ישראל פולס

כמעט חמישים שנה לכיבוש, האם האו"ם מתעורר?

p
המחבר
בקצרה
בשנה הקרובה יציינו הישראלים והפלסטינים יובל לכיבוש הגדה. האם החלטת מועצת הביטחון של האו״ם נגד ההתנחלויות מעידה שהארגון, שהכריז על הקמת מדינה לעם היהודי, מתחיל לקחת אחריות על מצבו של העם הפלסטיני?

כדי להוכיח שנשיא ארה״ב ברק אובמה הוא עוכר ישראל, ראש הממשלה בנימין נתניהו ודובריו הדגישו כי מאז שג'ימי קרטר ישב בבית הלבן, ארצות הברית לא נתנה יד להחלטה אנטי-ישראלית דוגמת החלטה 2334, שמועצת הביטחון קיבלה ביום שישי (23 בדצמבר) בנוגע להתנחלויות. בהזכירם את ג'ימי קרטר, הם מתכוונים להחלטה 465 ממארס 1980, אשר קבעה כי הבנייה מעבר לקו הירוק מהווה הפרה של החוק הבינלאומי. לטענת נתניהו, קרטר, שושבין השלום עם מצרים והסכם קמפ דייויד, הוא תומך חמאס. ואולם, ארגון ידידי שלום עכשיו באמריקה בדק ומצא שמאז יוני 1967 ארצות הברית הצביעה 69 פעמים במועצת הביטחון בניגוד לעמדתה של ישראל בהחלטות הנוגעות לסכסוך, כולל סיפוח מזרח ירושלים ורמת הגולן. כל הנשיאים, לבד מאובמה, עשו זאת יותר מפעם אחת.

דוברי הימין מחזרו השבוע לעייפה את הטענה שהאו"ם רודף את ההתנחלויות בשעה שהוא מגלה אוזלת יד מול סכסוכים עקובים מדם ברחבי העולם. ״על סוריה הם מגוננים, אין נגדה החלטות״, אמר נתניהו, ״אבל נגד הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון , יש גם יש". כמה ימים לפני כן טען שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, כי "בעשור האחרון העביר האו"ם 223 החלטות נגד ישראל ושמונה החלטות בלבד נגד סוריה, שטובחת באזרחיה בשש השנים האחרונות". העובדות בשטח מלמדות ש-223 ההחלטות הנוגעות לישראל היו חסרות ערך בדיוק כמו שמונה ההחלטות נגד סוריה.

בכל הנוגע לכיבוש הישראלי, האו"ם ושאר הארגונים הבינלאומיים מקרטעים בין דיונים עקרים להצהרות חלולות. ובינתיים, ישראל נוהגת על פי המדיניות שדוד בן גוריון ניסח במילים "לא חשוב מה יאמרו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים".

בית הדין הבינלאומי לצדק קבע ב–1971, שמדינות העולם אינן יכולות להתעלם מהחלטה של מועצת הביטחון, הקובעת שמצב מסוים אינו חוקי. אז קבע. הקהילה האירופית הצהירה ב-1980 בוונציה כי ההתנחלויות אינן חוקיות. אז הצהירה. בחוות הדעת שפרסם ביולי השנה קרא הקוורטט (ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופי והאו"ם) לישראל להפסיק את הבנייה בהתנחלויות ואת ההשתלטות הזוחלת על שטחי C בגדה המערבית. אז קרא. החלטת מועצת הביטחון 1515, שהנשיא ג'ורג' בוש הבן יזם ב-2003, אימצה את "מפת הדרכים", שכללה איסור מוחלט על בנייה ישראלית בשטחים. אז אימצה.

ועכשיו לעובדות בשטח: כשמועצת הביטחון החליטה, לפני 35 שנה, שמפעל ההתנחלויות בשטחים שישראל כבשה ב 1967 אינו חוקי, מספר המתנחלים היהודים שחיו בשטחים (כולל רצועת עזה, לא כולל מזרח ירושלים)  היה 12,500. היום, לפני נתוני שלום עכשיו, מספרם מגיע ל-400 אלף בקירוב. במארס 1980 מספר ההתנחלויות היה 47. רובן המכריע היו פזורות בבקעת הירדן ובסמוך לקו הירוק. כיום, לפי ארגון בצלם, מצויות בגדה המערבית 247 התנחלויות ומאחזים, הפזורים בכל רחבי הגדה.

החלטות האו"ם לא הפריעו לממשלות ישראל להרחיב את ההתנחלויות ולטפח מאחזים גם בימי הזוהר של "תהליך השלום". מספר המתנחלים ב-1993, שנת החתימה על הסכם אוסלו, היה כרבע ממספרו כיום. עם כניסתו לבית הלבן הצליח אובמה לחלץ מנתניהו הבטחה לרסן את תאוות הנדל"ן בגדה. בנאום בר אילן שנשא ביוני 2009 הבטיח נתניהו כי "הנושא הטריטוריאלי יידון בהסדר הקבע", והוסיף, "עד אז אין לנו כוונה לבנות יישובים חדשים או להפקיע קרקע להרחבת ישובים קיימים".

ומה אומר חוק ההסדרה? "מקרקעין שהוכיח אדם שהוא רשום כבעל הזכויות בהם או שהוא זכאי להירשם כבעל הזכויות בהם, יופקעו זכויות השימוש וההחזקה במקרקעין ויועברו לממונה. הפקעת זכויות השימוש וההחזקה כאמור תעמוד בתוקפה עד להכרעה מדינית בדבר מעמדו של האזור וההתיישבות הישראלית בו". וטו אמריקאי על הצעת ההחלטה האחרונה בעניין ההתנחלויות לא רק היה מעניק גושפנקא לגזל אדמות ולהפרת התחייבות פומבית של ראש ממשלת ישראל; הצבעה נגד הצעת החלטה הקובעת כי ההתנחלויות אינן חוקיות הייתה שומטת את הקרקע, שממילא רועדת, מתחת לבניין הזכוכית של מדיניות ארה״ב באזור.

במשך שמונה שנים תירץ אובמה את התנגדותו להעלאת הצעות החלטה נגד ההתנחלויות במועצת הביטחון, בטענה שהמקום לדון בכך הוא שולחן המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. הנחת חוק ההסדרה על שולחן הכנסת הפכה את התירוץ הזה לבדיחה עצובה. שרים וחברי כנסת ממפלגת השלטון דורשים בראש חוצות לספח שטחים בגדה המערבית ומהסים את הקולות הרפים של המאמינים בפתרון שתי המדינות.

בנאום הפרידה שלו (16 בדצמבר) הודה מזכיר האו"ם באן קי מון, כי עשרות שנים של תמרונים פוליטיים הפיקו שפע של החלטות, דו"חות וכנסים ביקורתיים כלפי ישראל. "במקרים רבים", הוסיף, "במקום לקדם את יעדם של הפלסטינים, המציאות הזאת פגעה ביכולת של האו"ם למלא את תפקידו כראוי". האומנם החלטה 2334 מבשרת על שינוי המציאות הזאת? האם אפשר ללמוד ממנה על ראשית צמיחתן של שיניים בפיהם של משלמי מס השפתיים לשלום במזרח התיכון, או שגם היא תיפול קורבן לתמרונים פוליטיים ותצהיב בארכיונים?

המהומה שנתניהו חולל ברחבי העולם סביב החלטת מועצת הביטחון 2334, הפכה אותה למקרה מבחן לרלבנטיות של האו"ם וליוקרתו. בשנה הקרובה נציין שנת יובל לכיבוש. הארגון שהכריז על הקמת מדינה לעם היהודי, אינו רשאי לחמוק מאחריות לשחרר אותו משעבודם של מיליוני בני אדם ולהכיר במדינתו של העם הפלסטיני.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: west bank, un security council, settlements, palestinians, oslo accord, occupation, human rights, benjamin netanyahu, barack obama

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept