ישראל פולס

שמעון שבס: ההסתה נגד ריבלין גוברת על זו שהובילה לרצח רבין

p
המחבר
בקצרה
בראיון לאל מוניטור אומר מי שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת כהונתו של יצחק רבין: "אין הבדל גדול בין המטורפים שמנסרים ראשים בעיראק ובכורדיסטן לבין אלה 'שלנו', ששורפים תינוקות חיים, ולכן הנשיא ריבלין נמצא בסכנה".

"הנשיא ראובן, אתה איש אמת ואולי האחרון שנשאר בצמרת שדובר אמת וחושב צדק.
גאה בך אחי הגדול על אומץ לבך ועל עמידתך...תעשה לי טובה ותגיד למקורביך לשמור עליך.
אני נכשלתי". את הדברים האלה כתב השבוע [3 באוגוסט] שמעון שבס, האיש שהלך עם יצחק רבין ז"ל לאורך רוב חייו הפוליטיים, הסוערים, עד הרצח. מה שהביא את שבס להביע בעמוד הפייסבוק את דאגתו, הם האיומים על חייו של נשיא המדינה ראובן ריבלין על ידי פעילי ימין קיצוני. הפעילים הללו "הלבישו" את ריבלין, כמו את יצחק רבין בשעתו, במדי אס.אס, והוסיפו את הכיתוב "בוגד".

שבס אומר כי רמת השנאה, האלימות, ההסתה וההפקרות שמתקיימת היום בישראל, גוברת בהרבה על מה שהיה בימים האפלים שהובילו לרצח ראש הממשלה יצחק רבין.

השיחה עם שבס אינה קלה. הוא כועס, הוא כואב, מיואש ופסימי. שבס רואה מול עיניו את המראות שהובילו לרצח ראש הממשלה, ומנגד הוא צופה במערכת הביטחונית, השלטונית והמשפטית שאינן עושות לדבריו דבר כדי לעצור את ההסתה - בדיוק כפי שהיה ב-1995.

"בישראל יש גורמים שהם לא פחות חשוכים ומסוכנים מהחמאס, מהג'יהאד האסלאמי ומדאע''ש", הוא אומר לאל-מוניטור. "אין הבדל גדול בין המטורפים שמנסרים ראשים בעיראק ובכורדיסטן לבין אלה 'שלנו', ששורפים תינוקות חיים, ולכן הנשיא ריבלין נמצא בסכנה".

שבס, שהיה עוזרו של רבין כשהיה שר הביטחון ולאחר מכן היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה כשרבין נבחר לתפקיד, משרטט בראיון את מה שנראה בעיניו כתהליך התפוררותה של הדמוקרטיה.

אל-מוניטור: מה הצית אז את התהליך?

שבס: נקודת ארכימדס הייתה ההתייחסות והסלחנות לעצורי המחתרת היהודית בראשית שנות השמונים, שהרגו שלושה סטודנטים פלסטינים, ניסו להתנקש בחייהם של ראשי ערים פלסטינים, לפוצץ את הר הבית ולפוצץ אוטובוסים של פועלים פלסטינים. לא רק שעצורי המחתרת לא נאשמו בבגידה, אלא הייתה סלחנות מקוממת וחנינה שגרמה לכך שעשרות אנשים שהיו שותפים בחתירה נגד השלטון הישראלי ביהודה ושומרון שוחררו. המדינה נתנה להם אור ירוק והתנהגה בפחד מול האנשים הללו. גידולי הפרא הביאו להקמת יישובים הזויים עם אנשים שהתחרד''לו והפכו את ההתיישבות היהודית הסוציאל-דמוקרטית לחבורה של אנשים משיחיים שאין להם כלום עם חוקי המדינה. הם חיים על פי אמונות אחרות. הם לא אחינו ולא בני דודינו. על המחתרת היהודית אמרו "עשבים שוטים", כך אמרו גם על רצח רבין, ועכשיו אומרים עשבים שוטים על מי ששרפו תינוק למוות. אבל מדובר באלפים של אנשים שלא מכירים בחוקי המדינה ונתמכים על ידי רבנים שמסיתים בצורה נוראית. עכשיו הם נתמכים גם על ידי פוליטיקאים מסוימים. זה בדיוק כמו שהיה בימים שלפני רצח רבין.

אל מוניטור: אז היה ניסיון לערער על הלגיטימיות של ממשלת רבין, ועכשיו מערערים על הלגיטימיות של מוסדות השלטון - המשטרה, השב"כ ובית המשפט.

שבס: תראה, כשש"ס יצאה מהממשלה של רבין, וברגע שאריה דרעי נכנס להליך המשפטי, נשארה ממשלה לא גדולה שהפכה בעיני חלק מהציבור בישראל ללא לגיטימית. המשיחיות הצמיחה כנפיים. פוליטיקאים השתתפו בהפגנות הסתה כדי למצוא חן בעיניהם של אנשי ימין הזויים. הדמוקרטיה הפסיקה לשחק תפקיד, ובסוף היה מי שירה. יגאל עמיר לא היה האשם היחיד ברצח רבין. גם אז מוסדות המדינה, המשטרה, הפרקליטות, השב"כ ובית המשפט היו מאוד חלשים והגיבו באיטיות. חופש הביטוי הפך אז לדבר החשוב בשיח הציבורי, ולא האלימות והפחד שהטילו גורמים שונים ברחובות ירושלים ותל אביב. היו שרים בממשלה שאמרו לרבין "ירצחו אותך". זה היה בנוכחות ראשי מערכת הביטחון והמשפט. היום קורה דבר דומה. האי לגיטימיות שהם רוחשים כלפי השלטון, ומנגד הרפיסות השלטונית. אני חייב להודות שגם אני אחראי במידה מסוימת לכך, מכיוון שסמכתי על אנשים שהיו צריכים לתת מענה ולהגן על ראש הממשלה, אבל לא נתנו תשובה. רבין נרצח לידי, זה לא פשוט להתהלך עם זה 20 שנה, ועכשיו זה כמו גלגל. אותו מצב של איומים על הנשיא, והמערכת המשפטית והביטחונית מגלה רפיסות איומה.

אל מוניטור: אבל בכל זאת יש הבדל. עכשיו יש ממשלת ימין, אפילו ריבלין עצמו נחשב עד היבחרו בשר מבשרה של ההתיישבות.

שבס: נתניהו הוא פחדן פוליטי המספק את צרכיהם של נפתלי בנט ואורי אריאל, ושל אלה שרוצים להביא 9D ולהחריב את בית המשפט (הכוונה היא לח"כ מוטי יוגב – ש"א). אני עבדתי בממשלה כשיצחק שמיר היה ראש ממשלה ושר חוץ. הדעות שלנו היו שונות, אבל היה בו יושר. הוא היה אדם אחראי ומסור, מאוד ציוני, נחוש לקיים את שלטון החוק. אם מנחם בגין ויצחק שמיר היו חיים היום, והיו אומרים מה שאמרו אז על חובת שמירת חוק - הם היו מאוימים בדיוק על ידי אותם האנשים שמאיימים היום על ריבלין ועל אחרים. ואז בא נתניהו ומעניק להם פיצוי על בנייה לא חוקית. 300 יחידות דיור בבית אל על בית שנבנה שלא כחוק. למה? כי הוא פוחד מהם.

אל מוניטור: אתה מתאר עוצמה של הימין בכל מוקדי הכוח וקבלת ההחלטות בישראל.

שבס: אנשים כמו זאב חבר (זמביש) יעקב כץ (כצל'ה) ואורי אריאל עבדו מול חבורת פחדנים בפוליטיקה הישראלית שאמרו "כן", גם כשאסור היה לומר כן, ונתנו כסף. כשאורי אריאל היה ראש "אמנה", ואני הייתי עוזר שר הביטחון, הוא אמר לי "אנחנו נכבוש אתכם כי אנחנו נחושים הרבה יותר מכם". והם כבשו. והם באמת שואפים לכבוש את כל העמדות הצבאיות, הביטחוניות והשלטוניות, ולקבוע חוקים משלהם.

אל מוניטור: המשפט שהכי זוכרים לך, הוא שדקות אחדות אחרי שרבין נרצח אמרת "הלכה לי המדינה". אתה עדיין חושב כך?

שבס: כן, ואף חמור ממה שהיה. בשמאל ובמרכז הישראלי אין אנשים שיכולים לשאת את המעמסה להילחם על העקרונות החשובים שעל בסיסם הוקמה מדינת ישראל. בימין יש תחרות מי יותר קיצוני ומופרע. ביבי נגרר, והוא רק מלבה אש. נתניהו זה האסון הגדול ביותר שקרה לחברה הישראלית מאז ומעולם. הוא מחריב את כל העקרונות והמעשים של הציונות במדינת ישראל מבית מדרשו של בן גוריון, לוי אשכול, יצחק רבין, מנחם בגין ויצחק שמיר, ולכן המצב חמור.

אל מוניטור: אתה מדבר לפעמים עם רבין?

שבס: אני מדבר איתו המון. ישבתי אתמול עם דליה רבין ודיברנו איתו מטאפורית. מה למשל הוא היה אומר עכשיו? איך הוא היה מגיב? רבין היה בן אדם, מדינת ישראל נטו, הוא למשל ידע שאמריקה חשובה לביטחונה של ישראל. אם רבין היה יודע שביבי הלך לקונגרס מאחורי גבו של הנשיא ומדבר נגדו, אני בטוח שהוא היה מתהפך בקברו.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: zionism, yitzhak rabin, violence, right wing, reuven rivlin, israeli settlements, democracy, benjamin netanyahu

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept