ישראל פולס

ה"מזימה" להמלכת מוחמד דחלאן

p
המחבר
בקצרה
השמועות על כוונה "להמליך" את מוחמד דחלאן למנהיג פלסטין תופסות תאוצה מאז מונה ליברמן לשר הביטחון ואף מלחיצות את ראש הלשכה המדינית של חמאס. אבל מי שחושב שדרכו סלולה וקלה, שוגה בהערכת הכוחות המתנגדים לו.

ערב יציאתו לאנקרה לפגישה עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן [24 ביוני], הזמין ראש הלשכה המדינית של חמאס חאלד משעל עיתונאים למלונו [בדוחא] כדי להגיב על הסכם הפיוס הצפוי בין ישראל לטורקיה. "יש מזימה אזורית להנחית מישהו מבחוץ לשלוט על עזה ועל רמאללה", הזהיר משעל.

משעל לא נקב בשמו של האדם שלדעתו מאיים על שלטון חמאס בעזה ועל שלטון אבו מאזן ברמאללה, אבל ההנחה הרווחת היא שכוונתו אל מוחמד דחלאן. שמועות על כוונה "להמליך" את דחלאן למנהיג פלסטין תופסות תאוצה בשבועות האחרונים מאז מינויו של אביגדור ליברמן לתפקיד שר הביטחון [30 במאי].

לטענת מקורות פלסטיניים וישראליים, לפני כשנה וחצי [ינואר 2015] נפגשו בחשאי בפריז ליברמן (שהיה אז שר החוץ בממשלת נתניהו) ודחלאן באמצעות ידידם המשותף מרטין שלאף. השניים דנו ב"ענייני הרשות הפלסטינית".

ליברמן ודחלאן דחו בשעתו את הדיווחים הללו, אך אבו מאזן לא האמין להכחשה. ראש השב"כ דאז יורם כהן נאלץ להגיע במיוחד למוקטעה ברמאללה כדי להרגיע את יו"ר הרשות הנסער, ואמר לו כי לא התקיימה ביוזמת או בשם ממשלת ישראל פגישה מעין זו.

מאז הודלפה אותה פגישה בפריז, עננת הקונספירציה המרחפת מעל עזה ורמאללה לא רק שלא התפזרה, אלא הפכה כבדה ומאיימת עוד יותר. הקולות החדשים הנשמעים מהקריה בת"א לאחר מינוי ליברמן הם שאבו מאזן הוא "מכשול" וכי מבצע נוסף בעזה הוא מהלך "בלתי נמנע".  

ברשות הפלסטינית כבר החלה הספירה לאחור לסוף שלטונו של אבו מאזן. השאלה מי יהיה יורשו מעסיקה כעת את ההנהגה הפלסטינית יותר מתמיד נוכח ההערכה הגוברת ברשות הפלסטינית, כי אבו מאזן מתכוון עוד השנה [2016] לפנות את כסאו.

לדחלאן יש תומכים רבים המוכנים ללכת אחריו באש ובמים, אך במקביל הוא צבר גם יריבים מרים. אחד מהם הוא ג'יבריל רג'וב; כמוהו יש רבים בכירים בפת"ח הרואים בדחלאן איום קיומי על הרשות ועל תנועת הפת"ח כולה.

ציון הקשר ליברמן-דחלאן, בין אם היה או לא היה, מספיק כדי להדביק אות קלון על מצחו של דחלאן, ויריביו עושים בזה שימוש רב.

ברצועת עזה המצב מורכב עוד יותר. יחסיו של דחלאן עם חמאס השתפרו פלאים בזכות הקשרים ההדוקים שיצר דחלאן עם נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי. מנהיגי התנועה בעזה קיוו כי דחלאן יסייע להם לפייס את סיסי, וקיבלו בברכה את הזרמת הכספים של "קרן דחלאן" שיצר ברצועה לקידום פרויקטים וסיוע לנזקקים. ראשי חמאס בעזה אינם יכולים להרשות לעצמם להתנגד לסיוע כספי נדיב, אף אם הוא מגיע מדחלאן – שגם אם הוא עושה זאת מתוך דאגה כנה לעמו, ברור כי הפרויקטים הלאומיים הללו מחזקים ומבססים את מעמדו.

לאל-מוניטור נודע, כי בחודשים האחרונים מתנהל מאבק בתוך תנועת חמאס בין משעל והנהגת התנועה בקטאר לבין מנהיגי הרצועה בשאלת הסיוע שמגיש דחלאן בנדיבות לעזה. משעל, אומר לאל-מוניטור גורם פלסטיני המקורב לאנשי דחלאן ברצועה, עושה הכל כדי להכשיל פרויקטים חשובים ברצועה שמקור מימונם ב"כספי דחלאן" – לרבות כאלו שנועדו לרווחת תושבי מחנות הפליטים. המקלות שהוא תוקע בגלגלי הסיוע, אומר הגורם הפלסטיני, מכעיסים מאוד את מנהיגי הרצועה, בעיקר נוכח העובדה שפרויקט שיקום רצועת עזה תקוע מכיוונו של יריבו של דחלאן, יו"ר הרשות אבו מאזן.

היחס לדחלאן בתוך תנועת חמאס מבליט שוב את המתח והבדלי ההשקפות בין הנהגת עזה לבין הנהגת החוץ בקטאר. בעוד משעל היושב מחוץ לעזה פועל מתוך שיקולים פוליטיים ואינטרסנטיים קרים, מנהיגי עזה שוקלים את הדברים במבחן התוצאה. הפיוס של מנהיגי חמאס בעזה עם דחלאן ויחסם למי שנחשב לאויב מר עוד מתקופת היותו ראש הביטחון המסכל ברצועה, לא נובע מתוך אהבה או ידידות אמת אלא משיקולים אינטרסנטים מובהקים.

רק דחלאן, להערכתם של אנשי עזה איסמעיל הנייה וד"ר מחמוד א-זהאר (שבעבר לא חסך את שבטו ממי שהשפיל אותו במרתפי המודיעין של הביטחון המסכל), יכול לקשר בינם לבין נשיא מצרים סיסי. יתרה מכך, הפרויקטים שהוא מקדם ברצועה, לרבות מענקי סיוע לנזקקים ולזוגות צעירים, מפחיתים מהם את הלחץ ומורידים במעט את הביקורת עליהם.

בחמאס, כמו גם בפת"ח, לא מסוגלים להשתחרר מהמחשבה, שהכוח הרב שצבר דחלאן בזכות הקשרים שרקם והכספים שהוא מזרים לעזה ולגדה סוללים עבורו את הדרך למוקטעה ברמאללה, כמחליפו של אויבו המר אבו מאזן. אבל מכאן ועד לקשר של מזימה אזורית המרחק הוא רב.

משעל אמנם לא פירט בפני העיתונאים שהזמין למלונו בדוחא מיהם השחקנים האזוריים השותפים להערכתו ל"מזימה", אבל נדמה כי כולם מבינים את הציר הדמיוני שהוא שרטט. מצרים, ישראל, ארצות הברית ואפילו סעודיה המעבירה לאחרונה תמיכה לרצועה, חשודות בעיניו בשיתוף פעולה עם "השטן" (כלומר דחלאן).

יחד עם זאת, מי שחושב שדרכו של דחלאן סלולה וקלה, שוגה בהערכת הכוחות המתנגדים לו בשטחי הגדה. מאז כניסתו הראשונה של דחלאן לשטחי הרשות לאחר הסכמי אוסלו [1993], עיקר כוחו היה ברצועת עזה. בשטחי הגדה התאגדו מתנגדיו ואויביו סביב ידידו בעבר ויריבו היום ג'יבריל רג'וב. הם לא יתנו לדחלאן את הרשות על מגש של כסף. הם מחכים לו בפינה. 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: palestinian authority, mohammed dahlan, mahmoud abbas, khaled meshaal, israeli-palestinian relations, hamas, gaza strip, avigdor liberman

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept