זעקת הרמטכ"ל

בדיון השבוע בכנסת נשמע הרמטכ"ל טעון, נרגש ובעיקר ממוקד מטרה. כבר חודשים שאיזנקוט רואה איך הוא והצבא הפכו לשק חבטות של פוליטיקאים מימין, וניכר היה כי הוא מבקש לזעזע ולהזהיר מפני אובדן אמון הציבור בצה"ל.

al-monitor .

נושאים מכוסים

israeli security, israeli politics, israel defense forces, idf, hebron, gabi eizenkot, elor azaria

יול 29, 2016

הופעה של רמטכ"ל בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מייצרת בשגרה כותרות הנוגעות לאיומים ביטחוניים על ישראל, מאיראן עד חיזבאללה, חמאס וסוריה, אך לא כך הופעתו של הרמטכ"ל גדי איזנקוט בפני הוועדה ביום שלישי השבוע [26 ביולי]. זו לא דמתה לשום אירוע דומה מהשנים האחרונות.

איזנקוט הקדיש את רוב הסקירה שלו לאיום מסוג אחר – המתקפות של אישי ציבור על צה"ל. הרמטכ"ל טען כי אובדן אמון הציבור בצה"ל הוא כיום האיום הגדול ביותר על הצבא, תוך שהוא מכוון להתערבות פוליטיקאים במשפטו של החייל היורה מחברון אלאור אזריה המואשם בהריגת מחבל מנוטרל.

מתברר שאיזנקוט פנה כבר לפני מספר שבועות ליו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ אבי דיכטר, וביקש ממנו להופיע בפני חברי הוועדה ולדבר על יחסי צבא וחברה. בדיון השבוע הוא נשמע לח"כים טעון ונרגש ובעיקר ממוקד מטרה. מיד כשהחל לדבר היה ברור לנוכחים שזו אינה עוד הופעה שגרתית של רמטכ"ל בוועדת החוץ והביטחון. ניכר היה כי איזנקוט ביקש לזעזע, ובחר להשתמש בפלטפורמה של ועדת החוץ והביטחון כדי לעורר את הפוליטיקאים ואת הציבור - כשהסביר מהו לדעתו האיום הגדול ביותר על צה"ל.

כבר חודשים שהרמטכ"ל רואה איך הוא והצבא שבראשו הוא עומד הפכו לשק חבטות של פוליטיקאים מימין ושל ציבור משתלח. לא קשה לנחש כיצד הוא הרגיש, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו התקשר לאביו של אזריה כאילו היה מדובר בגיבור ישראל ולא בחייל המואשם בהריגת מחבל מנוטרל.

בעוד הרמטכ"ל דיבר אחרי הירי בחברון [24 במארס] על כשל ערכי, בכירי הפוליטיקאים כמו שר החינוך נפתלי בנט ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן התייצבו לצד החייל. קשה לשכוח איך ליברמן, אז עדיין אופוזיציונר לוחמני, התייצב בבית הדין הצבאי בקסטינה בדיון על הארכת מעצרו של אזריה [29 במארס] והצהיר כי החייל חף מפשע. איזנקוט בוודאי לא שכח.

הרמטכ"ל ודאי לא שכח גם את ההפגנות נגדו בקריה בעיצומה של הפרשה המטלטלת, את ההסתה ברשתות החברתיות כלפי מפקד הפלוגה של אזריה ואת ההדחה של משה (בוגי) יעלון מתפקיד שר הביטחון לאחר שגיבה אותו ואת צה"ל.

כרמטכ"ל יכול היה איזנקוט לבחור כמעט כל במה אפשרית כדי להשמיע את כתב האישום שלו. בחוכמה רבה הוא הגיע אל לב המאפליה – כנסת ישראל, מרכז העצבים הפוליטי. היות שדבריו כוונו אל הפוליטיקאים, זו הייתה בחירה מדויקת ביותר.

איזנקוט הוכיח, ולא בפעם הראשונה, כי הוא קורץ מחומר של מנהיגים. דרוש לא מעט אומץ כדי לומר דברים כה ברורים וקשים, שכוונו מן הסתם גם לתרומה הגדולה בפגיעה באמון בצה"ל של השר הממונה עליו, ליברמן.  

מה שעוד ראוי לציון זו העובדה שדברי איזנקוט לא הודלפו לתקשורת כפי שקורה בדרך כלל בדיונים סגורים, אלא נכללו בהודעה מסודרת שפרסמה ועדת החוץ והביטחון ושאושרה על ידו. ללמדנו, הרמטכ"ל באמת מודאג.

דבריו של איזנקוט הדהדו היטב בחלל חדר הדיונים של ועדת החוץ והביטחון. הוא התייחס באריכות לפרשת אזריה, ואמר בין היתר: "ההתבטאויות שנשמעו לאחרונה בנושאים מבצעיים שנמצאים בבדיקה במערכת הפיקודית והמשפטית בצה"ל אינן רצויות...נאמרו הרבה אמירות ללא ידיעת העובדות, לקידום אג'נדות שאין לקשרן לצה"ל. אנו רוצים את צה"ל פועל על פי פקודות, נוהלי פתיחה באש, רוח צה"ל וערכי צה"ל. אם משהו רוצה אתוס של כנופיה, שיגיד".

חברי כנסת העידו כי זו הייתה אחת ההופעות המרשימות והאמיצות ביותר של רמטכ"ל. איזנקוט אמנם דיבר גם על האיומים הביטחוניים ועל הירידה בהיקף פעילות הטרור, אך אלו לא היו עיקרי דבריו. כשהרמטכ"ל מדבר על חשש מאובדן הלגיטימציה של צבא העם ופגיעה ביכולותיו האסטרטגיות בשל מתקפות מבית, מדובר באירוע חריג ודרמטי.  

השאלה כעת היא האם להופעה המרשימה והמהדהדת של הרמטכ"ל יהיה אפקט על הפוליטיקאים. ח"כ עומר בר לב (המחנה הציוני), אל"מ (במיל') ולשעבר מפקד סיירת מטכ"ל, סקפטי. כחבר הוועדה הוא התרשם מאוד מדברי איזנקוט, שנשמעו בעיניו כצלצול השכמה לחברה הישראלית ולפוליטיקאים. "ברגע שהרמטכ"ל מתבטא כך", הוא אמר בשיחה עם אל-מוניטור, "זה אירוע דרמטי. אני לא זוכר כמותו. אם חברי הכנסת וראש הממשלה לא מבינים את המשמעות ולא מתייחסים לזה כפי שאני חושש שקורה אז אנחנו בבעיה. אני מקווה מאוד ששר הביטחון ליברמן מבין את הזעקה של הרמטכ"ל ואת המשמעויות שלה. לגבי ביבי, אני לא מצפה כבר לכלום. הוא כל כך ציני. נראה שהכל עובר מעל ראשו".

מאמרים מומלצים

האם ניצחון של נתניהו יביא לסוף הדמוקרטיה הישראלית?
בן כספית | הבחירות בישראל | פבר 26, 2020
גנץ: נתניהו חצה קווים שאסור לחצות
מזל מועלם | | פבר 25, 2020
הסדרה בעזה – בין סיסמה ריקה לאחיזת עיניים
עקיבא אלדר | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 25, 2020
ירח הדבש המוזר בין נתניהו לסינוואר
בן כספית | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 21, 2020
השבוע בו האריך גנץ לנתניהו את כהונתו כראש ממשלה
מזל מועלם | | פבר 14, 2020

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020