השבוע בו האריך גנץ לנתניהו את כהונתו כראש ממשלה

בדיוק שבועיים אחרי שבנימין נתניהו עמד לצד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בבית הלבן בטקס הצגת "תכנית המאה" [28 בינואר], מסתבר שמי שהעניק לו את מתנת הבחירות הגדולה ביותר הוא דווקא יו"ר כחול לבן בני גנץ. "תוכנית המאה" לא שברה את הקיפאון בסקרים כפי שקיווה נתניהו, אך החדשות הטובות מבחינתו באו מכיוון לא צפוי. התנערותו השבוע של בני גנץ מהרשימה מהמשותפת, כשהצהיר בכנס בחירות ביום שלישי שהיא לא תהיה חלק מהממשלה שיקים [11 בפברואר], העמיקה את התהום שהחלה להיפער בינו לבין מי שבלעדיהם לא יהיו לו מספיק ממליצים כדי לקבל אחרי הבחירות את המנדט להרכבת ממשלה.

אחרי שתי מערכות בחירות גנץ למד להיות קמפיינר ממושמע. המרחק שהוא תופס כעת מהרשימה המשותפת הוא מהלך טקטי שרקחו יועציו. הם פועלים על פי ההנחה, שמרגע שמפלגות השמאל התאחדו לא קיימת יותר סכנה של אובדן קולות בגוש השמאל-מרכז, ולכן כחול לבן יכולה לפעול בחופשיות מול מצביעי הימין הרך. הם מקווים ששניים עד שלושה מנדטים מהימין הרך שנמצאים אצלם, לא יחזרו לזרועות נתניהו אחרי הצגת תוכנית טראמפ, שנתפסת כעסקת חלומות בציבור הימני. בכחול לבן מבינים שעליהם לשמור על האלקטורט הזה גם במחיר של התנערות מהרשימה המשותפת, שעל חבריה נמנית ח"כ היבא יזבק. לכן הם גם תמכו בפסילתה.

"הרשימה המשותפת לא תוכל להיות חלק מהממשלה שאקים...יש בינינו מחלוקות עמוקות בכל הנוגע לסוגיות מדיניות, לאומיות וביטחוניות של מדינת ישראל... המחלוקות שלי עם הנהגתה רק על ההיבט הלאומי והביטחוני עמוקות, קשות ובלתי ניתנות לגישור", צייץ השבוע גנץ [11 בפברואר]. אלה הן אמירות דרמטיות עבור מי שרק בספטמבר האחרון [2019] חיבק את ראשי הרשימה המשותפת, נועד איתם וזכה כי רוב חבריה (עשרה) ימליצו עליו כמועמדם להרכבת ממשלה. המהלך הזה נחשב בזמנו על ידי יו"ר הרשימה המשותפת ח"כ איימן עודה כאירוע היסטורי, כשיתוף פעולה מרענן ומלא תקווה. כעת עושה רושם שהאביב הקצר הזה בין רשימת שמאל-מרכז ציונית גדולה לבין הרשימה המשותפת הסתיים. המשמעות היא שנתניהו יזכה בעוד כמה חודשים לפחות בראשות הממשלה.

בבוקרו של אותו יום שבו התנער גנץ מהרשימה המשותפת, התראיין היו"ר שלה עודה לגלי צה"ל ואמר דברים דרמטיים, אולי החשובים ביותר שנאמרו במערכת בחירות זו. עודה תקף את התנהלות כחול לבן בשבועיים האחרונים, בעיקר על רקע תמיכת בכיריה בתוכנית טראמפ, ודרש מגנץ להתנער ממנה כתנאי לקבלת תמיכתם: "אם לא נשמע מגנץ אמירה חדה מאוד נגד הטרנספר או הסיפוח, אין מצב שאנחנו נתמוך או נמליץ...". אבל זה לא היה הכל. עודה הבהיר בלשון שאינה משתמעת לשני פנים, שאין שום סיכוי שיתמוך בממשלה שליברמן הוא חלק ממנה. "לא נתמוך בשום ממשלה שיושב בה ליברמן. אנחנו לא מתכוונים 'רק לא ביבי', אנחנו נגד דרכו של ביבי והימין, אנחנו רוצים להחליף את כל הדרך", הוא אמר. כשנשאל האם הכוונה היא שיימנע, עודה לא השאיר מקום לספק. "לא", הוא קבע, "אנחנו נצביע נגד". גם כאשר נשאל האם הוא מבין שבכך הוא ימנע מגנץ להגיע אל ראשות הממשלה, עודה לא נסוג בו: "אנחנו יכולים להגיע ל-61 מנדטים ללא ליברמן. אין מצב שאנחנו נתמוך – לא בממשלה עם ליברמן ואין מצב שאנחנו נתמוך גם בגנץ עם העמדות של השבועיים האחרונים".

על סמך הצהרותיהם החדשות הללו של גנץ ועודה, הרי שגנץ מתרחק מראשות הממשלה. אם להוסיף עליהן את הרטוריקה של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שחוזר ומכנה בכל הזדמנות כמעט את חברי הכנסת הערבים כתומכי טרור וגיס חמישי – אנחנו מקבלים מערכת בחירות עמוסת פסילות יותר מקודמתה. ההתקרבות שנרשמה בין הרשימה המשותפת לכחול לבן קרסה בפועל. לנתניהו יהיו כך נדמה יותר ממליצים מגנץ, וגם אם כחול לבן תוביל עליו בפער של שלושה מנדטים הוא כנראה יהיה זה שיקבל לידיו את מלאכת הרכבת הממשלה. זאת כמובן אם לא תהיה כאן התערבות של בג"ץ שיפסול אותו בגלל כתב האישום נגדו.

אחרי בחירות מועד ב' התקרב גנץ מאוד אל ראשות הממשלה. בכחול לבן עסקו אז ברצינות באפשרות של הקמת ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת. ליברמן, על פי תוכנית זו, היה אמור להימנע. לאור דברי עודה השבוע, נראה כי ברשימה המשותפת הקשיחו עמדות.

דוברים מטעם כחול לבן כמו גם ליברמן מרבים לטעון בראיונות והצהרות לתקשורת שלא יהיו בחירות רביעיות וכי תקום ממשלה ציונית בלי נתניהו. האמירות הללו ריקות מתוכן. הן שילוב של משאלת לב ולוחמה פסיכולוגית. האמירות מתבססות על הנחה שאחרי הבחירות הבלוק של נתניהו יתפרק, שסיעת ימינה (או חלק ממנה) תצטרף אליהם ואולי גם אחת המפלגות החרדיות, או שנתניהו יוחלף בליכוד. אבל המציאות היא שונה. ראשית, מעמדו של נתניהו יצוק בליכוד ולא צפויה לו סכנת הדחה. שנית, בעוד מחנה האנטי ביבי אינו מלוכד ומאופיין בפערים בלתי ניתנים לגישור, כפי שאמר גנץ עצמו, הצד השני – בלוק ימין-חרדים, מהודק למשעי. לקטטות נתניהו-בנט אין משמעות פוליטיות מרחיקות לכת. ימינה לא תמליץ על גנץ, למרות שנתניהו מתעלל בה על בסיס יומיומי וגדל על חשבונה. בנוסף, המפלגות החרדיות הולכות עם נתניהו מרצון ובנפש חפצה.

"זה מאזן אימה. אין לנו ברירה. מה, נלך עם ליברמן?", אמר לאל-מוניטור שר חרדי. "99% מהציבור שלנו רוצה את נתניהו ראש ממשלה. אנחנו איתו".