כדי לשמור על הקצב הקבוע של פרשה חדשה בכל שבוע, מתמסרת ישראל עכשיו ל"פרשת נפתלי בנט וכפר קאנא". זה החל במאמר בעיתון ובפוסט בפייסבוק, והפך לעימות חזיתי בין שני עיתונאים המזוהים עם השמאל (יגאל סרנה מ"ידיעות אחרונות" ורביב דרוקר מערוץ 10) לבין בנט. השורה התחתונה היא שבמקום להחליש את בנט הפרשה תחזק אותו, והשמאל הישראלי יוכיח לעצמו פעם נוספת שבכל הקשור להבקעת שערים עצמיים, אין לו תחרות.
בואו נחזור לחודש אפריל 1996, כחצי שנה לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין. שמעון פרס הוא ראש הממשלה בפועל והבחירות עתידות להתקיים כעבור כמה שבועות. בחזית הצפון המתח רב, חיזבאללה יורה מטחים כבדים של קטיושות על יישובי הצפון הישראלי וכל מאמצי התיווך הבינלאומיים להרגיע את הזירה נכשלים. מטח כבד במיוחד נורה על קריית שמונה וישובים נוספים ב-9 באפריל, ופרס מחליט, בלית ברירה, לצאת למבצע "ענבי זעם", המיועד להפעיל לחץ כבד על אוכלוסיית דרום לבנון, כדי שזו תנדוד צפונה ותאלץ את ממשלת לבנון לרסן את חיזבאללה.
