ישראל פולס

ישראל מאבדת את אזרחיה הערבים

p
המחבר
בקצרה
אם תימשך המגמה הנוכחית של אפליה קשה נגד האזרחים הערבים ושל העדר תקווה לפתרון מדיני, בישראל עלולים לגלות יום אחד שערביי הגליל והנגב חברו לתושבי הגדה המערבית ועזה במאבק משותף לעצמאות פלסטינית

היחסים בין ערבים ליהודים בתוך מדינת ישראל הריבונית הידרדרו לכדי משבר חסר תקדים. האפליה נגד ערבים והיעדר התקווה לפתרון של שתי מדינות דחפו את ערביי ישראל לזרועותיהם של אחיהם ממזרח לקו הירוק, ולמאבק למען עצמאות. במובנים מסוימים, זה עלול להחזיר אותנו למצב ששרר טרום הקמתה של מדינת ישראל.

הפיגוע בתל אביב ב-1 בינואר נתפס בעיני ממשלת ישראל כתמרור אזהרה בעל אופי אסטרטגי. המחבל נשאת מלחם פעל ממניעים לאומניים ודתיים; ומכאן אולי גם הדילמה בקבינט סביב השאלה האם היתה זו תקרית מבודדת, או שאולי היא מסמנת את תחילת מעורבותם של ערביי ישראל במאבק הפלסטיני הנרחב נגד ישראל.

נראה שהממשלה חששה זה מכבר מהאפשרות השניה: יום לפני ההתקפה הקבינט הכריז על תוכנית שאפתנית לפיתוח חברתי כלכלי במגזר הערבי בתקציב של 15 מיליארד שקל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מודאג, ובצדק, אבל זה לא מנע ממנו לצאת בהאשמות גזעניות בנאום ההספד שנשא במקום הפיגוע בתל אביב יום למחרת. "אינני מוכן לקבל שתי מדינות בישראל - מדינת חוק לרוב אזרחיה ומדינה בתוך מדינה לחלק מאזרחיה", אמר נתניהו, ובכך השווה בין המגזר הערבי כולו לבין המחבל.

נתניהו מבין את הצורך לצמצם את הפער החברתי כלכלי בין האוכלוסייה היהודית לבין ערביי ישראל, ובכל זאת, מחשש שייתפס בעיני מצביעיו מהימין כמי שנוטה לטובת הערבים, התנה את הקצאת 15 מיליארד השקלים של תוכנית הפיתוח במגזר הערבי בצייתנות רבה יותר לחוק - במיוחד בכל מה שקשור להיתרי בנייה ולהחזקת כלי נשק. הרמז המובלע הוא סיוע כלכלי בתמורה לנאמנות רבה יותר למדינת ישראל. ואולם התמיכה במגזר הערבי, אם אכן תקרום עור וגידים, היא כאין וכאפס לעומת ההשקעה בתשתיות בשאר חלקי ישראל, שלא לדבר על ההתנחלויות בגדה המערבית. עוד יותר מזה, נתניהו מינה את השרים יריב לוין וזאב אלקין, שני חברי ליכוד נציים ולא בדיוק מעמודי התווך של הדמוקרטיה הליברלית, לאחראים על מילוי התנאים הלאומניים לפני שיוקצו משאבים כלשהם למגזר הערבי.

מקורב לגילה גמליאל, השרה לשוויון חברתי, שהייתה מיוזמי התוכנית לסיוע כלכלי למגזר הערבי, אמר לאל-מוניטור שגמליאל רואה בשוויון הזדמנויות לערביי ישראל תנאי הכרחי ליציבותה החברתית של ישראל. השרה מודאגת כעת מהשחיקה הצפויה בחבילת הסיוע.

ואכן, חוסר השוויון בולט לעין, תוצאה של עשרות שנים של אפליה שרק הלכה והחריפה מאז עלייתו של נתניהו לשלטון. מתוך אוכלוסייה של שמונה וחצי מיליון ישראלים, 20.75 אחוזים הם ערבים ישראלים, כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מנובמבר 2015. ועם זאת, על פי דו''ח שפרסם ביוני 2013 כוח משימה בריטי בנושאים הקשורים לערביי ישראל, העיריות הערביות חולשות על 2.5 אחוזים בלבד מכלל האדמות בישראל. מאז הקמת המדינה ב-1948, הוקמו ברחבי הארץ 700 יישובים חדשים, אבל אפילו לא יישוב ערבי אחד. שירותי הבריאות והחינוך במגזר הערבי מפותחים הרבה פחות בהשוואה לשירותים המקבילים בערים, בעיירות ובכפרים של האוכלוסייה היהודית, בשל היעדרו של תקצוב ממשלתי ראוי למגזר. על פי אותו דו''ח בריטי, תוחלת החיים של גברים ערביי ישראל נמוכה בארבע שנים מגברים יהודים, ואצל הנשים הערביות היא נמוכה ב-3.2 שנים מהנשים היהודיות. באוניברסיטאות בישראל, רק 12 אחוזים מהבוגרים ושני אחוזים בלבד מאנשי הסגל הם ערבים. גם מצבם הכלכלי של ערביי ישראל גרוע יותר - אף שמדובר בחמישית מכלל האוכלוסייה, המגזר הערבי מייצג רק שמונה אחוזים מסך התמ"ג בישראל.

אך בעיית הקיפוח ושלילת הזכויות של ערביי ישראל עמוקה הרבה יותר מהממד החברתי-כלכלי. שורשיו של הקרע בסכסוך הישראלי פלסטיני, שמאתגר את זהותם של ערביי ישראל. בהגדרה, הם מזהים עצמם עם אחיהם הנתונים לכיבוש מצדו האחר של הקו הירוק. האתגר שעומד בפני זהותם התעצם דרמטית בעקבות הקיפאון ששורר בתהליך השלום, והעובדה שהקו הירוק הופך בהדרגה ללא רלוונטי בשל מדיניות הרחבת ההתנחלויות של הממשלה הנוכחית. משבר הזהות של ערביי ישראל, אשר רואים עצמם יותר ויותר פשוט כפלסטינים, החריף עוד יותר מאז שהממשלה שילחה כל רסן בחקיקה וברטוריקה הגזענית שלה (עיינו ערך הצעת חוק הלאום). גבר או אישה ערבים חוששים להסתובב היום ברחובות של רבות מערי ישראל, מחשש להטרדות מצד החוליגנים של הימין הקיצוני או לעיכוב ותשאול מצד משטרת ישראל. צעיר או צעירה מהמגזר הערבי יתקשו למצוא עבודה מכובדת, על אחת כמה וכמה לשכור דירה מבעל בית יהודי.

האינטגרציה היחסית של ערביי ישראל בחברה הישראלית, שהשתפרה משמעותית בימי שלטונם של רבין ושל פרס בשנות התשעים, הייתה מהישגיה הגדולים ביותר של מדינת ישראל. כיום נראה שהפער החברתי כלכלי, הגזענות הפושה בכל תחום ומחיקתו של הקו הירוק הלכה למעשה מובילים את יחסי היהודים והערבים למדרון חלקלק.

כל עוד היה תהליך שלום מציאותי ובר-קיימא שחתר לפתרון של שתי מדינות, היו ערביי ישראל בעיקר צופים מודאגים מן הצד. כעת, כשהאפשרות הזו נקברה סופית, חוזרים ערביי ישראל להזדהות עם גורלם של אחיהם הפלסטינים בגדה וברצועה, ועם מאבקם לעצמאות. אילו מבינהם הנוטים לעבר איסלאם קיצוני (כמו הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית שהוצא אל מחוץ לחוק) מזדהים עם חמאס. רוב חברי הכנסת הערבים תומכים בהתנגדות לא אלימה לכיבוש. וכמה מבני הדור הצעיר שואבים השראה מהמתקפות האלימות נגד ישראלים, כמו במקרה של אותו "מחבל מרחוב דיזנגוף" ב-1 בינואר.

הכתובת רשומה על הקיר. אם תימשך המגמה הנוכחית, במיוחד ללא שום אופק מדיני של שתי מדינות לשני עמים, אנחנו עלולים לגלות יום אחד שערביי הגליל והנגב חברו לערביי הגדה המערבית ועזה, במאמץ לאומני משותף לזכות בעצמאות פלסטינית; כמו ב-1947.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: west bank, two-state solution, terror attacks, social injustice, israeli-arabs, intifada, discrimination, arab-israelis

אורי סביר היה ממקימי מרכז פרס לשלום ב-1996,לאחר שנים רבות בחזית אסטרטגית השלום בישראל. מאז 1999 הוא מכהן כנשיא הכבוד של המרכז. כמנכ"ל משרד החוץ (1993-1996) כיהן סביר כראש צוות המו"מ בהסכמי אוסלו, כחבר משלחת המו"מ בין ישראל וירדן, וכראש משלחת המו"מ בין ישראל וסוריה. ב-1999 נבחר סביר לכנסת הישראלית החמש-עשרה מטעם מפלגת המרכז.

בתחום העסקים, סביר כיהן כראש הוועד המנהל של העיתון העולמי היומי "מטרו אינטרנשיונל". ב-2001 הקים סביר עמותה בינלאומית ללא-מטרות-רווח בשם "גלוקל פורום", המבוססת ברומא ומעודדת דיפלומטיה בין-עירונית ברחבי העולם וב2011 הקים את Yala Young Leaders, תנועה אינטרנטית לשלום, אשר סוחפת אחריה מאות אלפי נרשמים.

סביר פרסם שלושה ספרים: "התהליך: מאחורי הקלעים של הכרעה היסטורית" המבוסס על ניסיונו כראש צוות המו"מ בהסכמי אוסלו (1998); "מר ישראלי בבחירות 2006" (2006); ו-"קודם שלום" (2006).

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept