מדוע איפשר נתניהו לימין הקיצוני לגנוב לו את הליכוד
ראש הממשלה ראה את הימין הקיצוני מיש"ע מתנחל בתוך מפלגתו ומשנה את הדי-אנ-איי שלה, אך במקום לתת פייט – הפגין אדישות ורפיסות.
בחירתו השבוע של סגן שר הביטחון דני דנון, "חביב המתנחלים", לנשיא ועידת הליכוד – לא הפתיעה איש; היא רק סימלה את אובדן שליטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במפלגתו.
סימני האזהרה היו שם לאורך כל ארבע השנים האחרונות: ביהודה ושומרון נערכו מפקדי ענק מאורגנים לליכוד, אשר בשיטתיות הצליחו לשנות את הדי-אן-איי של המפלגה. נתניהו ראה את זה, אבל הפגין באותן שנים אדישות ורפיסות.
ביום ראשון הקרוב (30 ביוני) צפוי דנון לזכות גם בתפקיד יו"ר מרכז הליכוד, ולהפוך בכך לאחד האנשים החזקים במפלגה. דנון, שנבחר למקום הרביעי ברשימת הליכוד לכנסת (הוא הצליח לעשות את זה עוד מבלי להיות שר) חייב את השדרוג במעמדו למתנחלים. אליהם הוא יישא את עיניו עתה, ובפניהם הוא ייתן דין וחשבון – הרבה לפני ראש הממשלה.
לתוצאה הזאת משמעויות מרחיקות לכת - לא רק על ההרכב האנושי של הליכוד, אלא ישירות על נתניהו. קשה לראות כיצד הוא מצליח להתקדם אל עבר הסכם מדיני, כשהתנועה שבראשה הוא עומד כבר "לא סופרת אותו". יותר מזה: קשה לראות כיצד יוכל לרוץ פעם נוספת (רביעית במספר) בראשות הליכוד לראשות הממשלה. ככל הידוע, את הרצון הזה נתניהו לא איבד עדיין.