קמפיין הליכוד המדביק לכחול לבן את הרשימה המשותפת ומציג את בני גנץ כמי שיהיה מובל על ידה בכל הסוגיות הביטחוניות של ישראל, הפיל את גנץ למלכודת. כמי שאינו משופשף בהתנהלות פוליטית מתוחכמת, גנץ איבד את הסיכוי להרכיב ממשלה בראשותו או למצב את עצמו בעמדת מיקוח טובה יותר במו"מ להרכבת ממשלת אחדות. אם היה סיכוי כלשהו להקים ממשלת מיעוט בראשות גנץ שתיתמך מבחוץ ע"י הרשימה המשותפת, הסיכוי הזה נקבר בהבל פה. "ביני לבין הרשימה המשותפת ישנן מחלוקות עמוקות בכל הנוגע לסוגיות מדיניות, לאומיות וביטחוניות של מדינת ישראל", אמר גנץ השבוע [11 בפברואר] באירוע פוליטי בכפר בענה, והדגיש כי "הרשימה המשותפת לא תוכל להיות חלק מהממשלה שאקים".
אמנם כניסתה של הרשימה המשותפת לממשלה שבראשה יעמוד גנץ היא תרחיש לא סביר בשום קונסטלציה פוליטית, אך עצם ההצהרה הפומבית, החד משמעית, תקשה על חברי הרשימה המשותפת להמליץ עליו לנשיא. בניסיונותיו להתגונן מול קמפיין נתניהו, גנץ לא השאיר לעצמו אלטרנטיבה שעשויה להתממש. כמה מהסקרים האחרונים מצביעים על עלייה קלה בתמיכה ברשימה המשותפת, השואפת להגיע ל-16 מנדטים (שלושה יותר מהבחירות האחרונות). זו אינה מטרה דמיונית, מה שיכול להביא את גוש המרכז שמאל (כחול לבן עם העבודה-גשר-מרצ) לגוש חזק, מגובש וגדול מגוש הימין. אבל גנץ נבהל מקמפיין הליכוד, בעט ברשימה המשותפת ועודנו נשען על אביגדור ליברמן. זה לא יספיק לו בשום תרחיש.