דילוג לתוכן העיקרי

הסיפוח נדחה: הטעות הפטאלית של נתניהו

האם נתניהו באמת חשב שהוא יוכל לשטות בטראמפ ולהכריז על סיפוח בלי שתגיע תגובה אמריקאית נזעמת? עכשיו הוא יצטרך לחלק למתנחלים סוכריות מתוקות כדי להעביר את הטעם המר של ההצהרה הפזיזה שלו על סיפוח "עכשיו".
TOPSHOT - Israeli nationalist settlers wave their national flag as they celebrate the Jerusalem Day at the Old City's Damascus gate in Jerusalem on May 13, 2018. - For Israelis, Sunday is Jerusalem Day, an annual celebration of the "reunification" of the city following the 1967 Six-Day War. (Photo by MENAHEM KAHANA / AFP)        (Photo credit should read MENAHEM KAHANA/AFP via Getty Images)

גם תומכיו, מעריציו ומהלליו של בנימין נתניהו בימין מבינים שהוא אחוז אמוק להרשים אותם. בזמן שעתידו הפוליטי והמשפטי לוט בערפל, הוא עושה הכל כדי לתת להם את הרושם שהוא מלך העולם, מקפץ בין הבית הלבן לקרמלין כבן בית מקובל ואין בלתו.

זה התחיל לפני כשבוע ב"פסטיבל השואה" בירושלים [23 בינואר], עבר להצגת "דיל המאה" בבית הלבן תוך הבטחה פזיזה לסיפוח מיידי של השטחים, והסתיים (בינתיים) בקפיצה מביכה במיוחד של ראש ממשלת ישראל למוסקבה. התירוץ הרשמי היה לעדכן את פוטין בהסכם השלום האמריקאי, אך כל מאווייו של נתניהו הסתכמו בהבאתה של הישראלית הצעירה נעמה יששכר ארצה, במטוסו, עם שחרורה מהכלא הרוסי. יששכר הורשעה בעבירת סמים קלה ונגזר עליה עונש מאסר לא מידתי של שבע וחצי שנים. ובכל זאת, בין חוסר הצדק הזועק בעניינה לבין הפיכתה לגיבורה ישראלית, כזו שראש ממשלה משחרר מהכלא ומביאה במטוסו הביתה כאילו נשלחה להגן על עמה ומולדתה, המרחק הוא עצום.

בתוך כל זה עשה נתניהו טעות אחת גדולה. עוד לא תמה מסיבת העיתונאים החגיגית בבית הלבן, והנה הוא רץ לבשר לעם ישראל שכבר ביום ראשון הקרוב [2 בפברואר] הוא מתכוון להביא לאישור הממשלה את סיפוח השטחים. לכאורה, חלומו של הימין בישראל עמד להתגשם כחודש לפני הבחירות, אבל החיפזון הוא מהשטן. ההכרזה הפזיזה התבררה כטעות פטאלית.

בימים כתיקונם נתניהו בוודאי היה נהנה מכל שנייה אחרי חשיפת "דיל המאה", נותן לימים לחלוף ומציג כל פסקה וכל אות בתכנית כהישג אישי שלו. ואז, אחרי מחשבה ועבודת הכנה של מערכת הביטחון ומשרד החוץ כדי "לרכך" את מי שצריך לפני הצהרה גורלית כל כך (מלך ירדן, נשיא מצרים), הוא היה מביא את הסיפוח להצבעה בממשלה. אבל לנתניהו אין זמן. השעון מתקתק לקראת הבחירות הגורליות בחייו והסקרים רחוקים מלהבטיח לו ניצחון. מבחינתו, סיפוח מהיר זה השפן הכי גדול שהוא מסוגל בעת הזאת לשלוף מהכובע. וכך, דקות אחדות אחרי פרסום התוכנית, הוא כינס את העיתונאים הישראלים שליוו אותו לוושינגטון והצהיר "סיפוח עכשיו".

גא'רד קושנר, חתנו של הנשיא ואחד מאדריכלי "דיל המאה", מיהר להעמיד את נתניהו על טעותו. בראיון לאתר החדשות האמריקאי GZERO [30 בינואר] הוא אמר על הסיפוח "לא עכשיו" וציין שיש להמתין עד אחרי הבחירות. "הסכמנו איתם (עם הישראלים) על הקמת ועדה שתכין את המפה", הוסיף קושנר, "צריך שתהיה ממשלה ישראלית כדי שניתן יהיה להתקדם". לדבריו תידרש עבודה של כמה חודשים כדי להגיע למסמך מוסכם, ורק אז ניתן יהיה לבצע מהלך בשטח. האם נתניהו לא ידע את זה? האם באמת חשב שיוכל לשטות בטראמפ ולהכריז על סיפוח בלי שתגיע תגובה נזעמת של הממשל הידידותי ביותר שהיה למדינת ישראל?

בדרכו חזרה ממוסקבה אמר בכיר בפמלייתו של נתניהו לכתבים הישראלים: "זה לא היה בזדון, כרגע אנחנו מבררים את הדברים". הבכיר הסביר כי ישראל התכוונה לספח קודם את בקעת הירדן, צפון ים המלח והיישובים ביהודה ושומרון, ורק אחר כך את השטח המקיף אותם, שזה מצריך הכנת מפות מדוקדקת. "הכל עניין של טעות טכנית", הוא סיכם. אבל ההסבר הזה נשמע דחוק ולא משכנע. במקום שהמתנחלים יתרשמו איך נתניהו הביא להם סיפוח על מגש של כסף, מה שהם רואים עתה זה הסכמה שלו על הקמת מדינה פלסטינית.

עבור שר הביטחון נפתלי בנט ההתנהלות הזאת פתחה פתח להבטיח לאותו גרעין מתנחלים שהוא יפקס את ראש הממשלה, וזה בדיוק מה שחסר לנתניהו עכשיו. בהודעה שפרסמה רשימתו של בנט, ימינה, נכתב: "החמצת ההזדמנות (כלומר סיפוח) תהיה פגיעה קשה בהתיישבות. חצי מיליון תושבי יהודה ושומרון ובקעת הירדן מייחלים לריבונות". לא ברור מה הפגיעה הקשה שספגו המתנחלים לבד אולי מאכזבה, אך לא בכדי צוין מספר המתנחלים, חצי מיליון, שהם כוח אלקטורלי בלתי מבוטל. נתניהו בונה את הקמפיין שלו בעיקר עליהם כבר שלוש מערכות בחירות רצופות. בנט מצדו עמל למשוך אותם אליו. "אני הולך להפעיל את כל הלחץ שאפשר כדי לדחוף לריבונות עכשיו", הוא אמר. נדמה כי בנט לא באמת מאמין שישראל תוכל לספח עכשיו, בוודאי אחרי הדברים הברורים של ממשל טראמפ, אבל בבחירות כמו בבחירות צריך לשחק את המשחק. מעתה נתניהו מצד אחד ובנט מהצד השני ירעיפו מתנות פיצוי למתנחלים המאוכזבים. 

הבכיר בפמלייתו של נתניהו יכול לברר כמה שירצה, לא נראה כי הממשל האמריקאי יזוז מהאיסור הגורף על מהלכים חד צדדיים, בטח עכשיו לפני הבחירות בישראל ועוד לפני שנעשו מאמצים, אפילו למראית עין, להכניס את הפלסטינים למתווה שנבנה בבית הלבן בעצה אחת ועל פי האינטרסים המובהקים של ישראל.

במצב הזה נתניהו יצטרך לחלק סוכריות קטנות ומתוקות אחרות למתנחלים כדי להעביר את הטעם המר של ההצהרה הפזיזה שלו. למשל העברת תקציבים גבוהים אליהם כחלוצים האמיתיים של מדינת ישראל. עם בנייה נוספת בהתנחלויות יהיה קצת קשה, אבל לנתניהו אין בעיה להבטיח שמיד אחרי שייבחר הוא יחל בתנופת בנייה שכמוה ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון לא ראתה מעולם.

ומה יעשה המתחרה מהקריה? הרי הוא נלחם על אותם קולות. לבנט יש שפנים בכובע, את חלקם הוא כבר שלף, למורת רוחה של מערכת הביטחון. עד 2 במארס הוא יצטרך להיות קריאטיבי במיוחד כדי להוכיח שהוא, ולא נתניהו, מבטיח סיפוח בטוח מצד אחד, וסיכול מדינה פלסטינית מצד שני. מאז רצח יצחק רבין ישראל מובלת ע"י מנהיגי הימין למקומות שנועדו לרצות את המתנחלים. המחיר הנדרש על חשבון מיליוני תושבים שאינם מתנחלים הוא יקר במיוחד.

More from Shlomi Eldar

Recommended Articles