מדוע הציונות הדתית מוכנה לוותר על נתניהו?

ביום שישי האחרון [29 בנובמבר], בגיליון סוף השבוע של מקור ראשון – העיתון המרכזי של הציונות הדתית, פרסם העורך חגי סגל טור שכותרתו "עת לפרוש". "הימין לא יכול לחכות, הזמן פועל לרעתו באופן מבהיל", כתב סגל בין היתר, "אויביו (של נתניהו) הצליחו להכריע אותו, ואם אינו רוצה שיכריעו את הימין כולו, נגזר עליו להרים ידיים במקום לגרור אותנו לבחירות חדשות".

סגל, ממובילי הדעה הבכירים בציונות הדתית ובקרב המתנחלים, מצטרף לקבוצה גדלה והולכת מהמחנה הזה הסבורה כי לאור המצב הפוליטי הנוכחי ולמרות תמיכתה הבלתי מסויגת בנתניהו, עליו לסיים את תפקידו כדי לאפשר הקמת ממשלה עם גוש הימין.

כך הרב יגאל אריאל, שבטור שכתב לאתר "סרוגים" [27 בנובמבר] הוא מתח ביקורת על התייצבות חלק מרבני הציונות הדתית בהפגנות למען נתניהו, וטען כי בחירות שלישיות יהוו אסון: "בחירות אלה ימיטו עלינו, על המדינה, אסון חברתי, מדיני וכלכלי. ניכנס למערכה מרה, שתבעיר את המדינה באש זרה. ומה יישאר אחריהן? תישאר רק אדמה חרוכה. איך נמשיך לחיות כאן יחד אחר כך?"