ישראל פולס

רוץ רובי, רוץ

p
המחבר
בקצרה
אולי זו הבשלות, ואולי המעבר מהכנסת למשכן הנשיא עושה את שלו. ריבלין אינו מעלה יותר על פניו הבעת גועל למשמע תוכניות לוותר על שליטה ישראלית בשכונות קצה במזרח ירושלים, ומתייחס ברצינות למתווה שיהפוך את הר הבית מבעיה אזורית לפתרון אזורי.

בערב חג הפסח הגיעה לתיבות הדואר האלקטרוני של פעילי שלום ישראלים ברכה מלבבת מבכיר בתנועת הפתח. מוחמד אל-מדני, חבר הוועד המרכזי של הפתח, הביע משאלה כי "בחג החירות תתממש גם החירות לעם הפלסטיני ונקים את מדינתנו ליד מדינת ישראל ושלום ישכון באזורנו". אל-מדני, שעומד בראש הוועדה לאינטראקציה עם החברה הישראלית, חתם את איגרת הברכה ב"אמרו אמן". למרבה הצער, אותם ישראלים שמוסמכים לומר "אמן" לתפילת השלום ולהגשים אותה, סוגדים דווקא לאדמה, ולרגל חגי ישראל נוהגים לכבד את אל-מדני וחבריו בסגר על הגדה.   

בשבוע שעבר (17 באפריל) דיווח כאן אורי סביר, שישראל הבהירה לעבדאללה מלך ירדן כי היא דוחה גם את התוכנית לכינון קונפדרציה ירדנית-פלסטינית, שגבולה המערבי יתבסס על קווי 67׳. ממשלתו של בנימין נתניהו עסוקה בתכנון חגיגות היובל ל"שחרור ירושלים". אילו זה היה תלוי בו, נתניהו היה מוציא צו איסור פרסום על הראיון שבו נשיא המדינה ראובן ריבלין העז לסכן את הסטטוס קוו. בראיון לערוץ 20 (12 באפריל) דיבר ריבלין בשבחו של רעיון הקונפדרציה הישראלית-פלסטינית, וזאת מבלי להתייחס למרכיב הירדני. "כאשר יש לך שתי ישויות מדיניות - הישות הפלסטינית והישות הציונית העברית״, אמר האזרח מספר אחד, ״ייתכן מאוד שנצטרך לחיות בקונפדרציה, כאשר כל אחד מנהל את חייו הפרטיים בצורה כזאת או אחרת, ויש עניינים גלובליים שמתנהלים על ידי המערכת כולה״.

נקודת המוצא של הנשיא היא שלמרבה הצער פג תוקפו של חזון גיבורו, זאב ז'בוטינסקי: "שם ירווה לו משפע, מאושר/ בן ערב, בן נצרת ובני/ כי דגלי, דגל טוהר ויושר/ יטהר שתי גדות ירדני". יוצא חלציה של תנועת החירות מתאים את תפיסת העולם ההומניסטית שלו למציאות העגומה שנוצרה בקרב הציבור היהודי ביחס לערכי הדמוקרטיה, השוויון והסובלנות כלפי מיעוטים. הוא מבין שישראל היפה נקלעה למדרון חלקלק, וכי אם לא יימצא מי שיעצור אותה, היא תידרדר לתהום.

ריבלין רואה בתוכנית הקונפדרציה חלופה למדינה דו-לאומית, שהיא פתרון שיוביל למדינת אפרטהייד ובסופו של דבר לחלוקת הארץ – פתרון שאינו בר ביצוע. בהודעה שפרסמה לשכתו בדצמבר 2015, ערב צאתו לפגישה עם הנשיא אובמה, נאמר שהנשיא ריבלין מציע להקים "ישות" פלסטינית בשטחים, לצד מדינת ישראל, במסגרת קונפדרציה משותפת. יודגש שהנשיא מדבר על "ישות" ודבק בהתנגדותו להקמת מדינה פלסטינית. הוא מציע שבין הים לירדן תהיה אך ורק ריבונות ישראלית וצבא ישראלי. נראה שבנושא הזה יהיה עליו לעבור מחסום גבוה.

ריבלין אינו נמנה על הפוליטיקאים שמפריחים בלונים חלולים לאוויר כדי לזכות בכותרות. הוא גדל בביתו של תלמיד חכם, הפרופסור יוסף יואל ריבלין. הנשיא העשירי אינו מסתפק בקטעי עיתונות שמונחים בכל בוקר על שולחנו. ריבלין מייחד שעות ארוכות לקריאת תוכניות שלום, בהן יוזמת השלום האזורית שמובילה קבוצת "ישראל יוזמת", ותוכנית "שתי מדינות מולדת אחת". בית הנשיא פתוח בפני ישראלים שמחפשים דרכים לצאת מהקופסה הנאטמת של פתרון שתי המדינות. לאל-מוניטור נודע שריבלין יוצא מעת לעת מלשכתו למקומות מפגש מוצנעים, כדי לשמוע מה בפיהם של מומחים פלסטינים.

ב-2005 עמד ח"כ ריבלין בראש קבוצת חברי כנסת שדרשה מממשלתו של אריאל שרון להסיר את המחסום משטח איי-1, המחבר בין ירושלים למעלה אדומים. הוא טען כי בסירובו של שרון לאשר את הקמת השכונה, הוא "מחלק את ירושלים". ח"כ ריבלין התנגד לתוכנית ההתנתקות מרצועת עזה וכינה אותה "גירוש יהודים". בביקור שקיים ב"מוזיאון גוש קטיף" במלאת ארבע שנים להתנתקות, אמר ריבלין, אז יו"ר הכנסת, כי "עלינו להיאחז באמונתנו שארץ ישראל כולה שלנו, וכי הגירוש מגוש קטיף לא הביא שום יתרון". 

המעבר למשכן הנשיא לא פירק אותו מהאמונה בזכותם של יהודים להתיישב בכל חלקי ארץ ישראל. לפני שנה [פברואר 2015] השתתף ריבלין בטקס הסרת הלוט לפתיחת מוזיאון היישוב היהודי המחודש בחברון. הוא אמר שם כי "אין דרך לחזור אחורה את המסלול שבו נחצבה תודעת עמנו בלי ללכת אל חברון". ואכן, תוכנית הקונפדרציה של ריבלין נועדה לאפשר את המשך ההתיישבות היהודית בכל השטח שבין הירדן לים. ככל הידוע, הוא טרם גיבש עמדה לגבי מעמדם הפוליטי של התושבים הפלסטינים בגדה המערבית והזכות שלהם ללכת אל יפו.

מי שאימץ לעצמו את הנוהג לפתוח כל ראיון רדיו במשפט "בוקר/ערב טוב מירושלים", אינו מעלה יותר על פניו הבעת דחיה למשמע תוכניות לוותר על שליטה ישראלית בשכונות קצה במזרח ירושלים, כמו מחנה הפליטים שועפאט. הוא מתייחס ברצינות למתווה שיהפוך את הר הבית מבעיה אזורית לפתרון אזורי. אולי זו הבשלות, ואולי המעבר מהכנסת למשכן הנשיא עושה את שלו. כמו שתירץ הנשיא פורד באוזני יצחק רבין את הפרת ההבטחה שנתן לו בלשכתו בקונגרס, לקדם את העברת שגרירות ארה"ב לירושלים: "מה שרואים מהבית הלבן לא רואים מגבעת הקפיטול".

בידי נשיא מדינת ישראל אין שמץ מהסמכויות הפורמליות שמחזיק בידיו נשיא אמריקאי, אך הסמכות המוסרית של הנשיא ריבלין לא תסולא בפז. רוץ רובי, רוץ. העם מאחוריך.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: two-state solution, reuven rivlin, jordan, israeli occupation, israeli-palestinian conflict, fatah, east jerusalem

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept