ישראל פולס

באיחוד האירופי שוקלים להקים ברשות מנגנונים למלחמה בטרור

p
המחבר
בקצרה
בכיר בבריסל סיפר לאל-מוניטור שממשלת בריטניה מוכנה להוביל מהלך לבנייה והכשרה של מנגנוני מלחמה בטרור ברשות הפלסטינית. מומחי הביטחון של האיחוד האירופי ערכו שיחות לא רשמיות בנושא עם בכירים פלסטינים

בעקבות התחזקותה של המדינה האיסלאמית בקרב הקיצוניים בעולם הערבי ובכלל, ובמיוחד לאחר מתקפת הטרור על פאריז ב-13 בנובמבר, עולות בישראל תהיות באשר ליכולתם של הפלסטינים לשמור על הביטחון במקרה שיושג הפתרון של שתי מדינות לשני עמים. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר לאחרונה בכמה וכמה הזדמנויות כי גם אם יושג פתרון כזה, הביטחון השוטף בגדה המערבית יישאר באחריות צה"ל.

מקור ביטחוני בכיר ברשות הפלסטינית ברמאללה, אדם עם ניסיון רב בתחום, אמר לאל-מוניטור בעילום שם: "נתניהו חולם בהקיץ. עם הקמת המדינה, אנחנו נהיה אחראים לביטחון בגדה המערבית ובעזה, ונעשה את זה יותר טוב מהישראלים. תסתכל על ישראל, עם כל הכוח הצבאי של מעצמת על - בכל זאת היא לא מצליחה לדכא את גל הטרור; גם עכשיו, כשהוא עדיין אקראי, ישראל מתקשה להיאבק בכמה עשרות צעירים מתוסכלים. וכל צופה אובייקטיבי מהצד יאמר לך שהיא הפסידה בשתי המלחמות האחרונות מול חמאס".

לדבריו, לכשיושג הפתרון של שתי מדינות לשני עמים, הם בהחלט יהיו נכונים לתאם עם עמיתיהם הישראלים (לא עם הפוליטיקאים) אסטרטגיה שתניב ביטחון לשני הצדדים. ובכל זאת, הוא הוסיף: "בינתיים, ישראל חייבת להבין ששורש הבעיה של האלימות הפלסטינית ושל ההתנגדות הוא הכיבוש; סיום הכיבוש יגביר את הביטחון". 

כשנשאל על מדיניות הביטחון של מדינת פלסטין העתידית, אמר המקור הביטחוני שכבר היום קיימות תוכניות ואסטרטגיות מפורטות. התוכניות אף הוצגו לגנרל האמריקאי ג'ון אלן, כשהגיע לאזור בשנים 2014-2013 כדי לקיים שיחות ביטחוניות כחלק מיוזמת השלום של קרי. התוכניות כוללות הסכם לפירוז המדינה הפלסטינית, במקביל לביסוסו של כוח משטרה חמוש לשמירה על הסדר הציבורי, לצד משמר גבול ושירותי מודיעין למלחמה בטרור. לאורך הגבול עם ירדן, הגבול העתידי עם ישראל, וכן ברצועת עזה, הפלסטינים מוכנים להסכים לכוח בינלאומי מטעם האו"ם, ואולי אף בשיתוף ברית נאט"ו וכוח של הליגה הערבית. ישראל תוכל לקחת חלק בכוח השיטור הזה למשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים, לצורכי ניטור בלבד ולא לשם כיבוש, כפי שהסביר המקור הביטחוני.

הוא הוסיף ואמר שניהל שיחות גישוש והבהרה בקהיר עם ראשי הביון המצרי על תפקידו העתידי של הצבא המצרי באסטרטגיית הביטחון הפלסטינית, הן בגדה המערבית והן ברצועת עזה. הוא שם את מבטחו במצרים, ומאמין שהם נהנים מאמינות גם בעיני הישראלים והאמריקאים.

בהתחשב בעמדה זו של הפלסטינים, ובדאגות הביטחון המוצדקות של ישראל לנוכח התהפוכות באזור, נדמה שישראל חייבת כעת לשקול מחדש את האסטרטגיה הביטחונית שלה למלחמה בטרור, למקרה שיושג פתרון שתי המדינות.

בעידן זה של טרור עולמי, ניתן להשיג ביטחון אך ורק כחלק ממאמץ רב-צדדי, תוך שימוש בדיפלומטיה קולקטיבית ובפעילות קולקטיבית למלחמה בטרור.

מקור בכיר בבריסל, המתמודד עם סוגיות אזוריות בתוך האיחוד האירופי בעקבות מתקפת הטרור על פאריז, סיפר לאל-מוניטור שקובעי המדיניות במטה האיחוד האירופי שוקלים להשתמש גם בסכסוך הישראלי-פלסטיני בדגם הדיפלומטיה ומדיניות הביטחון של פורום המדינות P5+1 (חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון וגרמניה). צעד שכזה יכלול מאמץ דיפלומטי מצד החברות בפורום P5+1 מול ישראל, מול הרשות הפלסטינית וגם מול הליגה הערבית, לשם קידומו של פתרון שתי המדינות על בסיס קונצנזוס שיושג באותו פורום - בהתחשב בהצעות המסגרת האמריקאיות שהעלה מזכיר המדינה קרי באביב 2014, ביוזמת השלום הערבית מ-2002, וכמובן גם בצורכי הביטחון של ישראל.

במקביל, שוקלים קובעי המדיניות באיחוד האירופי חבילת ביטחון קולקטיבית שתהווה חלק בלתי נפרד מתהליך שלום עתידי. חבילה שכזו תכלול תיאום ישראלי-פלסטיני למלחמה בטרור בגדה המערבית, ונוכחות זמנית של הצבא הישראלי לאורך נהר הירדן, בתמיכתן של יכולות הביון האמריקאיות והאירופיות ובסיוע כוח ניטור בינלאומי. אשר לביטחון ברצועת עזה, למצרים יהיה שמור תפקיד מרכזי בגזרה זו, בתיאום מלא עם הרשות הפלסטינית ועם ישראל.

ברמה האזורית, פורום המדינות P5+1 יתאם שיתוף פעולה נרחב יותר למלחמה בטרור, כפי שכבר קורה בהדרגה בעצם ימים אלה לאחר מתקפת הטרור על פאריז.

אותו מקור בכיר בבריסל אמר לאל-מוניטור, שמומחי הביטחון של האיחוד האירופי ערכו שיחות לא רשמיות עם בכירים במנגנוני הביטחון הפלסטינים. לדבריו, הם הגיעו להבנה רחבה עם הפלסטינים שיש לראות בטרור איום לא רק על ישראל אלא גם על פלסטין. באיחוד האירופי מוכנים לתרום להכשרה ולבנייה של מנגנונים למלחמה בטרור, בהובלת ובתיאום ממשלת בריטניה.

המקור הביטחוני הבכיר מרמאללה אישר באוזני אל-מוניטור ששיחות הביטחון הלא-רשמיות עם האיחוד האירופי אכן התקיימו, אבל הוא לא ייחס חשיבות רבה לגישושים הללו. מבחינתו, הפתרון לאתגר הטרור שניצב בפני ישראל ופלסטין הוא פוליטי מטבעו: "ללא סיום הכיבוש וללא פתרון של שתי מדינות שמביא בחשבון את צורכי הביטחון של שני הצדדים, הטרור רק יתפשט ויחריף עוד יותר, בהשראת חמאס והרשתות החברתיות. שלום הוא התשובה האמתית לבעיות הביטחון".

נמצא ב: two-state solution, palestinian-israeli peace process, palestinian-israeli conflict, john kerry, john allen, israel, eu, benjamin netanyahu

אורי סביר היה ממקימי מרכז פרס לשלום ב-1996,לאחר שנים רבות בחזית אסטרטגית השלום בישראל. מאז 1999 הוא מכהן כנשיא הכבוד של המרכז. כמנכ"ל משרד החוץ (1993-1996) כיהן סביר כראש צוות המו"מ בהסכמי אוסלו, כחבר משלחת המו"מ בין ישראל וירדן, וכראש משלחת המו"מ בין ישראל וסוריה. ב-1999 נבחר סביר לכנסת הישראלית החמש-עשרה מטעם מפלגת המרכז.

בתחום העסקים, סביר כיהן כראש הוועד המנהל של העיתון העולמי היומי "מטרו אינטרנשיונל". ב-2001 הקים סביר עמותה בינלאומית ללא-מטרות-רווח בשם "גלוקל פורום", המבוססת ברומא ומעודדת דיפלומטיה בין-עירונית ברחבי העולם וב2011 הקים את Yala Young Leaders, תנועה אינטרנטית לשלום, אשר סוחפת אחריה מאות אלפי נרשמים.

סביר פרסם שלושה ספרים: "התהליך: מאחורי הקלעים של הכרעה היסטורית" המבוסס על ניסיונו כראש צוות המו"מ בהסכמי אוסלו (1998); "מר ישראלי בבחירות 2006" (2006); ו-"קודם שלום" (2006).

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept