מלחמת דבורי הבר בדבורי הדבש

דבורי הדבש דוחקות את דבורי הבר משטחי המרעה שלהן ומובילה להכחדתן. בעוד אנשי החברה להגנת הטבע קוראים להרחיק את הכוורות מהשמורות ומזהירים מפגיעה בלתי הפיכה בדבורי הבר, הדבוראים חשים נרדפים ומשוכנעים כי תרומתם לחקלאות גבוהה לאין ערוך מהפגיעה המזערית בטבע.

al-monitor .

ספט 20, 2017

צריכת הדבש בישראל מזנקת לשיאים היסטריים לקראת ראש השנה. על פי נתונים של מועצת הדבש, תקופת חגי תשרי שואבת 40 אחוז מהביקוש השנתי לדבש בישראל – כ-1,600 טונות דבש רק בתקופה זו. ישנם גורמים שנתונים אלה דווקא מדאיגים אותם, כיוון שלטענתם דבורי הדבש מאיימות על אוכלוסיית דבורי הבר.

"מקור החיים של הדבורים הוא אבקת הפרחים", מסביר פרופ' שרון שפיר מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית בירושלים. "בשנים האחרונות, כתופעה כלל עולמית, שטחי המרעה של הדבורים מצטמצמים, כאשר דבורי הבר, כלומר הדבורים שאינן חיות בדרך כלל בלהקות (דבורים סוליטריות), מוצאות את עצמן נאבקות על מקורות המחייה שלהן מול דבורי הדבש".

לדברי פרופ' שפיר, בעולם יש כ-25 אלף מינים של דבורי בר, ובישראל לבדה יש מעל 1,100 מינים – מגוון גדול מאוד באופן יחסי. ''אנחנו אזור מאוד עשיר בדבורים, אבל חלק מדבורי הבר כבר נכחדו, בין היתר בעקבות הצטמצמות מקורות המחייה,'' הוא אומר.

מי שמקדש מלחמה של ממש בדבורי הדבש ובמגדלים שלהן היא החברה להגנת הטבע, שפרסמה לאחרונה [יוני 2017] מסמך מפורט המציג לגישתה את סכנת דבורי הדבש לדבורי הבר. את המסמך שכותרתו "השפעת מרעה דבורי הדבש על דבורי הבר והטבע בישראל" חיבר ד"ר אחיק דורצ'ין מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ולטענתו דבורי דבש מחוללות נזקים סביבתיים חמורים לאוכלוסיית דבורי הבר ולמינים שונים של צמחי בר; זאת בניגוד לדבורי הבר שמבצעות האבקה יעילה יותר של צמחים אלה (איריס הארגמן, למשל). המסמך ממליץ להרחיק את דבורי הדבש מאזורי המחייה הטבעיים של דבורי הבר באמצעות הגברת הרגולציה והקפדה על אזור חיץ של שני ק"מ לפחות בין כוורות הדבש לשמורות טבע.

מי שמצטרף לקריאות להרחיק את כוורות הדבש משמורות הטבע הוא ד"ר יהושע שקדי מרשות הטבע והגנים בישראל – אם כי מסיבות מעט שונות. שקדי אומר בשיחה עם אל-מוניטור, כי הוא אינו סבור שהמחקר כיום תומך בצורה מובהקת בטענה כי דבורי דבש מזיקות לדבורי הבר בישראל (אולי נקודתית). לטענתו, הכוורות מייצרות סביבן פעילות אנושית רבה שגורמת נזק לשמורות הטבע ומרחיקות מטיילים. ד"ר שקדי גם מתאר מצב שבו הדבוראים מציבים כוורות בנתיבי נדידה של שרקרקים (ציפור הניזונה מדבורים), כאשר השרקרקים כצפוי מחסלים את הדבורים ובתגובה הדבוראים מנסים לפגוע בהם.

ד"ר שקדי מספר כי הותקף בעבר על ידי דבוראים לאחר שהורה לכרות עצי אקליפטוס – זאת למרות שהם מקור לצוף עבור דבורי הדבש. "האקליפטוסים הם מין פולש מאוסטרליה. הם תופסים שטח על חשבון מינים מקומיים. רשות הטבע והגנים מקדמת שמירה על מערכות אקולוגיות מקומיות, טבעיות ומתפקדות בשמורות. המדיניות שלנו בנושא מינים פולשים וזרים מוכתבת על ידי סטנדרט בינלאומי ונעשית כדי להגן על הטבע".

הדבוראים מצדם חשים נרדפים וטוענים כי ד"ר שקדי "מבלבל בשכל". בשיחה עם מנכ"ל מועצת הדבש זאב מידן, הוא אומר כי המאבק נגד דבורי הדבש מהווה "דמגוגיה שקרית שלא נשענת על עובדות מדעיות". לדבריו, עד עתה לא הוצג אף מחקר רציני שתומך בטענות הללו. יו"ר ארגון מגדלי הדבורים לשעבר, הדבוראי שי ספקטור, היה אף בוטה יותר: "את רשות הטבע והגנים לא מעניינת תעשיית המזון בישראל, הם מסתכלים רק על המטר המרובע שלהם. הם מדינה בתוך מדינה, הם עושים מה שהם רוצים. גם אם יש פגיעה מזערית בדבורי הבר, התרומה של דבורי הדבש לחקלאות בישראל מגמדת אותה".

ספקטור מצטט נתונים של משרד החקלאות לפיהם דבורי דבש אחראיות על האבקה של 40 אחוז מהגידולים למזון, ועוד גידולים רבים שמשמשים חיות בטבע. "התרומה השנתית של הדבורים לחקלאות הישראלית עומדת על 2.5 מיליארד שקל", הוא אומר, "התרומה העקיפה שלהן היא חמישה מיליארד שקל בשנה. שוק הדבש מגלגל מאה מיליון שקל בשנה. התרומה של דבורי הדבש היא לא פרופורציונלית לסכומים שהן מגלגלות". על פי נתוני מועצת הדבש, פועלים כיום בישראל כ-500 דבוראים המטפלים במאה אלף כוורות הפזורות ברחבי הארץ. מתוכן, 060,00 כוורות מוצבות באזורי גידול חקלאיים ומשמשות להאבקה.

במחקר שנערך באוניברסיטת חיפה, ניסו החוקרים לבדוק האם קיימת תחרות בין דבורי דבש ודבורי בר בישראל. החוקרים גילו כי לצד התחרות ביניהן קיימות גם "הבנות" בין הדבורים השונות. ד"ר עופרית שביט, עורכת המחקר, מסבירה בשיחה עם אל-מוניטור כי דבורי הדבש אכן דוחקות את מיני הבר מאזורי המחיה שלהם, "אך עם זאת", היא אומרת, "בחלק מהמקרים נמצא כי הדבורים מצאו הסדר של 'שלום' כאשר הדבורים חילקו את הפרחים ביניהן בצורה מרחבית".

נראה שבדומה לדבורים, גם בין הניצים סביב הדבש קיימות הסכמות מסוימות. גם שקדי וגם ספקטור מפנים האשמות כלפי משרד החקלאות, שמודע לדבריהם לתרומה העצומה של דבורי הדבש אך "לא עושה מספיק, בעיקר לנטיעת עצים צופניים כולל אקליפטוסים, כדי לתת מענה להאבקת גידולים חקלאיים. ללא פעולה יזומה", הם מזהירים, "בעוד מספר שנים משרד החקלאות ייאלץ לתמוך בדבוראים כדי להציל את החקלאות".

ספקטור מצדו אף טוען כי משרד החקלאות כלל לא מתעניין כיום בנושא. "שר החקלאות עסוק אולי בבניית בית המקדש, אבל דבורים לא מעניינות אותו. נלחמים בנו, הפכו אותנו לגנבים. אני מיואש".

מאמרים מומלצים

למה בדיוק מצפה סודאן מישראל?
רינה בסיסט-ברושנין | | פבר 5, 2020
כמו המימונה: נובי גוד הסובייטי הפך לחגם של כל הישראלים
קסניה סבטלובה | מורשת תרבותית | דצמ 23, 2019
שותפות יהודית-ערבית עדיפה על תוהו ובוהו פוליטי
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | נוב 20, 2019
למה א-סיסי משקם את המורשת המפוארת של יהדות מצרים?
מרדכי גולדמן | מורשת תרבותית | מרץ 12, 2019
Sardines… the main course for amateur athletes in Gaza
Fadi Shafei | ספורט ואתלטיקה בינלאומית | אוג 8, 2018

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020