ישראל פולס

באום אל-פחם יש כבר צעירים שחוששים לאבד את האזרחות הישראלית שלהם

p
המחבר
בקצרה
אחרי הפיגוע בהר הבית, נתניהו הצטרף לליברמן והביע תמיכה בחילופי שטחים ואוכלוסיות עם הרשות: ואדי ערה תמורת גוש עציון. באום אל-פחם יש מי שמתייחסים להצעה הזאת ברצינות, ומחפשים דרכים להבטיח את עתידם כתושבי ישראל.

התקפלותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בסוגיית גלאי המתכות בהר הבית, שהוצגה על ידי פוליטיקאים ועיתונאים ככניעה שלו לווקף המוסלמי ולפלסטינים, גרמה לו לצאת בשלל הצהרות והצעות שנועדו לפייס את בסיס מצביעיו בימין. הוא הצהיר שיקדם עונש מוות למחבלים (על אף שהתנגד לכך בעבר); הורה לשר התקשורת איוב קרא לפעול לסגירת משרדי אל-ג'זירה בישראל; הודיע על חידוש העבודות שהוקפאו להקמת ההתנחלות החדשה למפוני המאחז עמונה; והורה לשר הביטחון אביגדור ליברמן שלא לפנות את המתנחלים שפלשו לבית המכפלה בחברון. אבל נדמה שההכרזה הדרמטית מכולן, והשינוי המשמעותי ביותר בעמדותיו של ראש הממשלה, היה הצהרת התמיכה שלו ברעיון חילופי השטחים של ליברמן: יישובים בוואדי ערה לרשות הפלסטינית, בתמורה לסיפוח התנחלויות מהגדה לישראל.

מיד לאחר ההלוויה ההמונית באום אל-פחם לשלושת המחבלים שהרגו את השוטרים בהר-הבית ב-14 ביולי, דיווח ערוץ 2 כי בשיחה עם שליחי ארה״ב לאזור העלה נתניהו הצעה לספח את יישובי גוש עציון בתמורה להעברת שטחי ואדי ערה - ואום אל-פחם בתוכם - לידי הפלסטינים. ליברמן, שכבר שנים רבות מקדם תוכנית דומה ואף שם אותה בראש סדר היום של הקמפיין שלו בבחירות הקודמות, מיהר לכתוב לו בטוויטר: ״ברוך הבא למועדון״.

זו הפעם הראשונה בה נתניהו מתבטא בעניין סיפוח והעברת שטחים מיושבים מישראל לידי הפלסטינים. דבריו מעניינים עוד יותר בהתחשב בעובדה שאין מדובר במסגרת של הסכם שלום עם הפלסטינים, אלא בהצעה ליישום מידי מחוץ להסכם מדיני. המשמעות של צעד כזה היא העברת מאות אלפי תושבים ערבים, שרבים מהם אזרחי ישראל מלידתם, לידי הרשות הפלסטינית.

חבר הכנסת יוסף ג'ברין, תושב אום אל-פחם, אמר לאל-מוניטור בתגובה להצעת נתניהו כי ״ראש הממשלה ממשיך את מסע ההסתה שלו נגד אזרחי ישראל הערבים. זה המשך ל׳ערבים נוהרים לבחירות׳, ועכשיו הוא סוחר באזרחים שקיבלו את אזרחותם כחוק כי הם יושבים במולדתם, בניגוד למתנחלים השוהים באופן בלתי חוקי על אדמות שגזלו מפלסטינים".

איש הליכוד משה ארנס, שר ביטחון בממשלת יצחק שמיר, תקף את ההצעות של נתניהו וליברמן, שלדבריו משתמשות באזרחים ערבים כמטבע עובר לסוחר. במאמר בעיתון הארץ (31 ביולי) הוא כתב "זהו מעשה מופרך, אי אפשר ליטול את האזרחות הישראלית מתושבי אום אל-פחם", והוסיף כי ״יש לזהות ולרסן את הקיצונים בעיר בטרם יגרמו נזקים נוספים״.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל-2014, באום אל-פחם מתגוררים יותר מ-50 אלף תושבים. לשם השוואה, בכל מועצת גוש עציון מתגוררים 21 אלף תושבים ובאריאל 19 אלף.

"אנחנו מגלים משהו שאינו חדש לנו מהיום: שכל מתנחל בשטחים הוא אזרח חשוב יותר מאיתנו, ואנחנו כמו סחורה בשוק", אמר לאל-מוניטור נ', תושב אום אל-פחם העובד כאח בבית החולים העמק בעפולה. הוא סיפר כי כבר כמה שנים שצעירים רבים המתגוררים בעיר מתביישים לספר לחבריהם היהודים או למעסיקים פוטנציאליים שהם מתגוררים בעיר. "לפעמים הם אומרים אני גר במוסמוס [יישוב קטן סמוך לאום אל-פחם, ש״א], אחרים מגמגמים שהם מתגוררים בעפולה, ואחרים טוענים בראיונות עבודה שהם מחיפה, טייבה או טירה״.

סמיר, תושב אום אל-פחם שלומד לתואר שני בעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, סיפר לאל-מוניטור על תופעה חדשה שפושטת בקרב צעירים בעיר העומדים להינשא. הם חוששים להקים משפחה ולגלות שהם מועברים לרשות הפלסטינית. "זוגות צעירים מעדיפים שידוך עם בן או בת שאינם תושבי אום אל-פחם ולעבור להתגורר מחוץ לעיר". לדבריו, מעט הצעירים בני העיר שיש להם עבודה מסודרת וביטחון כלכלי דואגים לרכוש או לשכור דירה באחד היישובים הערבים בסביבה, כדי להבטיח את אזרחותם הישראלית לעתיד.

"רוב התושבים שאני מכיר הזדעזעו מהפיגוע שביצעו שלושת בני העיר", אמר סמיר, והוסיף כי יש תחושה של פחד מפני הקולות הקיצוניים באום אל-פחם. לדבריו, תושבים רבים סבורים שראאד סאלח, ראש הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, גרם לעיר נזק בלתי הפיך. סמיר התאכזב לשמוע את הצעת נתניהו לחילופי שטחים ואוכלוסיות עם הרשות: "אתה קם בבוקר ומגלה שזה כבר לא רק ליברמן, אלא גם ראש הממשלה שאמור לייצג אותך ובמקום זה אומר ׳אתם לא רצויים׳״.

גם סמיר וגם נ' סבורים כי תופעת חיפוש המגורים מחוץ לאום אל-פחם תלך ותגבר בקרב צעירים תושבי העיר. ״אנחנו לא רוצים לחיות על תנאי״, אומר סמיר, ״זה לא מגיע לנו״.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept