דרישתו של יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, לכלול במתווה החדש לשוויון בנטל גם את ערביי ישראל, תוך שימוש בלשון מאיימת, היא לא יותר מאשר טריק פופוליסטי. היא נועדה לשמר אותו בתודעה כפוליטיקאי כוחני, גם עתה, בעיצומו של הקרב המשפטי שבו הוא שקוע, ולקרוץ לאלקטורט שלו שהוא עדיין רלוונטי.
לכן, לא היה זה מפתיע כאשר במוצאי שבת, רגע לפני שוועדת פרי, שדנה ברפורמה של מתווה הגיוס לצה"ל, אמורה הייתה לפרסם את מסקנותיה, צץ לפתע ליברמן. באמצעות נציגו בוועדה, השר לביטחון פנים יצחק אהרונביץ', הוא איים כי אם החוק החדש לשוויון בנטל יכלול רק חרדים, אך לא יכלול ערבים, ישראל ביתנו תצביע נגדו. בסופו של דבר פוצצו ביום שני לפנות בוקר (27 במאי) דיוני הוועדה, אך היה זה בשל מחלוקת קשה על סעיף אחר: הסנקציות הפליליות שיופעלו באופן אוטומטי כלפי החרדים - אם אלה לא יעמדו ביעדי הגיוס.
