תכנית ההתנתקות המסוכנת של אבו מאזן

"הממשלה הפלסטינית החלה ביישום תכנית הדרגתית להתנתקות כלכלית מישראל", כך הצהיר השבוע [20 במאי] ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה בתגובה להודעתה של ארה"ב, כי בחודש יוני תתקיים ועידה כלכלית בבחריין במסגרת תכנית המאה של הנשיא טראמפ. לוועידה הוזמנו גם אנשי עסקים פלסטינים.

אשתייה ציין עוד, כי כצעד ראשון בתכנית ההתנתקות מישראל החליטה הרשות הפלסטינית להקפיא את ההפניות לטיפולים רפואיים בישראל. בנוסף, הרשות תפתח בתוכנית לעידוד ייצור מקומי בתעשייה ובחקלאות כדי שלא להסתמך יותר על ייבוא מוצרים מישראל.

מקור במנהל האזרחי אישר בשיחה עם אל-מוניטור, כי משרד הבריאות הפלסטיני הפסיק לאחרונה כמעט כליל לנפק לחולים פלסטינים התחייבויות לכיסוי טיפולים רפואיים מצילי חיים בבתי חולים בישראל. "מדובר במשחקי כבוד והיעלבויות", אומר המקור הישראלי, "הם פוגעים ומסכנים חייהם של חולים, בעיקר ילדים ותינוקות. העיקר להוכיח לישראל ולאמריקאים שהם אינם זקוקים להם יותר".

לרשות הפלסטינית אין חלופות רבות לטיפולים שניתנים בישראל לחולי סרטן או לחולים במחלות גנטיות הנפוצות יחסית בקרב הפלסטינים עקב נישואי קרובים. חולים שלא ניתן לטפל בהם בבית החולים אל-מקאסד במזרח ירושלים מופנים כעת לבתי חולים בירדן, וחולים מרצועת עזה מופנים לבתי חולים בקהיר. הבעיה היא לא רק רמת הטיפול הירודה ביחס לבתי החולים הישראלים המתמחים במחלות אונקולוגיות; ישנו קושי גם בלוגיסטיקה של מציאת תורמים להשתלות מח עצם בחולים במחלות גנטיות או סרטניות.

עד לאחרונה חולים כאלו, ילדים בעיקר, הזקוקים להשתלת מח עצם, היו מתאשפזים באחד מבתי החולים בישראל, אשר צברו ניסיון רב בטיפול במחלות הללו. מערכת הקשרים שנבנתה בין הרשות לבין בתי החולים הישראלים סייעה בקבלת דגימות דם מבני משפחה קרובים של החולים בעזה או בגדה לצורך איתור תורם מח עצם פוטנציאלי. חייהם של מאות אם לא אלפי חולים פלסטינים ניצלו בזכות הטיפולים האלו, אשר לאחריהם הם שבו בריאים לשטחי עזה והגדה. ברשות הפלסטינית הוחלט כאמור, לא בחוכמה רבה, לגדוע את הקשר הזה, ולהוכיח לישראלים שאפשר להסתדר בלעדיהם.

השלב הבא בתהליך ההתנתקות הפלסטינית הוא כאמור יצירת חלופות למוצרים הישראלים שהרשות מייבאת מישראל. לדברי מקורות ישראלים, הפלסטינים אכן עושים צעדים ממשיים בשטח לעצמאות כלכלית, אבל לא מהשיקולים הנכונים ותוך התעלמות מהקשיים ומהמציאות הגיאוגרפית והפוליטית המורכבת שבה מצויה, או ליתר דיוק כלואה, הרשות הפלסטינית.

שלוש סיבות עיקריות מדוע הפנטזיה הפלסטינית עשויה להוביל לכישלון מהלכי ההתנתקות ולפגיעה בחיי היומיום של אוכלוסייה הפלסטינית: 

1. ייבוא חומרי הגלם מגיע ברובו לשטחי הרשות דרך נמלי הים או האוויר של ישראל. לא ניתן לממש את התנתקות כלכלית מבלי להסתמך על הייבוא לישראל.
2. הרשות איננה מוכרת כמדינה ואין לה מטבע משלה. בשטחי הגדה וגם ברצועת עזה המטבע הישראלי, השקל, הוא המטבע העובר לסוחר הרשמי.
3. השוק הפלסטיני הוא קטן ומצומצם. ייצור חלופות תעשייתיות אפשרי אמנם, אבל עלויות הייצור יהיו גבוהות מאוד ובהתאמה כך גם מחירי המוצרים. הצרכן הפלסטיני מכיר היטב את המוצרים הישראלים, ומוצר בעל איכות ירודה יותר ויקר יותר פשוט לא ישרוד. במצב כזה גם עשוי להתפתח שוק שחור של מוצרים ישראלים. כל זה יוביל לכך שמפעלים שיוקמו בעידוד הרשות יקרסו כלכלית תוך זמן קצר, וההתנתקות החלומית תוביל למשבר כלכלי עמוק.

החלטת ההתנתקות הפלסטינית לא התקבלה השבוע עם ההכרזה האמריקאית על הוועידה הכלכלית בבחריין. כבר בפברואר 2018, לאחר הודעת הנשיא טראמפ על כוונתו להכיר בירושלים כבירת ישראל ולעביר אליה את השגרירות האמריקאית, נודע כי יו"ר הרשות הורה לוועד הפועל של אש"ף להכין תוכנית עבודה לניתוק מישראל.

מאז, ולקראת פרסום תוכנית המאה על ידי הממשל האמריקאי בחודש הבא (כנראה) עם סיום חודש הרמדאן, עושים בכירי הרשות כל שרק ניתן כדי להעמיק את המשבר עם ישראל והאמריקאים. באופן הזה, אנשי עסקים פלסטינים שהוזמנו להשתתף בוועידה הכלכלית בבחריין הוזהרו על ידי הרשות, שאם ייענו להזמנה הם עלולים להיות מואשמים בשיתוף פעולה עם גורמים עוינים.

בשאר אל-מסרי, מולטי מיליונר אמריקאי-פלסטיני, ממקימי העיר הפלסטינית רוואבי סמוך לרמאללה, אישר כי הוזמן לוועידה בבחריין אך הוא סירב להזמנה. אל-מסרי (שדודו הוא המיליונר הפלסטיני מוניב אל-מסרי) הסביר בלשון דיפלומטית, כי הוועידה המתוכננת היא מחוץ לקונצנזוס הפלסטיני. מנגד פורסם כי איש העסקים הפלסטיני אשרף ג'ברי נענה להזמנה.

רק לאחרונה קיבל אבו מאזן הבטחה מקטאר לסיוע בסך 300 מיליון דולר. קטאר, בחריין ומדינות מפרץ עשירות נוספות גויסו על ידי ממשל טראמפ כדי לתת תוכן כלכלי לתוכנית השלום שהנשיא האמריקאי עומד להציג בקרוב. מחויבותן של המדינות הללו לארה"ב עתה היא רבה, משיקולים ואינטרסים שונים. סירובו הקטגורי של אבו מאזן להשתתף בוועידה, כמו גם האיומים על אנשי עסקים פלסטינים בעלי כוח ומשקל שלא להשתתף בה, עלולים להתגלות כשגיאה גדולה.

גם במקרה הזה אין ליו"ר הרשות אלטרנטיבות כלכליות אחרות זולת סעודיה והאמירויות, הפועלות כל אחת בהתאם לאינטרס שלה – שמירה על מערכת יחסים תקינה עם ארה"ב. הסעודים ומדינות המפרץ לא ינקפו אצבע להצילו מהמקום המסוכן שהוא ובכירי הרשות הפלסטינית דוחפים את הרשות אליו. 

לדברי המקור הישראלי, לאנשי הרשות אין תוכנית סדורה עם מטרות יעד ברורות. ועדות על ועדות שהקימו הפלסטינים עוסקות בהכנת ניירות עמדה וגיבוש תוכניות פעולה, המבוססות על סיוע ממשלתי-פלסטיני לאנשי עסקים בשטחי הגדה והשקעות של אנשי עסקים פלסטינים בארה"ב ובאירופה. אבל כל התוכניות האלה, טוען המקור, מתעלמות מעובדה אחת חשובה: הרשות הפלסטינית היא מובלעת הכלואה בין ישראל לירדן, בדיוק כמו שעזה כלואה בין מצרים לישראל. ועוד דבר: אנשי עסקים אינם אצים לסכן את ממונם.