ישראל פולס

ח"כ סבטלובה: אבו מאזן הוא הזדמנות שהוחמצה

p
המחבר
בקצרה
הפרשנית לענייני ערבים לשעבר וחברת הכנסת בהווה קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) לא מתרגשת מאיומי ההתפטרות של אבו מאזן ("הוא ידוע בהודעותיו הדרמטיות") ומודאגת מעליית מעמדו של ברגותי ("זה מבטא ניתוק מהפרגמטיזם שאפיין את ההנהגה הפלסטינית). ראיון מיוחד

לפני כשבועיים [אוגוסט 2015] ביקרה ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) ברמאללה, ונפגשה עם בכירים ברשות הפלסטינית אותם הכירה בשנות עבודתה כפרשנית לענייני ערבים בערוץ 9.

לח"כית הצעירה, בת 37, אם לתאומות בנות שש, ילידת מוסקבה ודוברת ערבית שוטפת, היה חשוב לשמוע את הבכירים הפלסטינים באופן בלתי אמצעי כדי לקבל תמונת מצב עדכנית על המתחולל ברשות. באופן לא מפתיע היא חזרה עם תובנות מדאיגות: חמאס חוזר ומתחזק; אבו מאזן איבד את רוב הלגיטימציה בציבור הפלסטיני שמאוכזב ממנו; והשם שחוזר ועולה כמנהיג עתידי הוא אסיר העולם מרוואן ברגותי.

"זה לא סימן טוב מבחינת אבו מאזן, זה מבטא את האכזבה העצומה מההבטחה לפתרון הסכסוך בדרך מדינית ללא אלימות", אומרת ח"כ סבטלובה בראיון לאל-מוניטור. "ברגותי הוא טרוריסט שהפך לדמות מיתית. אותי זה מדאיג מאוד כי זה מבטא ניתוק מהפרגמטיזם שאפיין בעשור האחרון את ההנהגה הפלסטינית. הציבור הפלסטיני מיואש, ומייאוש צומחים דברים לא טובים כמו חזרה לאלימות של מפגעים בודדים".

כמי שסיקרה בעבר באמצעות הדרכון הרוסי שלה את המלחמה בעיראק ואת מהפכת תחריר, דיווחה מלבנון ומגבול סוריה, ראיינה את ערפאת וגם את אבו מאזן, ח"כ סבטלובה מתקשה להיפרד מהשטח ומקפידה לשמור על קשר עם מקורותיה.

אל-מוניטור: כיצד את מתרשמת מאיום הפרישה של אבו מאזן?

ח"כ סבטלובה: אבו מאזן ידוע בהודעותיו הדרמטיות ואיומי ההתפטרות שלו, ולכן גם ההודעה הפעם לא גורמת לי להתרגשות. לטעמי, הוא השאיר דלת פתוחה לתחנונים: שיגידו לו, שאם הוא יעזוב הכל יתמוטט. מצד שני לא בלתי נמנע שבלחץ גורמי חוץ הוא נוהג כך. ידוע לי שיש עליו לחץ כזה, כי אני בקשר גם עם שגרירים זרים שמנסים לתווך בין עזה לרמאללה ולדחוף לפיוס בין פתח לחמאס. ייתכן שהוא כבר לא יכול לעמוד בלחץ הזה. הדרישה ממנו לפיוס היא דרמטית כי אי אפשר לשקם את עזה ללא פיוס. אני יודעת שיש הרבה מאוד ביקורת גם ממצרים על מה שמתרחש ברמאללה. לי נראה שקריאת המפה במוקטעה לא ממש מציאותית, אבל אולי בעקבות הלחץ שבא גם מבירות ערב משהו ישתנה. כמובן שזה לא בלתי נמנע שבסופו של דבר, אבו מאזן יפנה את מקומו למישהו מהחוג הקרוב אליו.

אל-מוניטור: על מי רובצת האשמה שאין תהליך מדיני?

ח"כ סבטלובה: רוב האשם הוא בצד הישראלי כי המפתחות בידיים שלנו. אני לא מורידה את האחריות מאבו מאזן וממה שקורה בצד הפלסטיני. הבקשה של אבו מאזן להצטרף לגופים הבינלאומיים בעיצומו של המשא ומתן ולפני הפעימה הרביעית של שחרור האסירים בתקופת הממשלה הקודמת [2014] הייתה הרבה יותר מבעייתית. מה הוא חשב? איך זה היה אמור לקרב את סיום הסכסוך?

בכלל, בעיני אבו מאזן הוא הזדמנות שהוחמצה, הבטחה מפוספסת. מהצד שלנו יש הרבה אשמים: שרון לא ניצל את ההזדמנות לפעול מול אבו מאזן והלך למהלך חד צדדי אומלל ביותר; אולמרט - עד שהניע תהליכים, היה כבר מאוחר מדי; ונתניהו פועל לטרפוד התהליך.

לנתניהו לא מסתדר הסיפור של אבו מאזן – איש פרגמטי שאפשר לדבר איתו ואולי להגיע איתו להסכמות. לכן נתניהו יעשה הכל כדי להתחמק. אלה היו עשר שנים מבוזבזות, וכשביבי אומר היום שהוא מוכן לנסוע לרמאללה, אני שואלת: עם מי בדיוק הוא עומד להיפגש שם? עם מנהיג בן 80 שאיבד את הלגיטימציה הגדולה שהייתה לו ב-2005? אני זוכרת איך אנשים הסתכלו על אבו מאזן בעיניים נוצצות אחרי כל שנות האינתיפאדה וקיוו לפריחה כלכלית. זה לא קרה וחבל, כי אני לא יודעת מתי תהיה ההזדמנות הבאה. ההנהגה הפוליטית העכשווית עשתה לו דמוניזציה כמו שעושים להנהגת השמאל – נכון, אבו מאזן הוא לא הפרטנר האידיאלי, אבל זה הכי טוב שיש כרגע.

אל-מוניטור: זה נשמע כאילו רעיון שתי המדינות כבר לא רלוונטי.

ח"כ סבטלובה: זה חומק לנו מבין האצבעות עם התרחבות ההתנחלויות, אבל זה עדיין מונח על השולחן. טענת הימין כי מחלקים לפלסטינים שטחים זה שטויות. מדובר בסה"כ על עיצוב הגבולות שלנו, בלעדיהם אנחנו אבודים. כולם רואים עכשיו מה קורה במדינות שהן רב לאומיות כמו סוריה. אנחנו צריכים לשאוף לעיצוב גבולות ברורים ומוגנים והתנתקות מוחלטת מהפלסטינים. אני לא צופה פה סינגפור או הונג קונג או שווייץ, אבל צריך לעצב את הגבולות שלנו. יש סכנה ברורה ומוחשית למדינה דו לאומית.

אל-מוניטור: השמאל-מרכז אליו את משתייכת לא מצליח לשכנע את הציבור בצדקתו.

ח"כ סבטלובה: זה אכן כישלון גדול, מכיוון שהשמאל איפשר השתלטות של השיח הימני. להיות שמאלני היום זה כמו לשאת אות קלון, ולזה מצרפים מילים כמו "נאיבי" ו"בוגד". אני משווה את זה למה שמשפחתי חוותה בברית המועצות, ואני מודאגת. אנשים שניסו להתנגד למשטר שם קיבלו באופן מיידי תיוג של בוגדים. סבא מצד אבא נלקח למחנה השמדה ושם נעלם כי ביקר את המשטר.

אנחנו לא שם, אבל זה מזכיר לי כמה בקלות אפשר להכליל ולתייג ציבור שלם כבוגדים רק בגלל שהם רואים את הדברים אחרת. כל מיני סיסמאות פשטניות כמו "נתנו להם שטחים וקיבלנו קסאמים" משתלטות על השיח. בוועדת החוץ והביטחון יושבים אנשים שחושבים שזה לגיטימי לעלות עם טרקטור די-9 על בית המשפט העליון, ושותקים כשמתנחלים תוקפים חיילים.

אל-מוניטור: בניגוד אלייך, הציבור הרוסי בישראל נוטה ימינה. יש לך הסבר לכך?

ח"כ סבטלובה: הציבור הרוסי הוא ציבור שבוי בידיהם של פוליטיקאים שעושים בו שימוש ציני, ומדברים אליו בלשון מוסתת עם סטראוטיפים. בנוסף, התקשורת הרוסית שייכת לאוליגרכים שמקורבים לימין. התוצאה היא שאין אפשרות לשמוע דעה אחרת, כי את הדעה האחרת הם מקבלים בצורה של לגלוג על השמאלנים התמימים והמסוכנים.

בעיני, המושגים של שמאל וימין כבר לא רלוונטיים, כי הרוסים בנושאים חברתיים הם שמאל. אבל מאוד מדאיג אותי שאנשים שצמאים לדעת מה שקורה במזרח התיכון, לא מקבלים מידע אמיתי. למשל, מה יקרה אם נצטרך להתמודד עם ארבעה מיליון פלסטינים בתוכנו ומהי האלטרנטיבה לזה.

אל-מוניטור: מה דעתך על היוזמה האזורית? אולי משם יבוא הפתרון?

ח"כ סבטלובה: זה מאוד פופולארי עכשיו. יש גורמים בליכוד ובמפלגות אחרות שאוהבים לדבר על הסדר אזורי ועל שיתוף פעולה אזורי. אבל בעיני, עד כמה שאני מכירה את האזור, אף אחד לא ירים את הכפפה. בסופו של דבר, המהלך צריך להיות בינינו לבין הפלסטינים. הליגה הערבית ומצרים יכולות לתת תמיכה, אבל אני בטוחה שהן לא תנקופנה אצבע מעבר לכך.

מה שקורה זה שבאופן מכוון זורים חול בעיני הציבור ומוכרים לו את אשליית היוזמה האזורית, כי בעצם לא רוצים לעשות שום דבר. אני טוענת שאי אפשר להמיר את השותף הפלסטיני באף אחד אחר.

אל-מוניטור: הקמת בכנסת את השדולה לשימור ופיתוח מורשת יהדות ארצות ערב, למה זה כל כך חשוב?

ח"כ סבטלובה: בעיני זה מאוד חשוב. אומרים לי "את לא משם, למה זה מעניין אותך?", ואני עונה שזה חלק מהתרבות שלי, חלק מהתרבות של העם היהודי. רק כך נוכל להתקרב אחד לשני.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: two-state solution, right wing, palestinian authority, marwan barghouti, mahmoud abbas, israeli-palestinian negotiations, israeli-palestinian conflict, benjamin netanyahu

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept