היא הייתה ילדת הפלא של הפוליטיקה הישראלית. קצת אחרי גיל 40, כבר דובר עליה כראשת ממשלה פוטנציאלית, השנייה בתולדות ישראל. איילת שקד הייתה שרת משפטים חדה כתער, שהצליחה לטלטל את מערכת המשפט בישראל ולהזיז אותה ימינה חזק, מבלי לשלם על כך מחיר ציבורי או פוליטי. להיפך. שקד המיסה גם את לבבותיהם של אויביה האידיאולוגיים, הצליחה לתמרן שתי נשיאות של בית המשפט העליון (הקודמת, מרים נאור, והנוכחית אסתר חיות), דיוקנה פיאר עשרות שערי מגזינים, אתרים ועיתונים והיא הפכה גם לאייקון אופנה ומי שעתידה מבטיח. כמעט בלי שאף אחד שם לב, היא עקפה בסיבוב את שותפה הוותיק ומנהיג מפלגתה, נפתלי בנט. כשפרשו יחד מהבית היהודי והקימו את הימין החדש, הוחלט שיהיו מנהיגים משותפים. לא עוד בנט ראשון ושקד שנייה, אלא מחזיקים בהגה ביחד. נדמה היה שהשמיים עבורה הם הגבול.
כל זה התאדה בן לילה, ב-9 באפריל השנה, כשמפלגת הימין החדש לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה. שקד, שנגררה לפרישה מהבית היהודי בידי בנט, הפכה למי שהייתה.
בשבוע שעבר [2 ביוני], פיטר בנימין נתניהו את בנט ושקד מתפקידיהם בממשלת המעבר שלו. לקראת הבחירות המתקרבות, הוא רצה לנטרל את האיום ולוודא הריגה. אם השניים יתמודדו שוב על קולות הימין מולו, שלא יעשו את זה מעמדת המיניסטר.
שקד צריכה לקבל בימים הקרובים החלטה גורלית שתשפיע על עתידה. ההמראה שלה נבלמה, אבל עוד לא התרסקה. היא עדיין פופולרית. לעובדי משרד המשפטים, מהם נפרדה השבוע, הבטיחה ש"אני עוד אשוב". עכשיו היא צריכה לתכנן את הדרך חזרה.
למעט כמה בכירים שחוששים למעמדם, כמעט כל חברי הכנסת ושרי הליכוד היו רוצים לראות את שקד "משוריינת" בצמרת הליכוד בידי נתניהו ומוכרזת כ"שרת המשפטים הבאה". כמעט לכולם ברור ששקד היא נכס אלקטורלי עבור הליכוד, ערב בחירות גורליות. מכיוון שאינה דתיה, הליכוד הוא הבית הטבעי של שקד. הסיבה היחידה שמנעה ממנה בזמנו להשיק את הקריירה הפוליטית שלה במפלגת השלטון היא רעיית ראש הממשלה, הגברת שרה נתניהו.
בין הגב' נתניהו לשקד ובנט רובץ אוקיינוס של דם רע מאז עבדו השניים אצל נתניהו (בנט כראש המטה, שקד כמנהלת הלשכה) בעשור שעבר, בשבתו כראש האופוזיציה. נתניהו נשבעה לחסל את הצמד-חמד הזה, שנפלטו מהלשכה בכיסא מפלט מהגיהינום אחרי שהתברר שנתניהו שילם להם מהקופה המשפחתית ולאחר שניסו להמעיט את השפעתה של הגברת על האדון. שקד נאלצה להשתלט, יחד עם בנט, על השלד הבורסאי של המפד"ל ההיסטורית, מפלגת הציונות הדתית הנידחת, ולהפוך אותה לבית היהודי של היום.
עכשיו, פנויה שקד להובלה מחודשת. חלומה להשתבץ בצמרת הליכוד נמצא בטווח נגיעה. "אם זה היה תלוי רק בביבי נתניהו, זה היה קורה", אמר לאל-מוניטור גורם בכיר בצמרת הליכוד, "הבעיה שביבי יודע ששרה תשרוף לו את המועדון אם זה יקרה ונאלץ לקבל את הדין".
בשבוע שעבר [2 ביוני] פורסם בערוץ 13 שהגברת נתניהו הסתערה לתוך דיון שנערך בבית ראש הממשלה סביב הסוגייה, גערה בבעלה והודיעה ש"איילת שקד לא תהיה בליכוד. נקודה". הנושא הורד מסדר היום, לפחות בינתיים, אם כי לפחות שני ח"כים בליכוד (מיקי זוהר ויואב קיש) אמרו במהלך השבוע בראיונות כי "אין עדיין סוף פסוק בעניין הזה".
לשקד אלטרנטיבות מעניינות: בנט מתחנן בפניה לחדש את ימיהם כקדם, להשיק מחדש את הימין החדש, לשנס מותניים ולעבור בספטמבר את אחוז החסימה. אביגדור ליברמן היה שמח לקלוט אותה כמספר 2 בישראל ביתנו ולהבטיח לה את השמיים תמורת הצטרפותה. אפשרות נוספת היא להקים מפלגת ימין חדשה שתאחד את רוב הכוחות הקיימים במתחם שמימין לליכוד: החלק המתון של איחוד מפלגות הימין בראשות הרב רפי פרץ, זהות של משה פייגלין שלא עברה את אחוז החסימה באפריל, בנט ואישי ימין ממלכתיים נוספים. שקד, על פי התכנית הזו, תעמוד בראש.
הדילמה של שקד קשה. היא גם יכולה להירשם ולהתפקד בליכוד, על אפה וחמתה של הגברת נתניהו. על פי חוקת הליכוד, שלוש שנים לאחר שתצטרף תוכל שקד להתמודד על מקום ברשימה ולא תזדקק ל"שריונים" או טובות מאף אחד. הבעיה היא שהתפקדות לליכוד תנטרל את שקד מהאופציות האחרות והיא תיאלץ לשבת על הקווים ולהתייבש עד שתושלם תקופת הכשרתה במפלגת השלטון. היא גם צריכה לקוות שעד שזה יקרה, משפחת נתניהו כבר לא תהיה שם, כדי לנסות לפגוע בסיכויי ההצלחה שלה.
לאחר ההפסד הצורב בבחירות, תכננה שקד לעצמה חיי רווחה נוחים: היא באה מההייטק והתכוונה לחזור אליו. היא קיבלה הצעות קורצות מחברות קנאביס והייטק מצליחות ותכננה לנוח כמה שנים, לעשות כסף, לטוס ברחבי העולם ולתכנן את חזרתה. כל אלה נמנעו ממנה בעקבות סיבוב הבחירות החדש שנחת על ישראל, ועליה. כל מה שהיא צריכה עכשיו זה להחליט.