ישראל פולס

דריכות ובלבול במערכת הפוליטית לקראת פרסום מסמך קרי

p
המחבר
בקצרה
הפוליטיקאים הישראלים מחדדים מסרים ומתבצרים בעמדותיהם לקראת פרסום המסמך האמריקאי שיסכם את המו"מ עד כה. כולם מחכים לראות מה עמדתו של ראש הממשלה ולאן מועדות פניו

ביום ראשון האחרון [5 בינואר], באחת וחצי אחר חצות, העיר שגריר ארה"ב בישראל דן שפירו את יו"ר מפלגת העבודה ח"כ יצחק הרצוג. שפירו שאל את הרצוג בשיחת טלפון אם יהיה מוכן להיפגש למחרת עם מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי. כמה שעות מאוחר יותר אכל יו"ר האופוזיציה ארוחת בוקר עם קרי, ששב לישראל מביקור בסעודיה ובירדן כשהוא טעון באנרגיה ונחוש לעשות את הבלתי אפשרי ולהשיג הסכם מדיני. הרצוג התרשם מדאגתו האמיתית של קרי למה שעלול להתרחש באזור אם המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים לא יעלה על פסים קונקרטיים.

כמה שעות קודם לכן תקף יו"ר העבודה את בנימין נתניהו מעל במת ועידת מפלגת העבודה, ותהה אם לראש הממשלה יש עמוד שדרה חזק מספיק כדי להוביל להסכם היסטורי עם הפלסטינים.

בפגישתו עם קרי, הרצוג התרשם כי מזכיר המדינה מבין לעומק את המשוכות הפוליטיות שעומדות מול נתניהו ואבו מאזן בדרכם להגיע להסכמות במשא ומתן. קרי מצדו ביקש לדעת מהרצוג אם נתניהו יכול לסמוך על האופוזיציה שתיתן לו רשת ביטחון במקרה של הסדר מדיני. יו"ר העבודה העריך שרוב האופוזיציה תתמוך במתן רשת ביטחון כזאת במקרה שמפלגות מהקואליציה יצביעו נגד הסכם או יפרשו מהממשלה בגללו. "ממפלגת העבודה יש לו את האצבעות של כולנו, ולהערכתי גם את של החרדים".

ייתכן שקרי רצה לשמוע את הדברים האלה כדי שיוכל לנטרל את טענותיו של נתניהו על קשיים פוליטיים בהעברת מהלך מדיני. כך או כך, ההתראה הקצרה שניתנה להרצוג לפני הפגישה, לאחר היממה העמוסה של קרי שבה דילג בין עמאן לריאד ולישראל, מצטרפת לאווירה הכללית שבה מזכיר המדינה מנהל את המשא ומתן: תזזיתית, דחופה ובלתי מתפשרת.

בפגישותיו בעמאן עם עבדאללה מלך ירדן ובריאד עם עבדאללה מלך סעודיה, קרי עדכן אותם בהתקדמות השיחות ובקשיי המו"מ, וביקש מהם לתמוך בהכרה פלסטינית בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. ההערכות וההדלפות מצביעות על כך שקרי מנסה להשיג בתוך שבועות ספורים הסכם עקרונות לפתרון סוגיות הליבה של הסדר הקבע, שעל בסיסו ימשיכו שני הצדדים את הדיונים.

עם נתניהו, שר הביטחון משה יעלון ושרת המשפטים ציפי לבני, לקרי כבר יש הרבה שעות משותפות. הוא יושב עם נתניהו בביתו של ראש הממשלה, כשברוב המקרים גם יעלון מצטרף. האינטנסיביות וההתמסרות של קרי הכניסו אדרנלין גם למערכת הפוליטית בישראל, שבשנים האחרונות נמנעה מלעסוק בנושא הפלסטיני שממילא היה שרוי בקיפאון.

התחושה היא שבקרוב מאוד יכריז קרי על החלטתו. ייתכן כי יציג הסכם עקרונות שעליו יהיו חתומים שני הצדדים - דבר שיחשב להישג עצום – וייתכן שזה יהיה מסמך אמריקאי שעל בסיסו יימשך המשא ומתן בין הצדדים למשך שנה נוספת. בשני התרחישים האלה השיחות עוד רחוקות מלהסתיים, ומדובר בנייר

שיאפשר לצדדים להתחיל בסבב משמעותי יותר של דיונים. זה הרבה פחות מהנקודה שאליה הגיעו אהוד אולמרט ואבו מאזן ב-2008.

השאלה הגדולה היא האם ברמת החשדנות השוררת כיום בין נתניהו לאבו מאזן, יש בכלל תשתית שתאפשר להגיע להסכם היסטורי. וכל זה עוד לפני שראש הממשלה ניסה להתעמת עם הקבוצה הימנית קיצונית בליכוד, ועוד לפני שהוא עצמו השלים עם הרעיון של פינוי יישובים. על הבלבול הזה מעידים דברי נתניהו בישיבת סיעת הליכוד-ביתנו ביום שני האחרון, שבה מצד אחד הצהיר שלא יפנה יישובים בעלי זיקה לדת היהודית כמו חברון ובית אל - ומצד שני דיבר על החשש ממדינה דו-לאומית.

גורמים בכירים בליכוד, המקורבים למו"מ, בטוחים שנתניהו ויעלון מנסים רק לתת לקרי תחושה כאילו הם מתייחסים ברצינות לשיחות עם הפלסטינים. הכוונה שלהם, לפי אותם גורמים, היא לשרוד את הלחץ הבינלאומי להתקדם במשא ומתן, ולא להיות אלה שיואשמו בסרבנות.

כשנתניהו מציג את ההכרה הפלסטינית במדינה יהודית כדרישת סף למו"מ, הוא יודע שהסיכוי לכך קלוש, אך הדבר יאפשר לו להציג את אבו מאזן כסרבן. קרי, מצדו, מתרשם מהרצינות בצד הישראלי, אך מכאן עד לדבר האמיתי הדרך עוד ארוכה, מפותלת וכלל לא בטוח שהיא אפשרית. כששני הצדדים מבוצרים בעמדותיהם ומתבטאים בזלזול ובחוסר כבוד איש לרעהו, קשה לראות איך תיפרץ דווקא כעת תקרת הזכוכית של הסכסוך בין הצדדים.

לעומת זאת, שר האוצר הצהיר רק השבוע בראיון לאל-מוניטור כי מדובר במו"מ רציני. הוא אף טען כי זהו הרגע החשוב ביותר בהיסטוריה הישראלית מאז מלחמת יום הכיפורים. לפיד חבר בקבינט המדיני-ביטחוני והוא חשוף לחומרים ולמידע רב שמאפשרים לו לגבש תמונת מצב אמינה. הוא גם שמע מראש הממשלה שכוונותיו רציניות, ועדיין כל אלה אינם ערובה לכך, שנתניהו באמת מסוגל להביא לפריצת דרך.

זוהי אווירה שונה לחלוטין מהימים שלפני הסכם אוסלו, אז הורגש בציבור הישראלי רצון אמיתי להביא לפתרון הסכסוך לאחר ההלם שחווה באינתיפאדה הראשונה. בימים אלה הישראלים עסוקים יותר במחאת הפליטים מאפריקה ובקריסתו של איש העסקים נוחי דנקנר מאשר בקרי ובפלסטינים. השקט הביטחוני היחסי הנמשך מאז הקדנציה השנייה של נתניהו בראשות הממשלה מאפשר לכל הנוגעים בדבר להדחיק את הסכסוך.

בינתיים, לפחות במערכת הפוליטית הישראלית, קרי הצליח לכפות סדר יום מדיני. ככל שהדד-ליין להצגת הסכם העקרונות מתקרב, הפוליטיקאים נדרכים ובעיקר מבקשים למצב את עצמם במקום טוב מול ציבור בוחריהם: אביגדור ליברמן אוורר השבוע את תוכנית חילופי השטחים שלו, נפתלי בנט שרטט קווים אדומים, יעלון הנמיך ציפיות, מירי רגב הגישה עוד הצעת חוק פרובוקטיבית, לפיד נתן לנתניהו גב מדיני, והמתנחלים המשיכו במסע הדה-לגיטימציה נגד קרי. ובתוך כל הבלבול, הספינים והדריכות, עדיין לא ברור לאן פניו של נתניהו מועדות ולאן הוא חותר. בקרוב מאוד הוא יצטרך לגלות.

 

 

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: peace negotiations, palestine, likud party, john kerry, israel, benjamin netanyahu

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept