קלינטון. גם הניסיון של יועצי טראמפ להציג את פפדופולוס כ"נער קפה", שלא נחשף למידע מהותי בקמפיין, לא עצר את כדור השלג שמתקרב לחדר הסגלגל.

גם אם סיפור 20 מיליארד הדולר שלדברי יאיר נתניהו אביו ״סידר״ לטייקון הגז קובי מימון אינו מדויק, יש מקום לחקור אם מאחורי הטפח שהוא גילה לא מסתתרים טפחיים של שחיתות. שחיתות גדולה יותר מפרשות 1000 (תיק המתנות מאנשי עסקים), 2000 (ההקלטות עם מו״ל ידיעות אחרונות ארנון מוזס) ו-3000 (פרשת הצוללות) גם יחד. בימים שבהם נתניהו הבן ומימון הבן ניהלו את השיחה, שהוקלטה ב-2015 ופורסמה השבוע בחדשות 2, הוריהם היו מעורבים עד צוואר בקידום מתווה הגז. יאיר נתניהו לא מצץ מהאצבע את הסכום 20 מיליארד דולר. כפי שהעיתונאי אבי בראלי כתב בדה מרקר יום לאחר פרסום הקלטות, מתווה הגז "העניק לבעלי מאגר תמר, שעליהם נמנה לכאורה קובי מימון, את אחת המתנות הגדולות שאושרו אי פעם לטובת גוף עסקי כלשהו".

לטענת בראלי, נתניהו אישר לבעלי המונופול להמשיך לגבות בישראל מחיר גז מופרז מיצרני החשמל וממפעלי התעשייה. ראש הממשלה דחה את דרישת רשות החשמל לפתוח את החוזה כדי לתקנו, ובמקביל סירב להטיל פיקוח על מחירי הגז. מבקר המדינה אמד את הנזק למשק ב-8.5-7.5 מיליארד שקל. אך אלה היו הערכות שמרניות. עלויות נוספות של מתווה הגז הנוכחי עשויות להכפיל את מחירו עבור אזרחי ישראל. קשה להבין מדוע רשויות האכיפה בישראל התעלמו מהריח הרע שעולה ממתווה הגז, עסקת המיליארדים שנתניהו פעל למענה בכל כוחו. אם היועץ המשפטי לממשלה והמפכ"ל יוסיפו לסתום את חוטמם, ייתכן שבג"ץ ייאלץ לפתוח אותם ולכפות עליהם פתיחת חקירה.

אך מה יקרה אם בעתיד ייחשפו ראיות שנתניהו קיבל משהו בתמורה למתנה שנתן למימון, ויוגש נגדו כתב אישום בחשד לקבלת שוחד? לא על קבלת סיגרים ושמפניה ורודה, כפי שעולה מפרשת המתנות, לא על ניסיון להטות עיתון לטובתו (תיק 2000) אלא על קבלת שלמונים לכיסו. גם אז, החוק אינו מחייב ראש ממשלה שמואשם בפלילים להתפטר מתפקידו. הוא עצמו וחבורת עושי דברו בליכוד כבר הודיעו כי בכוונתו לנהל במקביל את ההליכים המשפטיים ואת המדינה. אין גם מניעה חוקית שתפריע לנתניהו להתמודד על כהונה רביעית בראשות הממשלה. מנגנון ההדחה חל רק על ראש הממשלה שנבצר ממנו למלא את תפקידו. בממשלת ישראל יושב שר בכיר, שר הפנים אריה דרעי, שכבר ישב בכלא. אז למה להדיח ראש ממשלה מתפקד שיושב רק על ספסל הנאשמים?

לפני 22 שנה, בכהונתו הראשונה בראשות הממשלה, נשאל נתניהו כמה זמן ברצונו לשמש בתפקיד. "4 שנים? 8 שנים? 12 שנה או עד סוף הדורות?", שאל המראיין דן שילון. "יש לי תשובה חקוקה בסלע עבורך", השיב נתניהו, "אני הייתי אחד מאלה שיזמו ודחפו את החוק לבחירה ישירה, ביקשתי להכניס לשם סעיף ואמרתי שראש ממשלה לא יוכל לכהן יותר משתי קדנציות"." הוא הסביר כי ״אם לא נעשה את זה בקדנציה הראשונה, אולי נעשה מה שצריך בקדנציה השנייה, אבל יותר מזה אתה לא צריך. תעשה את הדברים, לך הביתה - במובן הפוליטי". אך נתניהו מסרב ללכת. הוא אף ניהל מאבק חורמה בהצעות חוק להגביל את כהונתו של ראש הממשלה לשתי קדנציות - הצעות שהסתמכו על אותם טיעונים שהוא עצמו העלה בשעתו. מלכים הרי נמשחים לכל החיים.

מיום היוולדו ספג יאיר מאביו ומאמו גינוני מלכות. התפוח הרקוב לא נפל רחוק מהעץ. הוא קם בבוקר עם "לא היה כלום" והולך לישון עם "לא יהיה כלום". הוא למד שהוריו חסינים מביקורת ציבורית. הוא צופה באמו משוטטת להנאתה ברחבי העולם, כשידה האחת אוחזת בידו של אביו ובידה השנייה היא מחזיקה בהחלטה שלפיה התעללה בעובדים במעון ראש הממשלה. הוא נוכח לדעת שאפשר לירוק על אזרחי המדינה. כשהגועל נפש מגיע ממשפחת נתניהו הם רואים גשמי ברכה. בסוף, ראש הממשלה ומשפחתו עוד ייצאו מהפרשה כקורבנות אומללים של ה"פייק ניוז". הם יוסיפו לנצל את השיטה הדמוקרטית ולמלוך בישראל כל הדרך לתהום.

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

Cookies help us deliver our services. By using them you accept our use of cookies. Learn more... X