כמו ראש עיריית נצרת עלי סאלם – שגירש מעירו בצעקות מול מצלמות הטלוויזיה את יו"ר הרשימה המשותפת ח"כ איימן עודה [11 באוקטובר]; כך גם העיתונאית הערבייה ישראלית לוסי אהריש דיברה מדם לבה, כאשר האשימה בשידור טלוויזיוני את חברי הכנסת הערבים בהבערת השטח, וקראה להם להתעשת ולהרגיע את הרוחות [14 באוקטובר]. שניהם מיקדו את תשומת הלב התקשורתית וזכו למאות אלפי צפיות ברשתות החברתיות. דבריהם האמיצים והכואבים רק חידדו את רפיונה של הנהגת ערביי ישראל, ובעיקר זו של חברי הכנסת של הרשימה המשותפת.

אהריש, צעירה מוסלמית בת 34, אשת תקשורת מוכרת ומצליחה, נראתה נסערת כשפתחה במונולוג כואב ונוקב – מעין כתב אשמה כלפי הח"כים הערבים. "אני לא רואה את המנהיגים הערבים מנסים להשתיק את הרוחות...(הם) מלבים את האווירה עוד יותר", אמרה בערוץ 2, "איזה אלוהים מרשה שילדים ירצחו חפים מפשע? איזו בחורה ששמה על הראש שלה חיג'אב ומתפללת לאלוהים מוציאה סכין מהתיק שלה ומנסה לדקור אנשים? אתם מלהיטים אלפי צעירים לצאת לרחוב, אתם הורסים את העתיד שלהם בידיים שלכם...הילדים האלה משלמים בחיים ובדם שלהם, כי אתם מלהיטים את האווירה".

סאלם הוא ראש עיר פופולארי ואהוד, שעוסק ביום-יום בתפעולה של העיר הערבית הגדולה בישראל. מתוקף תפקידו הוא מכיר מקרוב את צרכי ערביי ישראל ומצוקותיהם. בבחירות המוניציפליות ב-2013 הביס בקלות את ח"כ חנין זועבי, אשר זכתה בקושי בכעשרה אחוזים מקולות הבוחרים. זועבי הניחה שהיותה דמות מוכרת, "כוכבת המרמרה", תביא לה את הניצחון. אבל בפועל אפילו הצעירים לא התלהבו ממנה, והיא ספגה מפלה והשפלה. הבחירות בנצרת הוכיחו מהו סדר העדיפויות האמיתי של תושבי העיר.

מאז פרוץ גל הטרור, סאלם מסתובב בעירו מוטרד וחרד לחוסנה ולכלכלתה, המבוססים על מרקם החיים העדין בין ערבים ויהודים. בסוף השבוע שעבר [10-9 באוקטובר] הוא עקב בעיניים כלות אחר שיתוק המסחר בעיר התוססת, כיוון שיהודים נמנעו מלבקר בה נוכח פיגועי הסכינים. כשהבחין סאלם בח"כ עודה מתראיין בנצרת, לאחר שהשתתף בתהלוכה בה הובערה אש [צמיגים ופחי אשפה נשרפו], הוא לא יכול היה להתאפק, וקרא לו לעיני מצלמות הטלוויזיה "עוף מכאן!".