ישראל פולס

תם עידן חאלד משעל בחמאס

p
המחבר
בקצרה
"אל-וואטן" הלונדוני דיווח כי מנהיג התנועה הודיע למקורביו בקטאר שהחליט לא להתמודד שוב על תפקידו בבחירות הקרובות ללשכה המדינית של חמאס. היורש המסתמן: ראש ממשלת חמאס בעזה לשעבר, איסמעיל הנייה.

אלה הימים האחרונים של חאלד משעל בתפקיד ראש הלשכה המדינית של חמאס. השפעתו של משעל בתנועה דעכה עם השנים לאחר שהימר על הסוס הלא נכון, ועבר מדמשק לקטאר שלא סיפקה את התמיכה שציפה לה. עכשיו זה כפי הנראה עומד להיות רשמי וסופי.

עידן משעל בתנועת חמאס מסתיים בקול ענות חלושה. אתר החדשות "אל-וואטן" הלונדוני דיווח כי מנהיג התנועה הודיע למקורביו בקטאר, שם הוא מתגורר מאז שעזב את סוריה והסתכסך עם טהרן, כי החליט לא להתמודד שוב על תפקידו בבחירות הקרובות ללשכה המדינית של חמאס ולמועצת השורא בסוף השנה הנוכחית.

כשנה לפני הבחירות הקודמות באפריל 2013 שקל משעל לא להתמודד (ואף הודיע על כך). הוא חשש אז שהזרוע הצבאית בעזה תכשיל את בחירתו. אך לאחר שישראל התנקשה בנובמבר 2012 בראש הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג'עברי, ובעקבות מבצע "עמוד ענן"ברצועת עזה שהחל מיד לאחר מכן, משעל הגיע לרצועת עזה ומעמדו החל להשתקם. הוא נשא "נאום ניצחון" בכיכר החייל האלמוני בעזה [התנגדות חמאס ניצחה את ישראל לטענתו], והודיע שהוא "נענה לדין התנועה" וכי ימשיך להוביל את הלשכה המדינית שלה.

הפעם, במצבו הנוכחי בקטאר ובמצבה העגום של חמאס, הבין משעל שהקרב אבוד. גם אם יתרחש נס והוא יצליח לגבור על הכוחות והזרמים שפועלים נגדו בתנועה השסועה מתמיד, אין סיכוי שיצליח לאחר מכן להוציא את חמאס מהבוץ הטובעני שהתנועה שקעה בו.

את הלשכה המדינית של חמאס הקים בעמל רב מוסא אבו מרזוק ממקום מושבו בארצות הברית בתחילת שנות ה-90. כשמרזוק נעצר ע"י האף-בי-איי ב-1995 והחלו תהליכי הסגרתו לישראל, משעל, שישב בעמאן, קיבל את התפקיד במקומו. הוא המשיך להחזיק בתפקיד, שהתמצה אז בעיקר בגיוס כספים לחמאס ברצועת עזה, גם לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו ויתר על הסגרתו של אבו מרזוק לידי ישראל.

מעמדו של משעל הפך לבלתי מעורער לאחר שניצל מניסיון ההתנקשות של המוסד בעמאן [1997]. כדי לפייס את ירדן, שזעמה לאחר חשיפת ניסיון ההתנקשות על אדמתה, נאלץ נתניהו לשחרר מהכלא הישראלי את המנהיג הרוחני של חמאס, שייח אחמד יאסין. שחרורו של יאסין נתפס כהישג שרשום על שמו של משעל.

לאחר ההתנקשויות ביאסין (מארס 2004) ובממלא מקומו עבד אל-עזיז רנטיסי חודש לאחר מכן, משעל הפך לדמות הבכירה ביותר בתנועה. הוא החליט לקדם תהליכים דרמטיים שהפכו את חמאס לתנועה פוליטית תאבת שלטון. מדמשק שלט משעל על התנועה, ובזכות מנהיגותו הביא לה את הניצחון בבחירות 2006 ברשות הפלסטינית. אבל מאז, הוא עשה רק טעויות.

מנהיגי עזה התלוננו שבגלל היותו מחוץ לטווח הפעולה של שירותי הביטחון הישראליים , נקט משעל מדיניות מילטנטית מדי שהובילה את עזה לאסון. בעבר דווח כי בכירי חמאס, ראזי חאמד והד"ר אחמד יוסף, נסעו לדמשק במיוחד והטיחו בפניו ובפני שאר אנשי הלשכה כי הם אחראים להרס עזה במבצע "עופרת יצוקה" בדצמבר 2008.

אבל עיקר הביקורת על משעל הייתה ונשארה על כך שלאחר ניצחון חמאס בבחירות, והקמת ממשלה  ששולטת ברצועה, אין טעם למנהיגות גולה. ראש הלשכה המדינית מצא מחסה בטוח ונוח בקטאר, ואיבד עם השנים את בסיסי כוחו ואת השפעתו. אם בעבר בחמאס היו זקוקים למשעל כדי לגייס כספים לתנועה בעולם, עכשיו לא רק שיכולתו להשיג תרומות פחתה, הוא אף הפך לנטל. משעל הסתכסך עם איראן והפך לסדין אדום בעיניי המשטר בטהרן. כל עוד הוא עומד בראש הלשכה המדינית של התנועה, אין שום סיכוי לשיפור היחסים עם איראן, שבעבר הייתה אחת מעמודי התווך של חמאס - כלכלית וצבאית.

משעל מבין היטב את מצבו. בקרוב, כך מסתמן, יחל עידן איסמעיל הנייה, ראש ממשלת חמאס בעזה לשעבר. כל מי שבקיא בתככים ובמאבקי הכוח הפוליטיים בתוך התנועה יודע שהנייה הוא היורש הטבעי של משעל. הוא עבר כברת דרך ארוכה מאז היה יד ימינו של אחמד יאסין. יריביו, אנשי פתח וגם בכירים במודיעין הישראלי, נהגו ללגלג על הנייה ולכנות אותו "שוטף סירי הלילה של השייח יאסין".

אכן, הנייה אינו אדם בעל עמוד שדרה חזק במיוחד, אך הוא ניחן בשתי תכונות שסייעו לו לפלס את דרכו לצמרת: כריזמה ופרגמטיות. נאומיו חוצבי הלהבות של הנייה וגישתו הפוליטית המתונה - שמשכה תומכים גם מחוץ חמאס - הובילה אותו לראש רשימתה הפוליטית של התנועה בבחירות 2006. עם זאת, לאורך השנים הבין הנייה שעמדות פרגמטיות לא יקדמו אותו בתנועה שהזרוע הצבאית שלה היא החזקה והקובעת. מדי יום הוא הפך לתקיף ומליטנטי יותר, עד שיישר קו עם המנהיגים הקיצוניים ביותר בחמאס.

הסיפור הבא מלמד על התנהגותו ועל אופיו ההפכפך של איסמעיל הנייה: בהפיכה הצבאית שביצעה הזרוע הצבאית של חמאס (עז א-דין אל-קסאם) בעזה ביוני 2007 ירו אנשיה פצצות מרגמה לעבר ביתו של חברו, סמיר משהראווי, ממנהיגי הפתח ברצועה. בבית ההוא, שאנשי חמאס הפגיזו, הנייה הסתתר מפני מסוקי צה"ל בבליץ החיסולים שנקט צה"ל במארס-אפריל 2004. משהראווי החביא את הנייה בביתו, לאחר שהאחרון הגיע למקום כשהוא מחופש לאשה.

כשאנשי עז א-דין אל-קסאם ניסו לחסל את חברו, הנייה לא עשה דבר ולא אמר מילה כדי להציל אותו. סמיר משהראווי, שנחשב למקורבו וליד ימינו של מוחמד דחלאן, שרד את ההפגזה. אבל מאז הוא מספר לכל מכריו כי הימים האלה הם הוכחה לכך שהנייה מוכן למכור את עקרונותיו ומוסריותו עבור תפקיד, כוח והשפעה.

בבחירות הקודמות ללשכה המדינית ב-2013 גבר הנייה על מוסא אבו מרזוק והתמנה לתפקיד סגן ראש הלשכה. בבחירות הקרובות הנייה כבר עשוי לעמוד בראש התנועה. גם אז, ניתן להניח שהוא לא יהיה האיש החזק בחמאס, אלא ימשיך לרקוד לפי החליל של הזרוע הצבאית של התנועה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: shura council, palestinian leaderships, palestinian authority, mousa abu marzouk, khaled meshaal, ismail haniyeh, hamas, gaza strip

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept