"אם נתניהו יתפשר על בקעת הירדן - אני מחוץ לליכוד"

ראש העיר מעלה אדומים, בני כשריאל, היה מבין ראשוני התומכים בנתניהו בליכוד. אולם בראיון לאל-מוניטור, כשברקע המו"מ המדיני, הוא תוקף אותו: "יש פער גדול בין הצהרותיו למעשיו"

al-monitor .

נושאים מכוסים

right wing, likud party, jordan valley, israeli settlements, israeli security, israel, boycott of israeli goods, benjamin netanyahu

ינו 28, 2014

ראש עיריית מעלה אדומים, בני כשריאל, וראש הממשלה בנימין נתניהו, הכירו לפני למעלה משני עשורים. זה היה כמה שנים אחרי שנתניהו הצעיר שב משהותו בוושינגטון והתמודד בבחירות על ראשות הליכוד ב-93'. כשריאל, אז בתחילת דרכו כראש עיר, היה מבין חברי המפלגה הראשונים שהצהירו על תמיכה במועמד הצעיר. נתניהו, מצדו, הרבה לאורך השנים לבקר בעיר, שהחלה כהתנחלות והפכה לסמל ההתיישבות באזור ירושלים ולמוקד עלייה לרגל של פוליטיקאים ערב בחירות.

לפני הבחירות האחרונות הבטיח ראש הממשלה לכשריאל כי ימשיך לבנות במעלה אדומים, המונה כיום 38 אלף תושבים, אולם בינתיים לא מילא את הבטחתו. במקום זאת, ראש העירייה עוקב בדאגה אחר המשא ומתן שישראל מנהלת עם הפלסטינים. בשבועות האחרונים הדאגה התחלפה לחשש ממשי מכך שמזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, ויו"ר התנועה ציפי לבני, יתמרנו את נתניהו לעשות ויתורים ליו"ר הרשות אבו מאזן.

כשריאל הוא מבין הגורמים שמרכיבים את הדנ"א האידאולוגי של הליכוד, הרבה לפני השתלטותו של הימין הקיצוני על התנועה. הוא מכהן כראש עיריית מעלה אדומים מאז 1992, וכן כיו"ר סיעת הליכוד במרכז השלטון המקומי. את השקפתו הפוליטית ניתן לתאר כימין רך, שפוי ולא מתלהם.

בראיון לאל-מוניטור הוא מבטא את הבלבול והעצבנות שיש בתוך הליכוד מול מהלכיו של נתניהו בתהליך המדיני. מצד אחד הוא יודע שראש הממשלה מנסה למשוך זמן ולהפיל את האחריות על הפלסטינים, אך מצד שני הוא חושש שנתניהו יאבד שליטה על התהליך וייגרר לוויתורים. מה שברור לו, לכשריאל, הוא שאם נתניהו יתפשר על בקעת הירדן, הוא יעזוב באותו היום את הליכוד – ויהיה אחד מני רבים שיעשו זאת.

כשריאל מתאר בישירות בראיון את האופן שבו עובדת שיטת המקל והגזר של המתנחלים ביש"ע על השרים וחברי הכנסת במפלגה: מי שלא ישמור על האינטרסים שלהם - לא ייבחר שוב. שר הביטחון משה יעלון, אגב, קיבל ממנו מכתב חיזוק לאחר שהסתבך עם פרסום אמירותיו המביכות על ג'ון קרי.

אל-מוניטור: ממה אתה כל כך מודאג? הרי גם אתה לא מעריך שנתניהו בדרך להסכם מדיני עם הפלסטינים.

כשריאל: אני מודאג מכך שנתניהו נתן את תיק המו"מ לציפי לבני. היא הרי לא טיפשה. היא תוביל את המו"מ יחד עם קרי למקומות שראש הממשלה לא רצה להגיע אליהם. היא מאוד מתוחכמת, ויודעת כיצד לעשות את המניפולציות הנכונות כדי להוביל באף את נתניהו למקומות שאליהם לא התכוון להגיע בגלל הלחץ האמריקאי.

אני חושש מאוד שנתניהו יוותר על חלקים בבקעת הירדן, כי ברגע שבנאדם מדבר על נוכחות צבאית שלנו בבקעת הירדן, וזה כבר קרה, זה אומר שהוא כבר ויתר על השטח. ממש כמו שוויתרנו על עזה והקמנו את ציר פילדלפי. יהיה לנו ציר פילדלפי מספר 2.

ראש עיריית מעלה אדומים, בני כשריאל, בישיבת סיעת הליכוד בכנסת, 14 בינואר 2014. (צילום: מזל מועלם)

 

אל-מוניטור: אז נתניהו יכול להיגרר להסכם?

כשריאל: אין לי ספק שלא ייצא מזה כלום, אבל אני חושש מכך שלא נאמרים דברים ברורים מצדו לאמריקאים ולאירופים. הגיע הזמן שהממשלה שלנו תגיד להם דברים ברורים, כי כל פעם שאנחנו מראים רצון לפשרה ונסיגה בעמדות שלנו, הלחץ רק גובר. ברגע שביבי הלך לנאום בר אילן והקפיא את הבנייה, גם במעלה אדומים הלחץ גבר.

למרבה האבסורד, בתקופת נתניהו בנו במעלה אדומים הכי פחות. מאז ההקפאה נבנו בין 300 ל-400 יחידות דיור בשנה, כאשר הגידול הטבעי שלנו מצריך 700 יחידות דיור בשנה. בתקופת רבין נבנו כאן 800 יחידות דיור בשנה.

לצערי, בגלל ההקפאה, מעלה אדומים נכנסה לקטגוריה של דה לגיטימציה. לפני הבחירות ביבי אמר לי  שיבנה אצלנו, ולא יוותר על מעלה אדומים. בפועל יש פער גדול בין הצהרותיו לבין מעשיו. בעוד שראשי מפלגת העבודה הצהירו על הקפאות ועל נכונות לשלום אבל בנו - אצל נתניהו זה ההפך.

אל-מוניטור: אתה חושש גם מההצהרות שיצאו בתחילת השבוע מלשכת נתניהו על כך שהוא מוכן שההתנחלויות יעברו לריבונות פלסטינית?

כשריאל: זוהי אמירה מרחיקת לכת, אם אכן נתניהו עומד מאחוריה. היא מצטרפת לנכונותו לוותר על בקעת הירדן. שתי האמירות האלה מלמדות אותי שיש ממה לחשוש. גם אם זה ספין - זה מדאיג. כי זה לא רק תרגיל לפלסטינים, זה גם תרגיל מול המתיישבים. אנחנו יודעים ששום מתיישב יהודי לא ירצה לחיות תחת שלטון פלסטיני, והוא בעצם מאיים בזה מולנו.

לכן אני מודאג מאוד, ולכן גם שלחתי מכתב תמיכה לשר הביטחון אחרי פרשת קרי. כי הוא צודק. האמריקאים לא מסוגלים להבין את המזרח התיכון. עם כל הכבוד לקרי ולאובמה, שחושבים שהם הולכים לשנות את העולם, אנחנו לא יכולים להמר על הביטחון של עצמנו. לא יכולים להרשות לעצמנו עוד עזה ביהודה ושומרון.

אל-מוניטור: כמי שמכיר את נתניהו כל כך הרבה שנים, האם הוא מסוגל לחצות את הרוביקון המדיני?

כשריאל: ביבי גדל בבית אידאולוגי, ובכך הוא שונה מאריאל שרון שהיה יותר פרגמטיסט מאשר אידאולוג. אני משוכנע שלא יהיה כלום, אבל לא בגללנו אלא בגלל הפלסטינים. אני מודאג מהנסיגות שלנו ומכך שכמו ששחררנו מחבלים, פתאום חלק מהשטח יינתן כדי לרצות את האמריקאים.

אל-מוניטור: לא אכפת לך מה קורה בעולם? הלחץ על ישראל, החרמות, הבידוד.

כשריאל: אכפת לי מאוד, אבל ישנם נכסים אסטרטגיים למדינת ישראל שהם יותר חשובים מלחץ כלכלי, וחוץ מזה, גם בעבר היינו נתונים ללחצים. הרי האמריקאים לא יעשו סנקציות על ישראל, הקונגרס לא ייתן, הסנאט לא ייתן, על אף שיש כאן לחץ אדיר של אובמה. אמרתי לביבי: 'ויתרנו על עזה, ומה יצא? שדרות תחת הפגזות'. יותר חשוב לי הילד באשדוד שלא ייהרג מהאיומים הכלכליים של אירופה. אני בכלל חושב שיש גם שווקים באסיה ובאפריקה שישראל יכולה להגיע אליהם, כאלה שהנושא הפלסטיני לא מעניין אותם. יש אלטרנטיבות לשוק האירופי.

אל-מוניטור: מה יקרה בליכוד אם יתברר שנתניהו, בניגוד לכל התרחישים, מוכן לוויתורים?

כשריאל: אני מקווה מאוד שהליכוד ישמור על ביבי לא להגיע לשם. אני רוצה להבהיר שהמאבק על בקעת הירדן לא יהיה כמו המאבק על גוש קטיף. הוא יהיה חריף פי אלף מונים, משום שהדרך למעלה אדומים ולירושלים מתחילה בבקעת הירדן. גם העניין ההיסטורי: בקעת הירדן שייכת לנו ולא הולכים לוותר עליה. אם מפלגת העבודה לא ויתרה עליה, אין שום סיבה שהליכוד יוותר עליה.

אם נתניהו יתפשר על בקעת הירדן - אני מחוץ לליכוד, והרבה יהיו כמוני. הרבה אנשים מהליכוד יתפלגו או שיצטרפו למפלגה אחרת, או שיקימו את הליכוד האמיתי. אני לא חושב שנתניהו יעזוב את הליכוד כמו שרון ויקים מפלגה חדשה. הוא לא יכול לעשות את זה. זה לא אותו הליכוד מתקופת אריק.

לדעתי, נתניהו רוצה להרוויח זמן, להראות שהפלסטינים אינם מעוניינים בהסכם, ולהגיע לבחירות לקונגרס האמריקאי. בעוד שנה וחצי כל אמריקה תהיה שרויה בתוך מערכת בחירות חדשה, כי כולם יידעו שאובמה יעזוב תוך שנה וחצי.

אל-מוניטור: אתה רגוע ביחס לבכירי הליכוד שצריכים לתת לנתניהו גיבוי לוויתורים?

כשריאל: הם מכירים את הסיבות לכך שבני בגין, דן מרידור ומיקי איתן לא נבחרו בפריימריז, כך שמי שנבחר אלה אנשי ימין והם נמצאים במבחן. אני בחרתי בציפי חוטובלי, בפייגלין, בריבלין, בסילבן, בישראל כץ, בגדעון סער וכמובן בבוגי. בוגי קיבל אצלנו מאה אחוז מהקולות. בחרנו באנשים שהם אנשי יהודה ושומרון. אם הם לא יעמדו בציפיות נבחר באנשים אחרים בפעם הבאה, כאלה שלא ישחקו איתנו בפוליטיקה. אני ראש עיר, ואני צריך לדאוג לעיר שלי. כל מי שיוותר על בקעת הירדן לא ישרוד בליכוד. הקו האדום שלי זה יהודה ושומרון. לא מוכן שיוותרו אפילו על סנטימטר.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020
נתניהו לא כשיר לקבל על עצמו את מלאכת הרכבת הממשלה
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
כמו ב-1996, ברית המקופחים התייצבה מאחורי נתניהו
מזל מועלם | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020