ישראל פולס

לעגון בים של עזה - או לטבוע בו

p
המחבר
בקצרה
למרות שהסכם הפסקת האש בסיום מבצע צוק איתן כלל הבנה בדבר פתיחת מו"מ על הקמת נמל ברצועת עזה, ישראל מתעקשת להשאיר 1.8 מיליון פלסטינים בתנאים של עוני ומשבר הומינטרי, ולהתעלם מכל מי שמזהיר אותה שזה יתפוצץ לה בפנים

מי שעוקב אחרי הדיווחים בתקשורת ובדו"חות של ארגוני האו"ם על המצב ההומניטרי ברצועת עזה, לא היה זקוק להערכתו מ-1 במארס של ראש אגף מודיעין בצה"ל, האלוף הרצל (הרצי) הלוי, שלפיה אם המצב יימשך כפי שהוא עזה תתפוצץ בפרצופם של אזרחי ישראל. סקר שהזמין ארגון זכויות האדם גישה, מגלה כי 67 אחוז מהישראלים מאמינים שהסגר על עזה הוביל להחמרה במצב הביטחוני. 70 אחוז מאמינים ששיפור תנאי החיים בעזה יפחית את רמת העוינות והאלימות.

הלוי ביסס את דבריו בסקירה לחברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת על דו"ח של האו"ם מספטמבר 2015, שהתריע כי אם המגמות הקיימות בעזה יימשכו, בשנת 2020 לא תהיה הרצועה ראויה למגורי אדם. אנשי הוועדה למסחר ופיתוח של האו"ם שחיברו את המסמך, ציינו את ההשפעות ההרסניות של שלוש המלחמות עם ישראל. האחרונה והארוכה שבהן, "צוק איתן", אשר התרחשה בקיץ 2014, הביאה לעקירה של חצי מיליון בני אדם מבתיהם ודרדרה כמעט את כל האוכלוסייה ברצועה לעוני. שיעור האבטלה הגיע לשיא של 44 אחוז מהתושבים, ו-72 אחוז ממשקי הבית סובלים מחוסר ביטחון תזונתי.

התקשורת התייחסה בהבלטה לדו''ח, בעת פרסומו לפני שנה וחצי, אולם שום תנועה יוצאת דופן לא נרשמה בשעתו באמות הסיפים של לשכת ראש הממשלה ומשרדי הממשלה. אז מה אם ילדי עזה שותים מים מזוהמים? למה צריך להטריד אותנו שבוגרי אוניברסיטאות מובטלים שותים בצמא את דברי ההסתה של המטיפים במסגדים? החמאס לא יצליח לעצור את ירי הרקטות של ארגונים סוררים? לא נורא. שר הביטחון אביגדור ליברמן הבטיח לאחרונה כי בעימות הבא בעזה "עד שהצד השני לא יצעק ׳גוועלד׳ ולא ירים דגל לבן, לא עוצרים". עד מועד כתיבת שורות אלו לא נודע על פתיחת קורסים ביידיש מטעם קציני החינוך של החמאס והג'יהאד האסלאמי. לא ידוע גם על בדיקת חלופות שונות למדיניות המצור והפצצת הרצועה בתגובה לירי רקטות לעבר ישראל.

קרן אור קטנה נשלחה לתושבי עזה ולאזרחי ישראל מסידני הרחוקה לפני כשבוע וחצי [26 בפברואר]. בפגישה עם שרת החוץ של אוסטרליה, ג'ולי בישופ, אמר נתניהו כי הוא מוכן לבדוק אפשרות שכוחות זרים ישלטו דה-פקטו ברצועה ויתמודדו עם סוגיות הטרור. משמעות הדבר היא הסרת המצור על הרצועה ופתיחת האזור לכניסה ויציאה של בני אדם וסחורות, וכן האצת השיקום האנושי והפיזי של הרצועה.

אין זו הפעם הראשונה בה האופציה הזו נזרקת לחלל. ביוני 2007, לאחר שהחמאס השתלט על רצועת עזה, אמר ראש הממשלה אז, אהוד אולמרט: "יש לשקול בכובד ראש הכנסת כוח רב לאומי דוגמת יוניפי"ל לציר פילדלפי". מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, דן בנושא עם חברי מועצת הביטחון באותה שנה, וסיפר להם כי הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו מאזן) ביקש ממנו לשקול את הרעיון.

רעיון הצבתו של כוח רב לאומי בעזה ופתיחת נמל מים כלולים בנייר עמדה מקיף שחיברו לפני מספר חדשים מומחי ארגון "מפקדים למען בטחון ישראל". נשיא הארגון, האלוף בדימוס אמנון רשף, אמר השבוע לאל-מוניטור כי הכוח צריך להיות מורכב ממדינות שחייליהן אמינים ומנוסים במשימות דומות. הוא מדגיש שעד להשגת הסכם קבע עם הצד הפלסטיני, וגם למשך תקופה משמעותית אחרי השגתו, לישראל תהיה אחריות ביטחונית למעטפת החיצונית של הרצועה. רשף מציין כי ניתן לבצע את הניטור של חומרי לחימה ומחבלים בעזרת אמצעים טכנולוגיים, ללא נוכחות ישראלית על הקרקע. מאחר שההסדר יצטייר כהישג של חמאס, הוא מציע לנקוט במקביל בצעדים חיוביים משמעותיים כלפי הרשות.

גם בעקבות הדיווח המתוקשר של המעריך הלאומי, האלוף הלוי, לא נודע על תכונה מיוחדת בגשר הפיקוד המדיני. נו באמת, עכשיו הם צריכים להיות מודאגים ממה שיקרה בשנת 2020? אז מה אם הסכם הפסקת האש, שהושג בסיום מבצע צוק איתן, כלל הבנה בדבר פתיחת מו"מ עקיף עם חמאס, בתיווך הרשות הפלסטינית, על הקמת הנמל? אגב, החוזים בין ישראל לרשות על בניית הנמל נחתמו כבר ב-1994. התוכניות אושרו מחדש במזכר שארם-א-שייח (1999) והבנייה החלה בקיץ 2000. אך באינתיפאדה השנייה ישראל הפציצה את האתר ומאז הוא עומד בשיממונו.

נתניהו אמר בפתח ישיבת הממשלה ביום ראשון (5 במארס) כי בפגישה שיקיים ביום חמישי [5 במארס] במוסקבה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, הוא ידרוש שכל הסכם לסיום מלחמת האזרחים בסוריה יביא בחשבון את האינטרסים הביטחוניים של ישראל בגבול הצפון. מדוע שלא ינצל גם את קשריה הטובים של רוסיה עם חמאס, כדי לקדם את האינטרסים הביטחוניים של ישראל בגבול הדרומי? לפני פחות מחודשיים אירח ממשל פוטין נציגים מהחמאס והפתח לשיחות פיוס בין הארגונים. פוטין ישמח ודאי לגזור את הסרט בנמל עזה החדש.

מ-2005 ועד להשתלטות החמאס על הרצועה, פיקחה היחידה האירופית EUBAM על מעבר רפיח. הפיקוח נעשה מתוך חדר בקרה שמוקם במרחק של מספר קילומטרים דרומה מהמסוף, במעבר כרם שלום, ליד משולש הגבולות ישראל-מצרים-רצועת עזה. אנשי ביטחון ישראלים, הפקחים האירופאים ונציגים מהרשות צפו בנעשה במעבר באמצעות כשלושים מצלמות וידאו במעגל סגור. נציגי ישראל איתרו מידע על אודות הנכנסים במאגרי המידע הממוחשבים שעמדו לרשותם. ב-19 החודשים שבהם פעל ההסדר, עברו במסוף רפיח כ 440 אלף בני אדם. יש להניח שאם הצדדים יפנו אליו, האיחוד האירופי לא יסרב לשלוח את פקחיו לנמל, שיפתח את 1.8 מיליון תושבי עזה לעולם וירחיק מישראל את חבית חומר הנפץ הזאת.

נמצא ב: unemployment, seaport, european union, benjamin netanyahu, israeli occupation, gaza strip, operation protective edge, vladimir putin

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

Cookies help us deliver our services. By using them you accept our use of cookies. Learn more... X