ישראל פולס

טראמפ - הביטקוין של המדיניות הישראלית

p
המחבר
בקצרה
השקעה של הנכסים האסטרטגיים הישראלים בנשיא האמריקאי מסוכנת לא פחות מהשקעה במטבע הווירטואלי. הצהרת ירושלים שלו נראית כמו הישג, אבל בפועל היא הכשילה את המהלך לחידוש המו״מ ולמניעת הפיכתה של ישראל למדינה דו-לאומית או למשטר אפרטהייד.

"נתניהו זכה בהישג מדיני, שמסיט את הפוקוס מהחקירות לאזור הנוחות שלו", איבחן פרשן בכיר בתקשורת הישראלית. "הישג עצום - נתניהו ידע מה הוא עושה", הילל האתר המתחרה. "ירושלים של זהב ושל נתניהו", התפייטה העיתונאית הנחשבת, "למרות שהוא חשוד בשחיתות, ראש הממשלה לא מפסיק לעבוד ושאף אחד לא ייקח לו את הקרדיט על ירושלים". הכותרות הללו, ועוד מאותו דבר, קידמו את פניה של הצהרת ירושלים שנשיא ארה״ב דונלד טראמפ שחרר ב-6 בדצמבר. נתניהו מיהר לקרוא למדינות נוספות ללכת בעקבותיה של ארה"ב. ראש הממשלה ידע לומר כי "הצהרתו של הנשיא טראמפ מסייעת לקידום השלום". כיצד מהלך חד צדדי בנושא שנוי במחלוקת מסייע לשלום? "כי היא מחברת את כולם לקרקע המציאות", קבע הדוקטור לשלום.

לא רק שאף מדינה מליגת העל של הקהילה הבינלאומית לא הלכה בעקבות טראמפ, כל 14 חברות מועצת הביטחון הצביעו נגדו; שרת החוץ של האיחוד האירופי הציעה לנתניהו שישכח משינוי בעמדתו של האיחוד כלפי ירושלים, עד אשר ישראל תגיע להסדר עם הפלסטינים על מעמדה של העיר; 128 חברות באו"ם הצביעו נגד ההכרה של ארה"ב בירושלים כבירת ישראל. רק שבע מדינות (בנוסף לארה"ב וישראל), דלות מעמד בינלאומי - גוואטמלה, הונדורס, איי מרשל, מיקרונזיה, נאורו, פאלאו וטוגו - הצביעו נגד ההחלטה.

רשימת המדינות שהצביעו נגד ההכרה בירושלים בירת ישראל היא תעודת עניות לדיפלומטיה של ראש הממשלה ושר החוץ. הניסיון שלו להפוך את מדינות אסיה לבסיס תמיכה בישראל - תחליף למערב אירופה - התגלה במערומיו. בקושי חצי שנה אחרי שנתניהו יצא לטיול רומנטי בחוף הים עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, וחודש לפני שראש הממשלה יתפנה מחקירות המשטרה וייצא לביקור גומלין בניו דלהי, הודו הצביעה באו״ם נגד הצהרת ירושלים. רק לפני תשעה חדשים נתניהו הרחיק לבייג'ין והכריז כי ישראל וסין הן "זיווג מהשמיים". סין הצביעה נגד. לא חלפה שנה מאז פתח ראש הממשלה את ביקורו בסינגפור בהודעה ש"ישראל וסינגפור הן נשמות תאומות". סינגפור הצביעה נגד.

ההצבעות באו"ם נגד הצהרת ירושלים הן בראש וראשונה אצבעות שנתקעו בעיניו של הנשיא טראמפ. האיש שנתניהו מהמר עליו בביטחונה של המדינה, הולך ומאבד את אמונם של מנהיגי העולם. במלאת שנה להכתרתו, טראמפ ממחיש את האמרה הישנה "עם ידידים כאלה, לא צריך אויבים". השקעה של הנכסים האסטרטגיים הישראלים בטראמפ מסוכנת לא פחות מהשקעה בביטקוין. הצהרת ירושלים הכשילה את "עסקת המאה", שהייתה אמורה לפתוח מחדש את המשא ומתן על פתרון שתי המדינות ולמנוע את אסון הפיכתה של ישראל למדינה דו-לאומית או למשטר אפרטהייד.

כידוע, החשש שישראל תיאלץ לבחור בין זהותה היהודית לבין אופייה הדמוקרטי אינו מדיר שינה מעיניו של נתניהו. נהפוך הוא. ההודעה של הנשיא מחמוד עבאס (אבו מאזן) על פרישתו מהתהליך המדיני צורפה לדף המסרים של לשכת ראש הממשלה, כ"הוכחה נוספת" כי "מי שאינו רוצה בפתרון הסכסוך זה הפלסטינים". בישיבת הממשלה ביום ראשון (24 בדצמבר) ציטט ראש הממשלה את ההבחנה של טראמפ כי "שורש הסכסוך בכללו במזרח התיכון לא טמון בישראל, אלא באיראן ובאיסלאם הקיצוני והטרור שהוא מפיח". מי שעיניו בראשו ויושר בלבו, לדברי נתניהו, לא יכול להתכחש להבחנה הזאת.

 שר הביטחון משה (בוגי) יעלון אמר בהפגנה שהתקיימה במוצאי שבת בירושלים כי "השחיתות מסוכנת יותר מאיראן והחמאס". בכל זאת, אין לזלזל באיום של הפונדמנטליזם האלים המתפשט מאיראן לסביבתה הקרובה של ישראל. אך מה עשה ידידנו טראמפ, כדי להעמיד את איראן במקומה? הוא העביר את התפוד הלוהט לגבעת הקפיטול. היכן היו ידידיו של נתניהו בקונגרס האמריקאי ב-12 בדצמבר, המועד שבו היה על חברי בית המחוקקים להניח הצעת חוק להטלת סנקציות חדשות על איראן? ידידיו של נתניהו "שכחו" מהעניין. אולי היו עסוקים בשבועות נאמנות לירושלים.

סדרת התבוסות במוסדות האו"ם והפניית העורף הבוטה של הפלסטינים הם אינדיקציה נוספת לשחיקת ההרתעה האמריקאית בשלטונו של טראמפ. קדמו לכך סדרת ההתגרויות מצד צפון קוריאה וההשתלטות של רוסיה ואיראן על מה שנותר מסוריה. יריביה של ארה"ב במאבק על ההגמוניה בעולם, בהן רוסיה וסין, חוגגות את מפלותיה של ארה"ב בזירות הבינלאומיות. שותפיה של ארה"ב להסכם הגרעין עם איראן כבר הודיעו שהחלטה לפרוש מההסכם לא תחייב אותן ללכת בעקבותיה.

ההזדהות המוחלטת עם נשיא מהיר שליפה, שאקדחו טעון בכדורים עקרים, שוחקת גם את ההרתעה הישראלית. למי תפנה ישראל כשממשל טראמפ והקונגרס הרפובליקאי יחליטו להעלים עין מהסכנה האיראנית ולדבוק בהסכם? להודו או לסין? למוסקבה או לסינגפור? תמיד תהיה לנו את מיקרונזיה. תמיד נזכור את ג'ימי מוראלס, נשיא גואטמלה, שהורה השבוע להעביר את שגרירות ארצו לירושלים. במקרה הכי גרוע נוכל לפרוש מהוועדה לאנרגיה אטומית. ואם האו"ם לא יתקן את דרכיו, נתניהו יאלץ לפטר גם אותו, כפי שפיטר בשבוע שעבר את אונסק"ו.

בפעם הבאה שטראמפ יעניק לנתניהו מתנה דוגמת הצהרת ירושלים, אין מה למהר לחגוג. מומלץ להסיר לפני כן את העטיפה, בזהירות רבה, ולבדוק היטב מה מונח בתוך החבילה. זו עלולה להיות חבילת נפץ.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: ירושלים

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept