התשובה למתקפת לחיצות הידיים של נתניהו – מתקפת ניקיון כפיים
נתניהו אינו חוסך מאמץ לזרוק לציבור ולתקשורת פיתיונות, שנועדו להסיח את דעתם מפרשיות השחיתות שלו. כדי להיחלץ מבור "עסקת המאה" שנפלו לתוכו, על ראשי כחול לבן להחזיר את סדר היום למקום הראוי לו – כתב האישום החמור נגד נתניהו.
אין זה ענין של מה בכך "להדיח ראש ממשלה מכהן" כפי שממסגרים ראש הממשלה ולהקתו הליך חוקי-דמוקרטי-לגיטימי שעשוי להוביל לחילופי שלטון. האחיזה בשלטון מעניקה לשליט מקדמה ניכרת בהתמודדות מול האופוזיציה על סדר היום של מערכת הבחירות. מנהיגים זרים משחרים לפתחו, לאו דווקא בגלל הערכה יוצאת דופן שהם רוחשים לאיש בנימין נתניהו ולרעייתו. לחיצת יד של מנהיג זר עם ראש האופוזיציה בישראל היא אופציה. פגישה מצולמת עם ראש הממשלה היא זכות גדולה וסגולה לכותרות בבית. לא פעם האורח חוזר הביתה עם עסקת נשק והבטחה ללחישת מילה טובה באוזניו של החבר בבית הלבן.
עמיתתי מזל מועלם ייחסה השבוע [4 בפברואר] את השיפור במצבו של הליכוד בסקרים "לבליץ מדיני שכמוהו לא נראה כאן בשנים האחרונות". הנאשם מספר 1 ניצל את פורום השואה העולמי [23 בינואר] כדי להנציח את עצמו בחברתם של נשיאים ורוזנים. בעזרת ידידים אוונגליסטים ושגריר אמריקאי חובב מתנחלים, ראש הממשלה סידר לעצמו מפגן ראווה בבית הלבן [28 בינואר] במסווה של הצגת תכנית מדינית. בדרך הביתה קפץ נתניהו למוסקבה, הצטלם פעם נוספת עם הנשיא פוטין, וזכה לבליץ תקשורתי נוסף כאשר נחת בבית עם "אסירת ציון", נעמה יששכר.
