לפני כעשרה ימים [אוגוסט 2019] הגיעו אל מטה הבחירות של אחת ממפלגות השמאל-מרכז תוצאותיו של מחקר עומק מקיף במיוחד. סדרת שאלות ארוכה בחנה עד כמה חזקה הצבעת הנשאלים לליכוד, כדי לגבש קמפיין שינסה להעביר מצביעי ימין רך ממפלגת השלטון אל אותה מפלגה.

מומחים לקמפיינים פוליטיים יודעים ששאלות עומק מאפשרות לסוקרים לקבל תמונת מצב מדויקת יותר באשר לכוונת הנשאלים להצביע למפלגה מסוימת. כוונה להצביע למפלגות החרדיות נחשבת לבעלת מקדם ביטחון גבוה יחסית (בקיזוז מרכיב אי אמירת האמת). אבל בכל הנוגע למפלגות שלהן קהל מצביעים חופשי גדול, שאלות העומק הן קריטיות להבנת המציאות.

הדבר שבלט בסקר העומק של אותה המפלגה הוא מרכיב הביטחון הגבוה של בוחרי הליכוד בהצבעתם. למעלה מ-90% מהנשאלים אמרו שהם בטוחים שיצביעו ליכוד בבחירות הקרובות. ככל שהנשאלים היו מבוגרים יותר, כך גבר ביטחונם בהצבעתם: 95% מבני ה-55 ומעלה הם בלשון הסוקרים "ברזל". כלומר הם אינם מוכנים לשקול הצבעה למפלגה אחרת, אפילו לא בימין.

את הנתונים הללו רואה כל מי שעושה סקרי עומק והם מסבירים מדוע כל אלה ששאפו בתחילת הקמפיינים שלהם לשים יד על מצביעי ליכוד מאוכזבים – עמיר פרץ יו"ר העבודה-גשר, אהוד ברק מראשי המחנה הדמוקרטי וצמרת כחול לבן, לא הצליחו לעשות זאת עד עתה. וכמו בתמונת ראי, גם לא מסתמן מעבר מנדטים מגוש השמאל-מרכז אל הימין. היחיד שערבב את הקלפים הוא יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, כנראה מכיוון שהוציא את עצמו ממשחק הגושים.