ישראל פולס

לח"כ זוהיר בהלול יש כמה דברים להגיד לנו

p
המחבר
בקצרה
"את התקשורת מעניין זה שצועק בכנסת או זה שמגיע לאל אקצה בהפגנתיות...אני רוצה לבנות גשרים ולא להרוס אותם. אני רוצה לייצר שיח עם הישראלים ורוצה בעיקר שיקשיבו לי בתור ערבי אזרח ישראל". ח"כ זוהיר בהלול בראיון לאל-מוניטור.

בבקרים האחרונים ח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני) מתעורר מותש. גל הטרור הנוכחי, שסחף אחריו גם צעירים ערבים ישראלים, מדיר שינה מעיניו. זהותו כערבי ישראלי, מוסלמי, חבר כנסת במפלגה ציונית, עמוסה גם כך בקונפליקטים ומאבקים.

ביום שני (19 באוקטובר) התעורר בהלול לחדשות הקשות שאזרח ישראלי, בדואי בן 21 מהכפר חורה, הוא המחבל שביצע ערב קודם את הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע. "כשהבנתי שהמחבל הוא מחורה התחלחלתי. לא יכולתי לתפקד, לא נסעתי לירושלים. אמרתי שזה לא יכול להיות", הוא מספר בראיון לאל-מוניטור. "מצד שני אני יודע שיש אקלים שמייצר עשב שוטה. לערביי ישראל יש קווים אדומים במאבק המוצדק שלהם. לא צריך להכליל".

ח"כ בהלול נולד בעכו. לפני שהגיע לפוליטיקה עסק בעיתונות – הוא היה שדרן ופרשן ספורט אהוב ומוערך והגיש תוכניות אקטואליה פוליטיות בתקשורת הישראלית הממוסדת. הבחירה ללכת לפוליטיקה באמצעות מפלגה מיינסטרימית הייתה טבעית לו. זה קרה בדיוק במערכת הבחירות האחרונות [2015] בה נכפה על המפלגות הערביות להתאחד בשל העלאת אחוז החסימה. בהלול ועיסאווי פריג' ממרצ מצאו את עצמם במיעוט – ח"כים ערבים שפועלים מתוך מפלגות ציוניות ולא מתוך האיחוד הערבי הגדול והסוחף. דווקא עכשיו, בשיאה של הסערה, בהלול בטוח שבחר נכון ושהציבור הערבי ברובו מעדיף את הדרך שלו.

אל-מוניטור: הח"כים הערבים של הרשימה המשותפת מובילים את השיח בתקשורת לכיוונים מאוד מתלהמים. איך אתה מרגיש עם זה?

ח"כ בהלול: אני לא רוצה לסנגר על הרשימה המשותפת, אבל אי אפשר לומר עליהם שהם עוכרי ישראל או מרגלים או גיס חמישי בתוך הכנסת. יחד עם זאת, כאשר החלטתי ללכת לפוליטיקה הצטרפתי למפלגה ישראלית טיפוסית ולא למפלגה ערבית מובהקת. אני רוצה להיות לגיטימי בשיח הפנים ישראלי שהוא נטול התלהמות, כי נקעה נפשי מהעניין הזה. אני גם חושב שרוב הציבור הערבי רוצה לייצר שיח חדש עם הציבור הישראלי. אז נכון שההישג של הרשימה המשותפת הוא חסר תקדים, אבל זה בעיקר בגלל התגשמותו של החלום הערבי של הליכה מאוחדת לבחירות.

יש לא מעט סקרים שאני נשען עליהם, שמובילים אותי למסקנה שהדרך שלי היא הדרך האמיתית. אני רוצה לבנות גשרים ולא להרוס אותם. אני רוצה לייצר שיח עם הישראלים ורוצה בעיקר שיקשיבו לי בתור ערבי אזרח ישראל.

אני לעולם לא אוותר על זכותי להיאבק ולהילחם כחבר כנסת, ולפני כן כאיש תקשורת, על זכויותיו של המיעוט הערבי בישראל. זהו מאבק רציני, חברתי ודמוקרטי, שצריך להתנהל ללא מורא, גם אם הוא מעצבן חלקים נרחבים מהציבור הישראלי. אם נתחום את המאבק למישור האזרחי והפוליטי, הציבור הישראלי יוכל להושיט (לנו) יד ולהבין את המצוקות שלנו.

יחד עם זה המישור הלאומי הוא מאוד לגיטימי וחשוב. בתחילת דרכי (הפוליטית) נסעתי לרמאללה ונפגשתי עם הנציגים הרשמיים של הרשות. אבו מאזן שידע שאני שם הזמין אותי לפגישה. אבל אם כל הזמן אני אדבר רק על הסוגיה הפלסטינית ולא על האזרחית, אני לא אמצא כמעט פרטנרים במדינת ישראל. מחובתי כפוליטיקאי ללכת באומץ נגד הפופוליזם, כאילו שהשיח הלאומי הוא השיח היחידי. זה לא המצב. השיח האזרחי לא פחות חשוב מהלאומי. בישראל יש מרכז ושמאל שיכולים להתאגד איתנו במאבק האזרחי.

אל-מוניטור: מה אתה חושב על הריב המתוקשר בין ח"כ איימן עודה לראש עיריית נצרת עלי סלאם?

ח"כ בהלול: לא אהבתי את הסגנון, אבל אהבתי את הוויכוח. השיח הזה היה מאוד חשוב גם אם הוא לא היה בסגנון חנה בבלי. הוא היה חשוב ללבלוב השיח בתוך המיעוט הערבי בישראל. למרות שהיהודים אהבו את הקרע הזה, מטעמים מובנים, והזדהו באופן מוחלט עם עלי סלאם, החשיבות שלו היא פנימית. המון שנים לא התנהל בתוך המיעוט הערבי שיח שמדגיש את מה שאמור להיות מונח על האג'נדה הציבורית שלו. זה הראה שהמיעוט הערבי הוא לא מיעוט של עדר הומוגני. המיעוט הערבי הוא פלורליסטי ומגוון, אם כי תמיד ניסה להצטייר מול הציבור הישראלי כהומוגני, וזו טעות. אני הייתי איש קונצנזואלי, ששידר כדורגל והיהודים אהבו. כששידרתי תוכניות ערכיות פוליטיות חשובות, הציבור היהודי והערבי אהב אותי באופן קונצנזואלי. כאשר הלכתי לפוליטיקה הבנתי מראש שאני הולך למקומות אחרים, וחטפתי על זה.

אל-מוניטור: הציבור הערבי ישראלי מקצין לדעתך?

ח"כ בהלול: אני דווקא חושב שיש מגמת התמתנות בקרב הציבור הערבי. עובדה שערב הבחירות נערך סקר שבו 60% מהנסקרים אמרו שכמיהתם היא שהרשימה המשותפת תהיה חלק מהקואליציה. זה דרמטי, כי זה אומר שהציבור הערבי ישראלי הגשים את חלומו באיחוד של המפלגות הערביות, אבל באותה הזדמנות הוא מבקש מהרשימה המשותפת להיות גם ישראלים, לא רק פלסטינים וערבים.

יש לנו לא מעט צעירים שרוצים להשתלב בהייטק ובשירות הציבורי, שרוצים לגור בתל אביב ולא להיות נטושים בפריפריה. אני חושב שגם איימן עודה ברגע שנבחר לראשות הרשימה, רצה לחבור לדרך שלי ושל עיסאווי, אבל בגלל זרמים מנוגדים בתוך הרשימה בעל כורחו כוחו הוקהה.

אני עדיין מאמין שאיימן עודה מאמין בדרך הזאת, כי מנהיג פוליטי מרגיש את נפשו של הציבור. הציבור הערבי רוצה לשמר את מעמדו כמיעוט לאומי ועל זה אין ויכוח. מצד שני הם גם רוצים לאזרח את החיים כאן.

בשיא הסערה בשבועות האחרונים נערכו כמה מפגשים של ראשי רשויות יהודים וערבים בהשתתפותם של מנהיגים משני הצדדים, וזה לא היה בסתר. זה לדעתי המוטיב המרכזי של ערביי ישראל. מדוע זה לא מקבל ביטוי? מכיוון שהתקשורת לא רוצה להבליט חיובי ומיינסטרים. מעניין אותה זה שצועק בכנסת או זה שמגיע לאל אקצה בהפגנתיות. אני קורא לציבור שלי לשתף פעולה עם הישראלים, ולנהל ויכוח נוקב רק על מדיניות הממשלה.

לכן אני בטוח שבבחירות הבאות, לאחר התפוגגות ההתלהבות מהרשימה המשותפת, תסתמן מגמה של הצבעה למפלגות מיינסטרים בקרב הציבור הערבי.

אל-מוניטור: כשערבים ישראלים לוקחים יותר ויותר חלק בפיגועי טרור זה לא מעיד לדעתך על הקצנה?

ח"כ בהלול: לא. 99% מקרב האזרחים הערבים בישראל מעולם לא פגעו במדינה. זה קו אדום בלתי עביר אצלנו. אין אדם ערבי ישראלי שפוי שרוצה לחצות את הקו האדום הזה. הכל מותר – לשנוא את בנימין נתניהו או להתנגח עם ישראל, אבל לא לעבור את הקו האדום הזה. בתקופה האחרונה היו כמה ערבים ישראלים שטסו לטורקיה והצטרפו משם לדאע"ש, אבל הם לא פעלו מפה נגד ביטחון המדינה כי הם יודעים שזה קו אדום. צריך להעריך את האזרחים הערבים במדינה כי הם המיעוט הכי ממושמע אזרחית בעולם. יש לערבים הרבה סיבות להרגיש שלא בנוח, אבל בעניין הזה הערבים מאוחדים – לא לפגוע בביטחון המדינה.

אל-מוניטור: עם מה הכי קשה לך עכשיו?

ח"כ בהלול: מה שהכי מפריע לי זה שלמרות ההתנהגות המופתית של ערביי ישראל, ברגע שמתהווה איזה שהוא עימות, האוכלוסייה היהודית מתחילה להעניש את הציבור הערבי בחרמות. הרי ישראל נאבקת בחרמות מחו"ל, ופתאום לא נכנסים לחנויות (של ערבים) ומחרימים כאילו שאנחנו עוכרי ישראל. אנחנו לא. אנחנו חלק מהמדינה ומהמפעל הזה של חיים משותפים. אל תענישו אותנו כל פעם שקורה משהו.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: zouheir bahloul, zionist camp, security, knesset, joint list, israeli occupation, israeli arabs, arab israelis

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept